אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 8218/03

החלטה בתיק א 8218/03

תאריך פרסום : 10/01/2010 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
8218-03
25/08/2005
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
1. העמותה למען איכות הסביבה והחיים בנהריה
2. ורדה שמיר

עו"ד אדם פיש
הנתבע:
1. איתנית מוצרי בניה בע"מ
2. פדרמן מיכאל
3. קינן משה
4. פלד אורי
5. מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה
6. עיריית נהריה
7. מועצה אזורית מעלה יוסף
8. מועצה אזורית מטה אשר

עו"ד דפנה טלגם
עו"ד פירון
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
עו"ד כפרי
עו"ד נחליאלי
עו"ד מימוני
החלטה

1.         הונחה בפניי תובענה ייצוגית. בתחילה היא הוגשה על ידי התובעת 1 (להלן, גם "העמותה"), מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם ומר רון פרומר. שני האחרונים נמחקו מכתב התביעה ובמקומם התווספה התובעת 2 (להלן, גם "שמיר").

            התובענה  הוגשה כנגד הנתבעת 1, "איתנית" מוצרי בנייה בע"מ (אשר שמה הקודם היה "תעשיות אסבסט צמנט - ישאסבסט") (להלן - "איתנית"), וכנגד מנהליה, הם הנתבעים 2- 4 (להלן, גם "מנהלי איתנית"). עוד נתבעו הנתבעת 5, מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה (להלן, גם "המדינה"), הנתבעת 6, היא עיריית נהריה (להלן, גם "עיריית נהריה"), הנתבעת 7, המועצה האזורית מעלה יוסף (להלן - "מועצת יוסף") והנתבעת 8, המועצה האזורית מטה אשר (להלן - "מועצת אשר"). 

2.         מ"סקר אסבסט בגליל המערבי", שנערך על ידי המשרד לאיכות הסביבה בעקבות הליך משפטי שיזמה העמותה נגד עיריית נהריה בנושא פרוייקט "מדינת הילדים" שם, עולה, לכאורה, כי קיים מפגע אסבסט חמור בגליל המערבי. על פי הנטען המפגע נוצר כתוצאה מפעילותה של איתנית, אשר ייצרה מוצרי אסבסט במשך שנים. כך, כנטען, נוצר מפגע סביבתי חמור שעלול לגרום למחלות רבות וקשות. 

            התובענה הייצוגית שבפניי הוגשה מכוח החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב - 1992 (להלן -"החוק הנ"ל"). מטרת התובענה היא להביא קץ למפגע הנטען המתמשך, גם על דרך ניקוי השטחים המזוהמים ברחבי הגליל המערבי, ובהתאם לחומרת הזיהום הנטען. כך, ככל שעסקינן באיתנית ובמנהלי איתנית. ככל שעסקינן בנתבעות  5-8, הן המדינה והרשויות המקומיות, עותרות התובעות להורות להן לעשות שימוש נמרץ בסמכויות שהוענקו להן על פי כל דין, לשם הסרתו של המפגע האמור. 

            התובענה מפורטת ביותר ומשופעת בנספחים.

3.         כל הנתבעים התגוננו בפני התביעה בכתבי הגנה מפורטים ומשופעי-נספחים, אף הם. בגדרם של כתבי ההגנה נקבצו ובאו טענות-סף לרוב, אם באשר לסילוק התובענה על הסף ולמצער באשר לביטול סיווגה כתובענה ייצוגית. משכל אלו עמדו לנגד עיניי, ולאחר דיון עם ב"כ הצדדים, החלטתי להידרש, תחילה, לטענות הסף המועלות על ידי כל הנתבעים, ככל שאינן מצריכות טיעון עובדתי. הבהרתי כי ככל שבגדר החלטתי הצפויה לא תסולק התביעה על הסף, יש להידרש לסוגיית הגדרת הקבוצה בהתאם לסעיף 12 לחוק הנ"ל.

            מכוחה של החלטתי זו הונחו בפניי טיעונים מפורטים ומאירי-עיניים מטעם פרקליטי הצדדים. בגדרה של החלטתי זו אדרש לטענות הסף האמורות, ככל שהן דרושות לפנים בשלבו זה של הדיון. לא למותר, כרקע לדיון וניתוח, לעמוד על מאפייניה של התובענה הייצוגית, דרך כלל. על רקע ניתוח זה אמשיך ואעמוד על מאפייניה הייחודיים של תובענה ייצוגית המוגשת מכוחו של החוק הנ"ל (להלן היא תכונה גם "התובענה הסביבתית").

התובענה הייצוגית

4.         התובענה הייצוגית היא תופעה חדישה בעולמנו המשפטי. אכן, וכמוגדר על ידי ד"ר אירית חביב-סגל בספרה דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, התובענה הייצוגית מעמידה "אתגר לאתוס האדברסרי". בתור שכזו היא "מורכבת ביותר, (ו)מתריסה כנגד עצם האידיאולוגיה המסורתית של המערכת השיפוטית". בגדרה של מסורת זו "מיקדה המערכת השיפוטית את תפקידה בפתרון סכסוכים, היא הסתמכה על ההנחה שהן הסכסוך עצמו והן הבירור השיפוטי נושאים צביון אישי"(כרך א', עמ' 562).

            מנגד, "התובענה הייצוגית מגלמת את רעיון ההפרטה של האכיפה והפיקוח על הגופים הכלכליים הגדולים... גלומה בה תפיסה חדשה וחדשנית של הדרך ליישוב סכסוכים". ככזו "היא נועדה לאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, שנזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, לתבוע בשם כל הנפגעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. פסק הדין בתובענה כזו מהווה מעשה בית-דין לגבי הנמנים על הקבוצה" (השופטת שטרסברג-כהן ב-רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש,  פ"ד נה(5) 276, בעמ' 288; להלן - "עניין רייכרט").

5.         בתי המשפט מצביעים על יתרונותיה של התובענה הייצוגית אך מזהירים בפני סכנותיה. הנשיא ברק, ב-רע"א  טצת ואח' נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט(5) 774, הטעים כי "אין להרתיע תובעים תמימים בשימוש בתובענה הייצוגית. יש לראות בה מכשיר משפטי-חברתי המגן על הפרט והכלל. יש להפעילו בגמישות וביעילות. יש להיזהר מהוספת דרישות מקדמיות לאישורן של תובענות כייצוגיות, העלולות לסרבל הליך במקום לייעלו... יש למנוע הפיכת הדיון המקדמי ב'כשירות' התובע הייצוגי לדיון העיקרי". ואולם "עם זאת, יש להבטיח כי התובענה הייצוגית לא תיהפך למכשיר של סחטנות במסווה החוק. יש למנוע סחטנות בדמות התובענה הייצוגית... יש להכיר בסכנה הטמונה בשימוש בלתי ראוי במכשיר של התובענה הייצוגית" (עמ' 791).

השופטת ביניש, ב-רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת ניהול פרוייקטים וכח אדם בע"מ ואח', פ"ד נז(3) 220, אף היא עמדה על יתרונותיה, בצד סכנותיה, של התובענה הייצוגית. מחד גיסא, התובענה הייצוגית באה לקדם את עניינו של "האדם הקטן", במאבקיו האפשריים מול גופים כלכליים רבי-עוצמה וכוח. ככזאת, "התובענה הייצוגית מביאה בכנפיה גישה חדשה וחדשנית למהותה של התדיינות. היא מהווה אתגר לשיטה האדברסרית. במרכזה עומד סכסוך כלכלי, נטול ציביון אישי, כאשר במקומו של העיקרון המבטיח לכל בעל דין את יומו בבית המשפט, בא עיקרון הייצוג, שנועד להבטיח כי עניינם של חברי הקבוצה שלא נטלו חלק פעיל בהליך בפני בית המשפט, ייוצג באופן הולם" (עמ' 236). מנגד, "קיימת סכנה שהיא תוגש ממניעים פסולים - כגון סחיטה, קנוניה, מניעת תחרות, השתלטות עויינת - ואף אם אין בה ממש, היא עלולה לדחוק נתבעים להתפשר שלא מטעמים ענייניים ובלבד שיוכלו להימנע מהתדיינות מתישה ויקרה. תובענות ייצוגיות המוגשות ממניעים פסולים עלולות להזיק לא רק לנתבעים אלא למשק בכללותו" (עמ' 237).

            לנוכח כל אלו, ובשים לב לאיזון המתבקש בין היתרונות והחסרונות הגלומים בתובענה הייצוגית, הרי "אף אם שואפים אנו לקדם את מוסד התובענות הייצוגיות בשל היתרונות הגלומים בהן, כרוך העידוד שאנו מבקשים להעניק לתובענה הייצוגית בהבטחת העקרונות המרסנים את כוחה. בגדר עקרונות אלה ייכללו דרכי הפיקוח השיפוטי על הגשתה, סדרי הדין לניהולה, דרכי הוכחת הסעדים המבוקשים בה והאופן שבו יפקח בית המשפט על היקף הסעדים ועל סיום ההתדיינות" (עמ' 269).

6.         הפועל היוצא מכל אלו ממקד את המבט לעניין חשיבותם של הליכים מקדמיים בגדרם מתבקש בית המשפט לשקול אם לאשר את עצם הגשתה של התובענה הייצוגית, אם לאו. בכך, איפוא, נבדלת התובענה הייצוגית מן התובענה הרגילה. "התובע הייצוגי הפוטנציאלי נדרש לעמוד במבחן מחמיר מזה הנדרש מתובע בתביעה רגילה המבקש להגן על תביעתו מפני סילוק על הסף. בעוד  שבתביעה רגילה די לתובע לעמוד במבחן במישור הטיעוני על מנת שלא יהיה ניתן לסלק את תביעתו על הסף, הרי שבתביעה ייצוגית על התובע לעמוד במבחן ראייתי כדי לקבל אישור לבקשתו להגשת תובענה ייצוגית. בתביעה רגילה די בכך שהעובדות המפורטות בכתב התביעה מקימות עילת תביעה שתוכח במהלך המשפט עצמו, ואילו בהליך בקשת אישורה של תובענה ייצוגית אין להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא יש להוכיחן באופן לכאורי"  (עניין רייכרט,  עמ' 291).

            ממילא, טרם שנדונה התובענה הייצוגית לעיצומה, חייב בית המשפט להידרש לשורה של הליכים מקדמיים. הליכים מקדמיים אלו אף מקדימים את הליך קדם המשפט. וכך, השופט הנדל ב-בר"ע (ב"ש) 928/99 החברה לשירותי איכות הסביבה (רמת חובב) בע"מ ואח' נ' עמותת מדעי הדרום ואח', תק-מח 2000(2), 9153 (להלן- "עניין רמת חובב"), ראה להורות,  ובעניינו של החוק הנ"ל, כי יש להידרש לטענות המקדמיות המתחייבות למקרא החוק הנ"ל, לא בשלב קדם המשפט, אלא יש לדון  בהן תחילה (סעיף 9). משמע, בפנינו מעין שלב "קדם-קדם משפט". 

זאת ועוד: גם ככל שנחסמת דרכו של העותר להתגדר בתובענה ייצוגית, אין בכך כדי לחסום דרכו מפנייה להליכים משפטיים רגילים. אכן, כב' הנשיא לינדנשטראוס הורה כי "גם אם נסלק את הבקשה כאן, לא ימנע הדבר הגשת בקשה חדשה על ידי צרכן כלשהו. אין החלטה זו מהווה מעשה בית דין כלפי ציבור הצרכנים. הצרכנים המעוניינים בכך, יוכלו להגיש תביעות אישיות... וזאת באין מפריע. דלתות בית המשפט אינן ננעלות בפני הצרכן, גם אם בקשת העמותה תסולק, עקב הוראות החוק" (בש"א (חיפה) 2976/02 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' עמותת קו חם לצרכן, תק-מח 2002(1), 3823, עמ' 3; להלן - "עניין פרטנר").  ועוד נהיר, כמתחייב מכך, כי דרכה של התובענה הייצוגית, דיונית, ארוכה מזו של התובענה הרגילה. וכך, לדוגמא, השלב הראשון בתובענה האזרחית הוא שלב קדם המשפט. בתובענה הייצוגית נדרש בית המשפט לשורה של  הליכים מקדמיים, בגדר אותו "קדם-קדם משפט".

אכן, כפי שהורה הנשיא ברק בעניין רייכרט הנ"ל, "אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית מטיל נטלים כבדים על גורמים רבים. אל לנו להקל ראש בשלב זה ולגרוע שלא לצורך מן הנטל הרובץ על כתפי מי שמבקש לזכות במעמד של תובע ייצוגי" (עמ' 327). ועם זאת, שומה על בית המשפט  להיזהר שהדיון המקדמי האמור לא יהא בו כדי "להרתיע תובעים תמימים משימוש בתובענה הייצוגית" (עמ' 325).

7.         הנה כי כן, שומה עליי, בגדר הדיון בתובענה הייצוגית שבפניי, לשוות כל אלה לנגד עיניי.  ואולם התובענה שבפניי איננה תובענה ייצוגית רגילה. היא תובענה סביבתית מכוחו של החוק הנ"ל. ככזאת יש לה מאפיינים ייחודיים. אפרוס, איפוא, חלק מהוראותיו הצריכות לעניין של החוק הנ"ל.

החוק הנ"ל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ