אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 815/03

החלטה בתיק א 815/03

תאריך פרסום : 26/09/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
815-03
09/04/2006
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
יוסף אחמד כריים מנאע ת"ז 045599737
עו"ד זכי כמאל ואח'
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. האפוטרופוס לנכסי נפקדים
3. הוועדה המיוחדת לפי סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים התש"י-1950
4. עיזבון המנוח דב ילניק ז"ל באמצעות גב' רינה ילניק
5. עיזבון המנוח נאיף דיב באמצעות שאהב דיאב
6. מדינת ישראל - רשם המקרקעין

עו"ד ז' פורת הצובאי ואח'
החלטה

1.         למי הסמכות העניינית לדון בתובענה שבפניי - זו השאלה הראשונה בה התבקשתי להכריע. אפנה תחילה לתיאור העובדות והמחלוקת.

2.         התובע, יליד ישראל ותושב הכפר מג'ד-אל כרום, היה הבעלים הרשום של זכויות במספר חלקות מקרקעין כמפורט בסעיף 15 לכתב התביעה המתוקן (להלן:"החלקות" או "המקרקעין").

            התובע היה תושב הארץ עד שנת 1948, ועבר להתגורר בירדן. רק בשנת 1970  קיבל התובע אישור לחזור לישראל, ושב לכפר הולדתו.

3.         לאחר שעזב את הארץ, בשנת 1948, הוכרז התובע כנפקד, על-פי חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן: "חוק נכסי נפקדים"), וזכויותיו במקרקעין הוקנו, על-פי סעיף 4 לחוק, לאפוטרופוס על נכסי נפקדים (להלן: "האפוטרופוס"). בשלב כלשהו, במהלך שנות ה-60, העביר האפוטרופוס את הזכויות במקרקעין לרשות הפיתוח, מכוח הוראת סעיף 19(א) לחוק נכסי נפקדים. נכסי רשות הפיתוח מנוהלים על-ידי מינהל מקרקעי ישראל.

4.         לאחר שובו לישראל החל התובע לפעול לשם השבת המקרקעין לידיו, ופנה באמצעות עו"ד סג"ל, למינהל מקרקעי ישראל.

            בין לבין, ביום 29.3.1995, נערך ונחתם הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח לבין בני הזוג סלאמה, לחילופי מקרקעין במסגרתו הוסכם כי המינהל יעביר לבני הזוג סלאמה את חלקה 15 בגוש 19038, הכלולה בין החלקות.

            משנודע לבני הזוג סלאמה על טענותיו של התובע, ביקשו לבטל את הסכם החליפין, אך המינהל סירב לכך.

5.         עוד התבררכי בחלקה 29 בגוש 19050 הבעלות במקרקעין הינה משותפת לרשות הפיתוח (שקיבלה את זכויות התובע) לבין שותפים אחרים, הם הנתבעים 4-8 בתביעה שבפניי. בין השותפים בחלקה מתנהל הליך משפטי לפירוק השיתוף, במסגרתו שקלו הנתבעים 4-8 לרכוש את זכויות רשות הפיתוח בחלקה.

6.         לאחר מסכת התכתבות ענפה בין התובע ובא כוחו, לבין המינהל והאפוטרופוס, החליט האפוטרופוס, מכוח סמכותו על-פי סעיף 28(א) לחוק נכסי נפקדים, לשחרר מהקנייה את תמורת נכסי המקרקעין של התובע. החלטה זו ניתנה בעקבות קבלת המלצת הוועדה המיוחדת הפועלת על-פי סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים (תעודת השחרור סומנה נספח "יח" לתביעה).

            התובע, אשר ביקש לקבל לידיו בחזרה את הזכויות במקרקעין ולא הסתפק בקבלת התמורה, פנה למינהל מקרקעי ישראל, וביום 5.8.2001 הודיעה לו הגב' פטריסיה פרץ, הממונה המחוזית לחליפין, רכישות והפקעות, על נכונות המינהל למסור לתובע את "חלקיו מתוך החלקות שנתבעו", בכפוף למספר תנאים (להלן: "הודעת המינהל"). למען הסדר אביא את הדברים כלשונם:

"1.            על פי החלטת הועדה המיוחדת אישר האפוטרופוס לנכסי נפקדים על שחרור תמורת זכויותיו של יוסף אחמד כריים מנאע [ההדגשה במקור- ר.ס]

2.  עמדת המחוז תהיה למסור לתובע את חלקיו מתוך החלקות שנתבעו ע"פ מספר קריטריונים:

     א.         החלקה מוחזקת ע"י המשפחה.

ב.         החלקה אינה נמצאת באזור שבו ממ"י פועל לריכוז קרקעות.

ג.          כל החלקה או מרביתה הנה בבעלות פרטית למעט חלקי רשות הפיתוח שהוקנו מהתובע.

3.         היות ובין החלקות הנתבעות ישנן חלקות שבנויות בהן בתי המשפחה, שווי החלקות יקבע עפ"י שומה מעודכנת להיום.

4.         שווי הזכויות נכון להיום הינו 234,231 ש"ח (מעודכן למדד מחירים לצרכן עד ליום 15.8.01).

7.         בכתב התביעה נטען כי למרות הסכמה זו של המינהל לא הועברו על שמו עד עתה הזכויות באף אחת מהחלקות. לטענתו (בסעיף 26 לכתב התביעה המתוקן), כל החלקות במקרקעין נשוא כתב התביעה מוחזקות, במשך כל השנים, בידיו ובידי בני משפחתו. חלקן מעובדות, ועל חלק אחר הוקמו בתים של בני המשפחה. עוד עולה מהתכתובות שהוגשו כי המינהל  היה נכון למסור לתובע כ- 1/3 מהחלקות בלבד.

8.         התובע עתר כי בית המשפט יצהיר כי הוא הבעלים של כל חלקות המקרקעין נשוא התביעה, ויבטל את הרישום על שם רשות הפיתוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ