אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 914/00

החלטה בתיק א 914/00

תאריך פרסום : 22/02/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
914-00
24/02/2005
בפני השופט:
שושנה שטמר

- נגד -
התובע:
גדעון החזקות בע"מ
עו"ד י. פרימס ואח'
הנתבע:
1. עיריית חיפה
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה

עו"ד תמר איתי ואח'
החלטה

1.         בתביעתה, טענה התובעת, כי מגיעים לה החזרים עקב תשלומי יתר ששלמה לנתבעות (אגרות בניה, היטל השבחה, אגרת הנחת צנורות מים, היטל ביוב והיטל דרכים) בסכום של 1,539,261 ש"ח. תביעתה להשבת סכום זה מורכבת ממספר סכומים ועל פי עובדות ועילות שפורטו בכתב התביעה. לאחר פירוט טיעונים אלה, הוסיפה התובעת בכתב תביעתה, מעין "סעיף סל" (סעיף 18 לכתב התביעה), המתייחס לכל העילות שנטענו קודם, לפיו על הנתבעת להשיב לה את הסכומים שפורטו לעיל בכתב התביעה גם "מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או חובות השבה ו/או הפרת  חובות חקוקות ובכלל זה פקודת העיריות ו/או חוק התכנון והבניה ו/או חוק הרשויות המקומיות (ביוב) ו/או חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) ו/או חוק העזר חיפה (אספקת מים) ו/או חוק העזר חיפה (ביוב) ו/או חוק העזר חיפה (סלילת רחובות)".

2.         ביום 20/10/04 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה בין היתר בטענה חדשה, לפיה היא חוייבה בהיטל סלילת רחוב שלא כדין, וזאת כיוון שלאחר הגשת כתב התביעה יצאה הלכה מבית המשפט העליון בע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ פ"ד נז(1) 340 (להלן - "פסד בן -עמי") לפיה אין לחייב בעל נכס בתשלום היטל סלילה לאחר תום פעולת הסלילה. כאמור, נימוק זה לא נמצא בין טיעוניה של התובעת בכתב התביעה המקורי.

3.         הנתבעת התנגדה לתקון בטענה, בין היתר, שהתיקון המבוקש בא לאחר תקופת ההתיישנות, ותיקון כתב התביעה יהיה, למעשה, היתר להביא בכתב התביעה עילה שהתיישנה.

4.         בהחלטתי מיום 1/11/04, קבעתי כי מקובלת עלי עמדת הנתבעת שאם התיקון פוגע בטענת ההתיישנות הרי אין להתירו, אולם מאחר שישנה בכתב התביעה עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אשר ניתן לראותה כחלה גם על השבה, כיוון שהגביה (על פי הלכת אל עמי הנ"ל) היתה שלא כדין, הרי ניתן להתיר תיקונו של כתב התביעה. אכן, התרתי את תיקון כתב התביעה, אולם הגבלתי אותו לסכום שנתבע מראש, בקובעי כי "משמע מהמפורט בסעיף זה, שגם שתי הפלוגתאות הנזכרות (המתייחסות להלכת אל עמי, הערה שלי ש.ש) יעמדו לפני במשפט זה, אולם סכום התביעה, אפילו יתקבלו טענות המבקשת בעניינן, לא יוגדל עקב ההתיישנות".

5.         על החלטתי זו הגישה התובעת "בקשה לעיון מחדש בהחלטה והתרת הגדלת סכום התביעה". טענה התובעת, כי היא לא קיבלה את תשובתה של הנתבעת על הבקשה הראשונה, ולפיכך לא ניתן היה לה להגיש תגובה עליה. עמדתה היא שאם ביהמ"ש קבע, כי לכתב התביעה לא הוספה עילה חדשה, רשאי התובע להגדיל את סכום התביעה, על אף שתקופה ההתיישנות חלפה. התובעת הסתמכה בטיעונה זה על ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש פ"ד מד(1) 166,160, על רע"א 2083/95 מילר נ' הרמן (תק-על 95(2) 1152), על בר"ע (י-ם) 3365/01 קרבציק ים בע"מ נ' אררט חברה לביטוח (טרם פורסם) ועל ספרו של זוסמן "סדרי הדין האזרחי" עמ' 362).

6.         המשיבה התנגדה בטענה, כי אין ביהמ"ש רשאי לשנות החלטת ביניים שכן אין בסר הדין האזרחי הליך של עיון מחדש. לחילופין טענה לשיהוי ניכר כיוון שגם פסק הדין בעניין אל-עמי ניתן ביום 17/11/02 ואילו הבקשה לדחיה על הסף הוגשה רק ביום 20/10/04. עוד הוסיפה כי אם הועלו טענות השבה חילופיות, ואילו סכום התביעה נקוב, אין התובע יכול לזכות יותר מסכום העילה, ואין להתיר לו להגדיל את סכום התביעה לאחר ההתיישנות.

7.         ההלכה היא כי ביהמ"ש יוכל לבחון החלטת ביניים שלו ואף לבטלה (וראו בספרו של זוסמן " סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 774). לפיכך טענת הנתבעים שאין לביהמ"ש עלי לדון בבקשה לעיון מחדש נדחית.

8.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נשארתי בדעתי, שיש להתיר את התיקון כפי שהוריתי בהחלטתי מיום 1/11/04 ואף שיש להגביל את סכום התביעה לסכום המקורי שלה.

הכלל הנוהג בהתרת תיקון כתבי תביעה הוא כמפורט בע"א ע"א 702/86, איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש  פ"ד מד(1), 160 ,עמ' 165-166:

"המגמה בכל הנוגע לתיקון כתב טענות היא אכן מגמה ליברלית, הן בשאלת אופן הגדרת הפלוגתא, והן בשאלת אופן הגדרת "עילת תביעה" (כפי שיוראה להלן), ואולם הכל אם לא נתקיים אחד הגורמים המונעים מתן רשות לתקן; אכן, הפסיקה מונה את פקיעת ההתיישנות כאחד הגורמים הללו, אך לא בכל מקרה, כדברי ד"ר זוסמן בספרו (עמ' 323):                          

" ואולם תביעה שהוגשה תוך תקופת ההתיישנות ניתנת לתיקון אף לאחר שעברה את התקופה, כל עוד נשתמרה זהות התביעה והתובע אינו מעלה תביעה אחרת שמפניה יכול הנתבע להתגונן בטענת התיישנות".

9.         אכן ועיקר המחלוקת שבין בעל הדין לפנינו ניטש בעניין זה סביב השאלה אם נשתמרה "זהות התביעה" אחרי התיקון, והאם לא היתה בו משום העלאת "תביעה אחרת".

            כאמור, המונחים השונים בהקשר זה פורשו בפסיקה בהרחבה. "עילת התובענה" הוגדרה, לצורך מתן רשות לתקן: "העסקה או המעשה המובא לדיון"   (ראה: ע"א 203/63, פ"ד יח(306 (1 ע"א 728/79 פ"ד לד (126 (4 ע"א 772/79 פ"ד לו (78 (4 ע"א 158/83, פ"ד לח (17 (1).

            הווה אומר: כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות.

ההתנהגות שיוחסה לנתבעים בכתב התביעה, בגינה הם זכו, לטענת התובעת, בסכומים שלא הגיעו להם, לא נקשרה כלל בסיום עבודות הסלילה (שהוא התנאי להחזר על פי הלכת בן עמי). לא ניתן, לכן, לומר ש"תשמר זהות העילה", אם יינתן לתובעת לתקן תביעתה עקב התנהגות שלא פורשה בכתב התביעה, על ידי הגדלת הסכום הנתבע על אף ההתיישנות. מנגד, כן ניתן היה להוסיף עילה זו, כל עוד לא הוגדל הסכום כאשר קיימת עילה כללית של עשיית עושר ולא במשפט: כאשר נטען בכתב התביעה כי הנתבעים עשו עושר ולא במשפט בסכום מסויים, נראה שהונחה האפשרות לדיון גם אם הדרך לעשיית אותו "עושר" נעשה בדרך שלא פורטה בכתב התביעה. אולם הגדלת הסכום יחד עם הוספת דרך נוספת שלא פורטה בעילה הכללית של "עשיית עושר ולא במשפט", היא שינוי כזה בכתב התביעה, שלא נשמרת בגינו "זהות העילה".

10.       אינני מקבלת את טענתה החלופית של התובעת, כי עם הוצאת ההלכה החדשה שבפסק-דין בן עמי, קמה עילה חדשה המתחילה מחדש את מירוץ ההתיישנות, ולפיכך תביעה על פיה לא התיישנה כלל. מירוץ ההתיישנות מתחיל עם תשלום הסכום, שאת השבתו מבקשים, כיוון ששולם שלא כדין.

11.       לא סברתי שבשל השיהוי, שהנתבעות טוענות לו, אין להתיר את התיקון. יחד עם זאת לא נחסמה הדרך בפניהן  לטעון טענות הגנה המבוססות על שיהוי גם כנגד התביעה המתוקנת.

12.       בנסיבות אלא החלטתי להשאיר את החלטתי על כנה.      

13.       אני קובעת להמשך הוכחות ליום 10/4/05 שעה 10:30.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ