אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 9408/05

החלטה בתיק א 9408/05

תאריך פרסום : 18/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9408-05
09/10/2006
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
1. ליצ'י פוריה
2. ליצ'י יצחק

עו"ד ירון בן עזרא ואח'
הנתבע:
1. יוחנה אברהם
2. יוחנה רחל
3. קיבוץ נחשולים
4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל

עו"ד שי כהן
עו"ד רוגין שטראוס ואח'
עו"ד גדי טל
החלטה
  1. התובעים (להלן, גם "ליצ'י") והנתבעים 1 ו -2 (להלן, גם "יוחנה") הם חברי קיבוץ, הוא הנתבע 3 (להלן, גם "הקיבוץ"). התגלעו ביניהם חילוקי דעות לעניין "סכסוך גבולות" בגין דירותיהם הצמודות, המצויות בהליך של "שיוך מגרשים". בגדרו של סכסוך זה הונחה בפניי בקשתם של התובעים למתן צו מניעה זמני, בגדר תיק בש"א 10616/05. לימים, צורפה כנתבעת נוספת, אף כמשיבה נוספת בהליכי ביניים, הנתבעת 4, היא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל (להלן, גם "הוועדה").
  1. בתיק היו התפתחויות שונות, אף לכל אורך הדרך היו נסיונות גישור ופשרה שלדאבון הלב לא עלו יפה. מכל מקום, בגדר החלטתי מיום 23.4.06 נדרשתי לעתירתם של יוחנה והקיבוץ שלא להידרש כל עיקר להליך שבפניי, לנוכח  הליכי בוררות המתחייבים מתקנון הקיבוץ. כסבור הייתי, הגם שבצער, ששומה עליי להידרש להליך שבפניי, רק משום הטעם שבמועד הנכון לא הביעו יוחנה והקיבוץ נכונות אמיתית להידרש להליכי בוררות אלו.

  1. משאלו היו פני הדברים, ועוד בטרם נדרשתי לעתירה לצו מניעה זמני, הונחה בפניי בקשתו של הקיבוץ, בגדר תיק בש"א 8554/06, להמציא תצהירים משלימים. בגדר הבקשה לצו מניעה זמני הונחו בפניי תצהיריהם של מר אייל גורן (להלן-"גורן"), יו"ר ועד ההנהלה של הקיבוץ, ושל מר זאב שפרינג (להלן-"שפרינג"), מנהל הקהילה בקיבוץ. הטעם לבקשה היה לנוכח העובדה שבגדר התצהירים המקוריים לא נדרשו השניים לסכסוך לעיצומו, לנוכח עתירתם הנמרצת לנתב הסכסוך להליכים של בוררות. משעה שנדחתה עתירתם זו כסבורים היו שיש מקום להגיש תצהירים משלימים, בגדרם נדרשו לגוף הסכסוך בין הניצים, ליצ'י  ויוחנה. ליצ'י מתנגדים להגשת התצהירים המשלימים ובדעתי לדחות התנגדות זו ולהידרש לתצהירים האמורים.
  1. בגדר תיק בש"א 9061/06, עותרים אף יוחנה להגשת תצהירים משלימים. אף לבקשה זו של יוחנה, בדעתי להיענות בחיוב. מסתבר כי ביני  לביני חלה הידרדרות משמעותית במצב בריאותו של מר יוחנה. לבד מגילו המופלג הוא חולה אלצהיימר וסרטן לוקמיה במצב מתקדם, הפוגע באופן קשה בתיפקודו היומיומי. בדעתי להתיר הגשת תצהיר משלים בעניין זה. ועוד נדרשתי לעתירה להגשת תצהיר משלים מטעמה של גב' סנדרה אליזבט כנעני (להלן-"כנעני"), שהיא האדריכלית והמתכננת שערכה בזמנו את הבקשה לקבלת היתר בנייה לתוספת הבנייה שביצעו ליצ'י, הגם שהתוכניות הוכנו על ידי גב' יעל ליצ'י, כלתם. כמו כן כנעני היא המתכננת ומגישת התוכניות והבקשה להיתר בנייה של יוחנה. בדעתי להתיר אף הגשת תצהיר משלים זה.
  1. כקיבוצים רבים בארץ מצוי אף הקיבוץ בהליך מתקדם של "שיוך דירות". ההליך האמור, כך הובהר לי,  הוא תהליך סבוך וביורוקרטי. חלק ניכר ממנו נסב באשר לסימון גבולות של דירות חברי הקיבוץ, במגמה להביא לרישום זכויותיהם בבוא השעה, במרשמי מינהל מקרקעי ישראל. בתקופת הביניים מעודד הקיבוץ, ומכל מקום מתייחס בעין יפה, לתוכניות חברי הקיבוץ להרחבת דירותיהם. משכך, נותן הקיבוץ חתימתו לבקשות היתר של החברים, אף לנוכח מעמדו הפורמלי כחוכר המקרקעין, בעוד חברי הקיבוץ הם ברי-רשות בלבד. על דרך זו חתם ותמך הקיבוץ בבקשת  היתר בנייה של ליצ'י, שאף מומשה. על אותה דרך תומך הקיבוץ כיום בבקשת ההיתר של שכניהם של ליצ'י, הם יוחנה, ועל כך להלן. כאמור, הליך "שיוך הדירות" הוא הליך סבוך. ברי, פורמלית, כי טרם סומנו באופן סופי גבולות החלקות בין חברי הקיבוץ. לנוכח כל אלו, ועל מנת לגשר על הפער בין רצון הקיבוץ ורצון החברים להרחיב את דירותיהם  להיעדר סימון גבולות סופי, נכבשה פרקטיקה על פיה בקשות היתר הבנייה מוגשות על בסיס טיוטות המשתנות מעת לעת, באשר לסימון הגבולות המדוקדק, לעתיד לבוא.
  1. הנתון האמור מוליכנו לבקשות ההיתר, ולמעורבותה של הוועדה בפרשה שבפניי. כאמור, ליצ'י הרחיבו דירתם, מכוח היתר שניתן להם לבקשתם, ובתמיכת הקיבוץ. יוחנה אף הם מבקשים להרחיב דירתם. במהלך המגעים הענפים לפשרה בין באי כוח הצדדים, ניתנה התחייבות של ב"כ יוחנה ביום 9.6.05 כי אין בדעתם של יוחנה לעשות פעולות בנייה כל עוד אין ברשותם היתר כדין. בהמשך הדרך, ובגדר החלטתי מיום 20.6.05, הוריתי לדווח על ההסכמה הדיונית האמור לוועדה וציינתי כי "לנוכח נתונים אלו נאה יהיה אם המשיבה 4 (היא הוועדה - ש.ל.) תימנע, הגם שלא בצו ביהמ"ש, מלקיים את הדיון האמור (בבקשת יוחנה האמורה-ש.ל.), כל עוד מתנהל מו"מ בתום לב בין באי כוח הצדדים".
  1. דומה שהוועדה, הגם שלא הייתה מחוייבת  לכך, ביקשה לכבד את ההסכמה האמורה. ואולם, כעולה מהודעתה מיום 7.12.05, כן התקיים דיון ביום 25.11.05 בבקשת ההיתר של יוחנה וניתן היתר כמבוקש. לשיטתה, הדבר נובע כתוצאה מטעות ומשום כך היא הבהירה כי "לא ייעשה שימוש בהיתר הבנייה עד לסיום ההליכים בתיק בו עסקינן".
  1. כאמור, הידרדר מצב בריאותו של מר יוחנה. לנוכח כל אלו, אף לנוכח העובדה שלא ניתנה החלטת ביהמ"ש בצו המניעה הזמני, ננקטה יוזמה, הן בברכתו של הקיבוץ והן בהסכמת הוועדה, על פיה התקינו יוחנה מבנה יביל ליד דירתם, גם על מנת לסייע במגוריו של עובד זר הסועד את מר יוחנה במחלותיו המתקדמות. כפי שיבואר בהמשך, עיקר טענתם של ליצ'י כלפי יוחנה היא לא באשר לרצונם של יוחנה להרחיב דירתם, אלא באשר לכיוון ההרחבה. בדעת יוחנה להרחיב דירתם לכיוון צפון, כאשר לשיטתם של ליצ'י ניתן לעשות כן, אף בקלות רבה, לכיוון דרום או מערב.
  1. הוועדה, כמסתבר, מודעת לסכסוך האמור ומשום כך התנתה הסכמתה להקמתו של המבנה היביל האמור, רק ככל שימוקם בפינה הדרומית-מערבית של דירת יוחנה, כמשאלתם של ליצ'י לעניין ההרחבה הסופית. ואולם יוחנה מיקמו את המבנה היביל בצד הצפוני, כמשאלתם-שלהם לעניין ההרחבה הסופית. אף הקיבוץ הביע מורת רוח מהתנהלות זו של יוחנה. לנוכח כל אלו הונחה בפניי בקשה של ליצ'י, בגדר תיק בש"א 11894/06, בגדרה עתרו ליצ'י גם להצהיר על בטלות היתר הבנייה שניתן על ידי הוועדה ליוחנה, גם להורות לפרק קיר חוצץ שנבנה בין הדירות וגם להורות לסלק את המבנה היביל האמור.

בסוגיה האמורה התקיימה ישיבה ביום 12.7.06. להצעת ביהמ"ש סוכם כי לנוכח מצבו הבריאותי הקשה של מר יוחנה תישאר על כנה, לפי שעה, הגדר נשוא הבקשה. אף המבנה היביל נשוא הבקשה יישאר על כנו ואולם הוא יועתק לפינה הדרומית-מערבית. סוכם כי ככל שהליכים ליישוב הסכסוכים ייכשלו, תישמע חקירת כל המצהירים. כך אירע בישיבה מיום 17.9.06. סוכם בין באי כוח הצדדים כי לא יוגשו סיכומי טענות. לנוכח הנתונים האמורים, ראוי להידרש לאותן סוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.

  1. אקדים, תחילה, לעניין  היתר הבנייה שניתן ליוחנה. שלא כשיטתם של ליצ'י, הטוענים בציניות כי טענת "הטעות" של הוועדה אינה טענה כנה, אין לי יסוד לפקפק בהצהרת הוועדה אודות הטעות האמורה. כזכור, מעולם לא הוריתי את הוועדה שלא לקיים את הדיון בבקשת ההיתר אך המלצתי לה לעשות כן ונאה עשתה הוועדה  משעה שהחליטה לכבד את משאלת בית המשפט. ואולם, העובדה שההיתר ניתן בטעות, עדיין אינה גורעת מכך שלנוכח זאת בלבד דין הוא שההיתר יבוטל. שוכנעתי, על אותה דרך, כי אף ליצ'י לא טרחו והגישו התנגדות פורמלית לבקשת ההיתר, אם משום שסמכו על ההבנות האמורות מצד יוחנה, ואם משום שסמכו על נכונותה של הוועדה לכבד את משאלת בית המשפט. אכן, הנני סבור כי אף עמדת יוחנה בסוגיה האמורה היא עמדה כנה. יוחנה היו מוכנים, מבחינתם, להמתין עם בקשת ההיתר כל עוד מתקיימים הליכים ליישוב הסכסוכים. ההליכים האמורים כשלו. לנוכח כל אלו, אף לנוכח מצבו המידרדר של מר יוחנה, מובנת עמדתם הלגיטימית של יוחנה, על פיה בקשת ההיתר שלהם תידון ותוכרע על ידי הרשות המוסמכת, היא הוועדה.
  1. הפועל היוצא מכל אלו מוליכני, ראש לכל, להצהיר על בטלות ההיתר שניתן ליוחנה על ידי הוועדה, ולו משום הודייתה של הוועדה על אודות הטעות שנפלה בפועלה. הנני מורה, איפוא, לליצ'י להגיש לוועדה ההתנגדות לבקשת ההיתר תוך 10 ימים מיום המצאת החלטתי זו, בהעתק לב"כ הצדדים שבתיק זה. הנני מורה לוועדה, בשקידה ראויה, להזדרז ולקיים דיון בבקשת ההיתר ובהתנגדות. חזקה על הוועדה כי תדון בבקשה ובהתנגדות לה, בלב פתוח ובנפש חפצה ותשקול מכלול השיקולים הרלוונטיים, אם על מנת לחזור ולהעניק ליוחנה את היתר הבנייה, אם על מנת לדחות הבקשה, ואם על מנת להתנותה בתנאים, בהתאם למיטב שיקוליה ושיפוטה.
  1. עתה ראוי לחזור לגוף המחלוקת, ככל שהיא נפרסת במסכת שבפניי ואולם רק ככל שהדברים דרושים לעניין הכרעתי בסעד ביניים ולעניין השיקולים המדריכים אותי בשלב דיוני זה.
  1. כאמור, הונחו בפניי התצהירים המשלימים של גורן ושפרינג. עולה מהם כי במחלוקת שבין ליצ'י לבין יוחנה מצדד הקיבוץ, באורח ברור ונחרץ, בעמדתם של יוחנה. הקיבוץ מבאר כי כאשר ליצ'י ביקשו להרחיב דירתם, הם עשו זאת, הן בהסכמת וברכת הקיבוץ והן על דעת שכניהם, ובהם יוחנה עצמם. זאת ועוד: הרחבת דירתם של ליצ'י נעשתה לכיוון צפון. כתוצאה מכך, כך הטענה, נגרמה הסתרה לדירת שכניהם של ליצ'י, הם משפחת לבקוביץ. על אותה דרך, כך סבורים יוחנה והקיבוץ כאמור מחרה-מחזיק אחריהם, זכאים  לכך יוחנה. אף הם זכאים להרחיב דירתם, ולכיוון צפון דווקא. בכל הטיוטות האחרונות של סימון הגבולות, זה כיוון ההתרחבות הטבעי של כל הדירות. משום כך, הרחבת דירת ליצ'י לכיוון צפון, אף הרחבת דירת יוחנה לכיוון צפון, תואמת שיקולים תכנוניים, אף שיקולים של אחידות החזיתות של הדירות.
  1. בגדר שיקוליי הנני מייחס משקל משמעותי ביותר לטיעון האמור. השיקול האמור אף חובר לשיקול משמעותי רב-ערך, בהקשר למעמד הקנייני שיש לקיבוץ בכל המקרקעין שבקיבוץ, ולמעמדם המשפטי של חברי הקיבוץ בקיבוץ, כאלה. נזכור ונשמור כל העת: הקיבוץ, מרצונו ובטובתו, מסכים לתת יד להליך של "שיוך מגרשים", וממילא לגריעה מזכויותיו הקנייניות במקרקעין לטובת חברי הקיבוץ. אכן, משאלו הם פני הדברים, מלכתחילה זכאי הקיבוץ, לכאורה, לקבוע את אופן הוויתור, אף סימון הגבולות, בגין החלקות האמורות. אכן, לא כך נוהג הקיבוץ. הובהר לי נוהל רגיש, שקוף וסבוך בו מבקש הקיבוץ לאזן כהלכה בין המשאלות הסותרות של חברי הקיבוץ, לבין האינטרסים של הקיבוץ, הנותרים בעינם לנוכח המהות השיתופית וטבע ברייתו של הקיבוץ, ככזה. לנוכח כל אלו ברי לי שבית המשפט לא ייתן  ידו לכל גחמה או שרירות-לב מצדו של הקיבוץ. ואולם, מנגד, בית המשפט לא יכול להישאר שווה-נפש למעמדו העדיף של הקיבוץ, ככל שעסקינן במסכת שיקוליו ורצונותיו. והרי, כך מקובל על כולם, במצב המשפטי דהאידנא לא ניתן להגיש כל בקשת היתר, שלא בחתימתו הפורמלית של הקיבוץ.
  1. יוחנה והקיבוץ טוענים לחוסר נקיון כפיים מצדם של ליצ'י. כך, משום הטענה שליצ'י, כאשר הרחיבו את דירתם, חרגו בחריגות בנייה. עיקר הטענה מופנית לכך שליצ'י קבעו בקיר משותף חלון, שלא כדין. הבנייה הצפויה של יוחנה לכיוון צפון תגרום להם, לכאורה, להסתרת האור והנוף, דווקא מכיוונו של חלון לא חוקי זה.

לנוכח הנתונים שבפניי אני נוטה לדחות הטענות האמורות כנגד ליצ'י. אכן, מן החומר שבפניי לא אוכל לקבוע מסמרות ואולם, לכאורה, מקובלת עליי טענתם של ליצ'י כי החלון האמור נבנה כדין, כאשר הקיבוץ חותם על בקשת ההיתר. ככל שעסקינן ביתר חריגות הבנייה, הרי ככל שהן קיימות בכלל, ברי לי שהן בעלות אופי שולי וזניח.

  1. מנגד, בעלת משקל לכאורי רב יותר היא הטענה המרכזית המוטחת  בליצ'י, הכיצד הם סבורים שמה שמותר להם,  דהיינו להרחיב הדירה, ולכיוון צפון דווקא, חייב להיגרע מיוחנה, כאשר הם מבקשים לזכות במה שזכו ליצ'י. אכן, כאן נעוצה נקודת התורפה המרכזית בטיעונם של ליצ'י. הסברי גב' ליצ'י בעדותה בפניי, נשמעו מתפתלים ודחוקים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ