אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 9048/07

החלטה בתיק א 9048/07

תאריך פרסום : 01/05/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9048-07,4443-07
13/03/2007
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
הלן בן-גיאת
עו"ד רחלי ליבנה ארד
הנתבע:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
עו"ד חנה אפרת-קומט
החלטה

בקשה לעיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל 02-05-89931-01 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, עד למתן ההכרעה בתובענה העיקרית.

עניינה של התובענה העיקרית במתן סעד הצהרתי, לפיו מאחר ולמבקשת מחצית מן הזכויות בדירת המגורים ברח' ז'בוטינסקי 4 בירושלים (תת חלקה 8, חלקה 85, גוש 30027; להלן - הדירה), הרי שמישכון הדירה בשלמותה לטובת המשיב נעשה שלא כדין ולכן בטל, או לחלופין כי המשכנתא חלה רק על מחצית מן הדירה. תכלית הבקשה דנן היא למנוע את פינויה של המבקשת, אשה בת 84, מן הדירה.

במסגרת עיסקת קומבינציה בין חברת מ. בן גיאת חברה להנדסה ובנין בע"מ, חברה משפחתית שלמבקשת שישית מן המניות ומזכויות הניהול בה (להלן - החברה), בעלה של המבקשת (להלן - מר בן גיאת), ובעלי הקרקע, נקבע כי הדירה תהיה בבעלותו של מר בן גיאת. על זכויותיו של מר בן גיאת בדירה נרשם משכון לטובת בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן - בנק איגוד), במסגרת קבלת אשראי שוטף מבנק איגוד לחברה. בנוסף לכך, המבקשת, בתוקף תפקידה בחברה, ערבה אישית לחובות אלה. החברה הפרה את תנאי הסכם ההלוואה עם בנק איגוד, והלה ביקש לממש את המשכון.

תוך כדי כך שהתנהל הליך משפטי בין החברה לבין בנק איגוד, פנתה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש (י-ם) 20810/00), וביום 13.9.2000 קיבלה לטובתה פסק-דין הצהרתי, לפיו הדירה היא בבעלות משותפת שלה ושל בעלה. לאחר מכן יושבו חילוקי הדעות בין בנק איגוד לבין החברה, הליך מימוש הדירה נפסק,  ובין הצדדים - בנק איגוד, בעלי הקרקע, החברה, המבקשת, מר בן גיאת והחברה הקבלנית - נחתם הסכם (להלן - ההסכם). תכליתו של ההסכם היתה לאפשר את רישום הזכויות בדירה על שמו של מר בן גיאת, כדי שניתן יהיה למשכן את הדירה כבטוחה לטובת בנק אחר, כנגד הלוואה שבאמצעותה ייפרע חובה של החברה לבנק איגוד. על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה על שמו של מר בן גיאת כאמור, היה צורך בהעמדת סכום כסף לפרעון חובו של מר בן גיאת למס רכוש, ולשם כך הסכים בנק איגוד להעמיד ערבות בנקאית, כנגד הטלת משכנתא על הדירה. בהסכם נקבע, בין היתר, כי במידה שתפר החברה את התחייבויותיה, יהיה הבנק רשאי להמשיך בהליכי מימוש הדירה, והמבקשת התחייבה לפנות אז את הדירה מייד עם הודעת כונס הנכסים מטעם הבנק על כך. ההסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין, נכנס לתוקף ביום 9.11.2000. ב"כ המבקשת דאז, עו"ד אריה  תוסיה כהן, פנה אל המשיב במכתב ביום 6.12.2000 והציג את מצב הזכויות בדירה, כדי לשכנע את המשיב להעמיד את ההלוואה, בעזרתה יוכל מר בן גיאת לפרוע את חובו לבנק איגוד כמתחייב מן ההסכם. המשיב נאות לבקשה והעמיד הלוואה על סך של 3,000,000 ש"ח ביום 12.3.2001, לאחר שהחתים את מר בן גיאת על הסכם משכנתא למישכון הדירה.

כעבור זמן הוכרז מר בן גיאת פושט רגל, והמשיב החל בהליכים למימוש הדירה. המבקשת ביקשה להצטרף כצד להליך פשיטת הרגל (פש"ר 239/01), אולם בית המשפט החליט כי על מנת שיהיה לה מעמד במסגרת ההליך עליה להמציא פסק-דין של בית המשפט המוסמך באשר למעמדה, ולשם כך הוגשה התובענה העיקרית בתיק דנן.

טענתה המרכזית של המבקשת היא כי קיימות לה זכויות קנייניות בדירה מכח חזקת השיתוף, והתעלמותו המוחלטת של הבנק מעצם האפשרות כי קיימות לה זכויות כאלה, בעת שנציגו בא להחתים את בעלה על הסכם המשכנתא, הינה עצימת עיניים רשלנית. כעת, לטענתה, מנוע הבנק מלפגוע בזכויותיה-שלה בדירה, בייחוד לאחר שקיבלו עיגון בפסק הדין ההצהרתי הנ"ל. לטעמה, הימנעותו של הבנק מלטרוח ולבדוק את מצב זכויותיה בדירה עולה כדי פעולה בחוסר תום-לב, ועל כן אין הבנק יכול לחסות בצילה של תקנת השוק לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיב התרשל בכך שהחתים את בעלה לא בסניף הבנק אלא בסלון דירתם, דבר העומד בניגוד להוראת המפקח על הבנקים. המבקשת מציינת גם כי אין חלה בעניינה חזקת השיתוף על חובו של בעלה, שכן אין מדובר בחוב הקשור לרכוש המשותף אלא בחוב עיסקי.

המשיב טוען כי ההלוואה ניתנה בהסתמך על מכתבו של ב"כ המבקשת דאז, ועל סמך יתר המסמכים שהוצגו לפניו, ובראשם ההסכם, כאשר ברור כי מטרתה של ההלוואה הינה לפרוע את החוב לבנק איגוד. לטענתו הוא הסתמך בתום לב על המסמכים הללו לשם הבנת מצב הזכויות בדירה.

עוד טוען המשיב כי קבלת פסק הדין ההצהרתי מבית המשפט לענייני משפחה נעשתה בחוסר תום לב, שכן כבר אז ידע ב"כ המבקשת באותו הליך, עו"ד אריה תוסיה כהן, על ההסכם המתגבש, שהרי הוא ייצג אותה גם בהליך גיבושו של ההסכם. יתר על כן, אי רישום זכויותיה של המבקשת בנכס במרשם המקרקעין לאחר פסק הדין ההצהרתי הינו חוסר תום לב גמור, בהתאם להלכת ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2) 385.

לחלופין טוען המשיב כי רישום המשכנתא לזכותו גובר על זכותה של המבקשת, בהסתמך על הוראות סעיפים 9 ו-10 לחוק המקרקעין. זאת בייחוד לאור  הצהרתה במסגרת ההסכם, שכאמור קיבל תוקף של פסק-דין בבית המשפט המחוזי, לפיה מסכימה המבקשת לשיעבוד הדירה לבנק איגוד. המשיב מבקש להפנות לסעיף 14 לחוק המשכון תשכ"ז - 1967, המורה כי מי שפודה משכון לטובת חייב, זכאי לחזור ולגבות את החוב מן החייב, והמשכון שהיה מוטל על החייב בגין חוב זה יעמוד לטובתו. ההלוואה שניתנה על ידו, טוען המשיב, חילצה את המבקשת ואת בעלה "בעור שיניהם" ממימוש הדירה על-ידי בנק איגוד, ולמעשה ניתנה ישירות ממנו לבנק איגוד. על כן יש להחיל את הוראות סעיף 14 הנ"ל, ולקבוע כי למרות שלא ניתן ויתור מאת המבקשת על זכויותיה בדירה כלפי המשיב, יש לראות את ויתורה כלפי בנק איגוד כתקף גם לצורך הסכם המשכנתא כלפי המשיב.

אכן, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. מדובר בפינויה מביתה, מעשה שקשה להפריז בחומרתו מבחינת הנזק הכלכלי, הנפשי והפיזי, ובהתחשב בגילה המתקדם של המבקשת הדברים מקבלים משנה תוקף. אך בכך אין די, ויש לבחון גם את סיכוייה של תביעתה להתקבל. במישור זה אין הדברים פשוטים כלל ועיקר. אמנם, הצדק עם המבקשת בדבריה כי הפסיקה מבססת את זכויותיה בדירת המגורים שלה ושל בעלה, על הלכת השיתוף, וכי זכותה עשויה לגבור על עיקולים שיוטלו על הדירה מחמת חובותיו או התחייבויותיו של בעלה. אולם מאידך גיסא, קשה מאד לקבל את עמדתה של המבקשת, אשר מנסה לנתק בין ההסכם עם בנק איגוד לבין מתן ההלוואה על-ידי המשיב. גם מבלי להכריע במחלוקת לגופה ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, הרושם הלכאורי המתקבל, הן בהתחשב במועד מתן ההלוואה הסמוך לכריתת ההסכם, והן בהתחשב במכתבו הנ"ל של ב"כ מר בן גיאת למשיב, הוא כי אכן ההלוואה שניתנה מטעם המבקש לא נועדה אלא לשחרר את הדירה מעולו של השיעבוד לבנק איגוד, בהתבסס על אותן הבטוחות.

כזאת ניתן לומר אף מבלי להידרש לסוגיות תום-הלב אשר אותן העלה המשיב.

לאור האמור, אני סבור כי סיכוייה של התובענה להצליח, אינם מן המשופרים.

יש להוסיף ולהזכיר כי הדירה היתה בהליך של מימוש עוד בשנת 1999, כאשר בנק איגוד נקט בהליכים למימוש הבטוחות לחובות החברה כלפיו. דומה לכאורה כי אכן מימוש הדירה על-ידי המשיב, איננו אלא המשך של אותו מימוש. המבקשת ובעלה לא "זכו" אלא לדחייה בת מספר שנים במימוש הדירה, הודות להלוואה שנאות המשיב להעמיד לטובתם.

הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, כ"ג באדר תשס"ז (13 במרץ 2007), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.                                                                               

נעם סולברג, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ