אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 9403/07

החלטה בתיק א 9403/07

תאריך פרסום : 08/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9403-07,2320-08
30/06/2008
בפני השופט:
יהונתן עדיאל סגן נשיא

- נגד -
התובע:
1. הרב יצחק רלב"ג
2. מרדכי זרביב
3. אבי שפרמן

עו"ד ש. אבני ואח'
הנתבע:
1. מאזן דוויק
2. הייא דוויק
3. נביל דוויק
4. וליד דוויק
5. אליאס זמיס דוויק
6. כמיס עבדלמוגני דוויק

עו"ד ע. עווידה
החלטה
  1. לפני בקשה לסילוק על הסף של ההליך העיקרי, ולחילופין, לחיובם של התובעים בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים. עניינו של ההליך ב"תביעה למתן צו הריסה וכן למתן צו מניעה קבוע אשר יורה לנתבעים... להרוס את כל תוספות הבניה שנבנו על ידם או מטעמם ... וכן להימנע מביצוען של עבודות כלשהן ... בנכס הידוע כחלקה 96 בגוש 29986 בכפר השילוח (שכונת סילוואן)... לרבות כל פעולה הכרוכה בעבודות הבניה כאמור, ו/או אכלוס ו/או שימוש במבנה שנבנה בחלקה האמורה או כל חלק הימנו...". על פי הנטען בכתב התביעה, התובעים הינם נאמני הקדש ע"ש משה בנבנישתי, כאשר להקדש זכויות בחלקה נשוא התובענה. לטענת התובעים הנתבעים גרמו להם נזקים כבדים משבנו על החלקה שלא כדין, מה שמקים לתובעים עילות תביעה בגין הפרת חובה חקוקה, מטרד ליחיד ומטרד לציבור.
  1. הנתבעים טוענים כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה, שכן הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט השלום. זאת, ראשית, משום שמדובר ב"מקרקעין בלתי מוסדרים", כשהתביעה נסמכת על "... נסח רישום 'טורקי' בלתי שלם ובלתי תקין, וטעון חידוש רישום בכלל...", מצב דברים בו הסמכות העניינית לדון בתביעה נקבעת, בדומה לכללים הנוהגים בתביעות במיטלטלין, על פי הערך הכספי של הסעד המבוקש. שנית, הסעד המבוקש, במהותו, איננו הריסה גרידא, אלא סילוק יד מהמקרקעין ומניעת השימוש בהם. שלישית, התובעים לא ביססו קשר כלשהו בין מסמך שצורף לכתב התביעה, המהווה על פניו ועל פי העתק אישור נוטריוני תרגום של רישום מפנקסי שטרות טורקיים (להלן: המסמך), לבין המקרקעין נשוא התובענה. ממילא, מדגישים הנתבעים, על פי הערה שהוטבעה על פני המסמך על ידי רשם המקרקעין, מדובר ב"תרגום לא מאושר מפנקס טורקי (לא מקורי), טעון חידוש רישום במובן סעיף 135 לחוק ואין לראותו לצורך הוכחת בעלות כנסח רישום מאושר", שמהימנותו מפוקפקת. רביעית, התביעה למתן צו הריסה התיישנה, שכן הבנייה בנכס הושלמה סופית עוד בשנת 1991, בעוד שהתביעה הנוכחית הוגשה בשנת 2007. באשר לבקשה החלופית, לחייב את התובעים בהפקדת עירבון, טוענים הנתבעים כי הואיל והתובעים הגישו תביעתם כנאמני הקדש, מן הראוי לחייבם בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיהם, שכן היה ותידחה התביעה ותיפסקנה הוצאות לזכות הנתבעים, לרא יהיה להם ממי לגבות את ההוצאות. 
  1. בתגובתם, התובעים טוענים שחרף פסיקת בית המשפט העליון בע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד יג(2) 834 (להלן: הלכת שמש), קיימות פסיקות מאוחרות יותר של בתי המשפט המחוזיים, ביניהן ת"א 3036/01 הנזכר על ידי הנתבעים, אשר מקנות את הסמכות לדון בתביעה להריסה לבית משפט זה. באשר לטענות הנתבעים בנוגע למעמד הקרקע (כקרקע לא רשומה), טוענים התובעים שלטענות אלה אין נפקות, מקום בו "המדובר בתביעה למתן צו הריסה הנשענת על עילת הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין וחוק התכנון והבניה". בהתייחס לטענות בדבר ערכו ומשקלו הראייתי של המסמך שצורף לכתב התביעה, טוענים התובעים כי עניינה של שאלה זו צריך שידון במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. לעניין ההתיישנות הם טוענים, שטענה זו לא הועלתה על ידי הנתבעים ב"הזדמנות הראשונה", וממילא בסיסה העובדתי שנוי במחלקות ואינו מאפשר הכרעה כבר בשלב מוקדם זה של ההליך. באשר לדרישה להפקדת ערובה, טוענים התובעים כי הם עצמם בעלי דין בהליך זה (אך שמקור הזכות שביסוד התביעה הנו בהקדש שהם נאמניו). על כן, נטען, חיוב בהוצאות, ככל שיוטל, יופנה אל ויחול על הנאמנים אישית.
  1. לעניין הסמכות העניינית לדון בתביעה, סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט קובע כי סמכותו של בית משפט השלום משתרעת על "תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה...". סעיף 51(א)(3) לחוק זה קובע כי סמכותו של בית משפט השלום משתרעת גם על "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".
  1. הדעה המקובלת בפסיקה היא כי תביעות הנוגעות למקרקעין שטרם נרשמו בפנקסי המקרקעין אינן נחשבות ל"תביעות הנוגעות למקרקעין", כמשמען בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, או ל"תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כמשמען בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט והסמכות לדון בהן נקבעת לפי שווי התובענה (בר"ע (ת"א) 8602/86 לנצוט נ' לנצוט, פ"מ תשמ"ז(3) 438; בש"א (י-ם) 104/05 גיא נ' גכט, לא פורסם, 2.1.04; בש"א (ת"א) 12964/05 ריימונד נ' תמר, לא פורסם, 11.1.06; ה"פ 5399/06 אלמז נ' חברת הדלק הישראלית בע"מ, לא פורסם, 26.6.07).

עם זאת, במקרה שלפנינו לא הוברר, בשלב זה, כי מדובר בתביעה הנוגעת לקרקע שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין. המסמך עליו מבוססת התביעה נופק על ידי רשם המקרקעין ונושא את הכותרת "העתק רישום מפנקסי שטרות טורקיים". תקנה 6 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל 1969 קובעת מהם "הפנקסים המתנהלים במסגרת המרשם", כאשר תקנה 6(א)(4) קובעת כי בין הפנקסים האמורים ינוהל "פנקס שטרות, לגבי מקרקעין לא מוסדרים". מכאן, ש"מקרקעין לא מוסדרים" רשומים אצל רשם המקרקעין במסגרת פנקס שטרות, זאת להבדיל מקרקע שאינה רשומה כלל. מכאן עולה השאלה האם "רישום מפנקסי שטרות טורקיים" מהווה חלק מפנקס השטרות כמשמעותו בתקנה 6(א)(4) הנ"ל. טענות הנתבעים בעניין זה אינן חד משמעיות, ואין בהן הבחנה בין "מקרקעין לא מוסדרים" שהסמכות לדון בעניינם נתונה לבית משפט זה לבין "קרקע לא רשומה", שהסמכות לדון בעניינה נתונה לבית המשפט המוסמך על פי ערך התביעה. מחד הם טוענים, ש"... המקרקעין נשוא התובענה הם מקרקעין בלתי מוסדרים" (סעיף 13 לבקשה). מאידך, באותו סעיף עצמו הם טוענים, שהמקרקעין "אף אינם רשומים בפנקסי רישום המקרקעין... אותו נסח רישום טורקי [שהגישו התובעים] איננו רשום בשום פנקס ישראלי...". הטענה שהקרקע נשוא התובענה טרם נרשמה גם אינה מתיישבת עם חותמת רשם המקרקעין על פני המסמך, לפיה נדרש, בעניין הקרקע נשוא התביעה, "...חידוש רישום במובן סעיף 135 לחוק [המקרקעין תשכ"ט 1969]..." שעניינו "מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש". זאת, בעוד שמקום בו מדובר בקרקע שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין כלל, יש לפעול, לצורך הסדרת הרישום, על פי סעיף 134 לחוק האמור (לפיו "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם"). לפיכך, בשלב מוקדם זה של ההליך אין בידי לקבוע כי מדובר בקרקע שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין.

  1. שאלה אחרת היא, האם התביעה היא "תביעה לחזקה או שימוש במקרקעין", המצויה בסמכותו של בית משפט השלום. על פי הלכת שמש "תביעה בדבר 'שימוש במקרקעין'... פירושה תביעה לשימוש תוך שמירה על גוף הנכס..." (שם). כפועל יוצא מכך "ההלכה היא כי תביעה להריסת חלק ממקרקעין הינה בסמכות בית המשפט המחוזי, וזאת משום שאין מדובר בשימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס... כאשר עצם המציאות של המבנה הלא חוקי של המשיבים - ולא השימוש שעושים המשיבים במבנה - היא הפוגעת בשימושה של המבקשת בנכסה, הסמכות היא בידי בית המשפט המחוזי" (רע"א 7166/02 אלגריה נ' אברמוב, פ"ד נז(1) 337). אמנם, בפסיקה הובעה גם דעה לפיה הלכת שמש הינה אנכרוניסטית ואין לנהוג עוד לפיה (בש"א 4209/03 (חי') קעדאן נ' רסמי, לא פורסם, 24.3.03, פסקות 12-13 לפסק הדין). אף על פי כן, גם ברע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי, פ"ד נז(5) 556, 559,  אשר ניתן ביום 7.7.03 לא הוחלט לסטות מהלכה זו, אלא לצמצם את היקפה בלבד, תוך קביעה ש"הלכת שמש מתייחסת רק למקרה שבו הפגיעה היא בנכס שבחלקת התובע, ולא כאשר הסעד המתבקש מתייחס לחלקה אחרת".

מכאן, שתביעת התובעים למתן סעדים שונים ביחס לשימוש במקרקעין כשהיא משולבת בסעד של צו הריסה, היינו, תוך פגיעה או אי שמירה על גוף הנכס, נופלת בגדר סמכותו של בית משפט זה.

  1. באשר לטענת ההתיישנות, מסתבר שבמסגרת בקשה קודמת לסילוק על הסף שהנתבעים הגישו ביום 1.10.07, קודם להגשת כתב ההגנה, הם לא העלו טענה זו. לעניין זה נודעת חשיבות לאור סעיף 3 לחוק ההתיישנות אשר קובע כי "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". בפסיקה נקבע, כי "ההזדמנות הראשונה" עשויה להתקיים קודם להגשת כתב ההגנה, כאשר לצורך זה "יש לבחון בכל תיק בו מתעוררת סוגיה זו, מה הייתה מהות הדיון הראשון שהתקיים, אשר במהלכו לא העלה הנתבע עדיין את טענת ההתיישנות, מה היה העניין של הנתבע בנושא שהועלה אז, האם נקט בעמדה כלשהי ביחס לאותו דיון והאם היה נוכח בו אם לאו" (ע"א 603/90 רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד (העולה), פ"ד מה(5), 365, 370). בענייננו, משמדובר בהליך קודם של בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגש על ידי הנתבעים, בו לא הועלתה טענת ההתיישנות, הרי שהנתבעים לא העלו את טענת ההתיישנות ב"הזדמנות הראשונה", ועל כן הם אינם רשאים להעלות טענה זו בשלב זה (גם לא בעת הגשת כתב ההגנה). מטעם זה יש לדחות גם טענה זו.
  1. באשר לטענות בדבר ערכו הראייתי של המסמך והשיהוי הנטען בהגשת התביעה, מקובלת עלי עמדת התובעים, לפיה נושאים אלו יכול שייבחנו רק במסגרת הדיון בתביעה לגופה ואין מקום לקבוע בהן עמדה נחרצת בשלב מוקדם זה של הדיון ובטרם הוצגו ראיות הצדדים.
  1. משהתובעים הנם תושבי ישראל ובהעדר ראיה על כך שהנתבעים יתקשו בגביית הוצאות שתיפסקנה, אם תיפסקנה, לזכותם, לא מצאתי לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.
  1. התוצאה היא שהבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ז בסיון, תשס"ח (30 ביוני 2008), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

י' עדיאל, סגן נשיא

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ