אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 8038/07

החלטה בתיק א 8038/07

תאריך פרסום : 12/07/2010 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
8038-07
12/07/2007
בפני השופט:
י. פרידמן

- נגד -
התובע:
כהן אברהם
הנתבע:
1. קופרמן מרדכי
2. ציון כספי
3. כב' הנשיא (בדימ') אהרון ברק
4. כב' השופטת הדסה אסיף
5. כב' השופטת סמדר קלונדר אברמוביץ

עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
החלטה

בעניין: בקשה להורות לערובה להוצאות

1.         עיינתי בתגובת התובע.

2.         ביחס להארכת מועד להגשת כתב ההגנה: ברגיל סמכותו של בית המשפט להאריך מועד הקבוע בחיקוק, מצריכה טעם מיוחד. מעבר לצורך אציין כי המפורט בסעיפים 2 ו- 3 לבקשת המבקשים עולה בעיניי כדי טעם מיוחד; ואין צורך בתצהירים כאשר צורפו ההחלטות השיפוטיות עצמן המדברות בעדן, וכאשר המשיב עצמו בתגובתו אינו טוען כי שילם את סכומי ההוצאות שהוטלו עליו.

            משכך, המבקש מנהל הליכים מרובים, ואינו משלם סכומי הוצאות שהוטלו עליו, שאינם כידוע בבחינת עונש, אלא בגדר זכות השמורה לבעל דין שזכה בהליך. טעם זה מצדיק בעיניי הארכת המועד להגשת ההגנה עד למתן החלטה בבקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות.

3.         אלא שבפועל, במקרה זה לא זקוק בית המשפט לטעם מיוחד להארכת המועד להגשת כתב הגנה. בכל מקרה אין ממש בטענת המבקש כאילו אין לבית המשפט שיקול דעת להאריך המועד להגשת הגנה. השאלה היחידה האם יש לפרט טעם מיוחד אם לאו. בעניין זה קובעת תקנה 214ד לתקנות סדר הדין האזרחי את המועד הקבוע להגשת ההגנה בסדר דין מהיר ובאותה עת קובעת  כי כתב התביעה יומצא לנתבע יחד עם הזמנה לדין ערוכה לפי טופס 17ב. מעיון באותו טופס עולה כי נשמר שיקול דעתו של בית המשפט להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה. ממש כמו בהזמנה בסדר דין רגיל (טופס 2). אין גם למצוא טעם ענייני שיבדיל לעניין מקור הסמכות של בית המשפט להאריך המועד בין סדר דין רגיל לסדר דין מהיר. מקור הסמכות איפוא בשני המקרים אינו בדבר חיקוק אלא בניסוח טופס ההזמנה לדין.

4.         לסיכום:  מקור החובה להגיש כתב ההגנה בתוך פרק זמן מסוים אינו בדבר חיקוק אלא בשיקול דעת בית המשפט. משכך לא זקוק בית המשפט לטעם מיוחד אלא רשאי הוא להאריך המועד להגשת ההגנה לפי שיקול דעתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי). וראה זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 269, 681.

5.         משהוארך המועד להגשת כתב ההגנה, אין לדון בבקשה למתן פסק דין המתעלמת מהארכת המועד כאילו לא ניתנה כלל החלטה. ואף לו הוגשה בקשה לביטול החלטה (שלא הוגשה) מן הנימוקים לגופם שפורטו בתגובת התובע, הרי שנימוקים אלה לא היו מצדיקים ביטול ההחלטה, לאור צירוף הנתונים של דלות סיכויי התובענה מחד ואי תשלום הוצאות שהוטלו על התובע מאידך.

6.         לגוף הבקשה להטלת ערובה: כאמור לא מצאתי צורך בתצהיר, כאשר נימוקי הבקשה עולים מהחלטות שיפוטיות שצורפו לבקשה. הדרישה לצירוף תצהיר אינה פורמאלית גרידא.

7.         האיזון שיש לערוך בעניין תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי נוגע לצורך למנוע תביעות סרק, בפרט כאשר קלושים הם סיכויי התובענה, לעומת אי מניעת זכות הגישה לערכאות והגבלתה רק לבעלי אמצעים.  התקנה מיועדת בעיקר למקרה בו התובע מתגורר בחו"ל והנתבע אם יזכה בהוצאות יתקשה משום כך לגבות המגיע לו, ומקרה בו נפל פגם בציון מענו של התובע. אלא ששיקול דעתו של בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה לא מוגבל לשני המקרים האמורים, היינו אין מדובר ברשימה סגורה. ראה זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 901.

8.         כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, הן בשאלה האם יש מקום להורות על הפקדת ערובה והן בשאלה איזה סוג ערובה תופקד ומה גובהה. ראה רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חברת סלקום ישראל בע"מ (פרסום "נבו"). ברור שככל שקלושים סיכויי התובענה או שמדובר על פני הדברים בתובענת סרק, נוטה הכף לכיוון הטלת הערובה; ומאידך כאשר מדובר בתובענה שסיכויה לא ברורים או שלא ניתן לומר עליה שעל פניה  סיכויה קלושים, נוטה הכף לכיוון השיקול של אי חסימת הגישה לערכאות.

9.         התובע התבקש להגיב לבקשה ובתגובתו לא התייחס לפרמטרים האמורים הרלוונטיים להפעלת שיקול הדעת בשאלת הטלת הערובה. טענתו הינה כי "ערובה להוצאות תעשה רק לאחר שמיעת תצהיריהם של הנתבעים כאמור אם קיימת להם הגנה בכלל ולאחר מכן יראה מהן ההוצאות בניהול המשפט אם יהיה דבר כזה בסד"מ". בסעיף 3 לתגובתו טוען הנתבע כי בקשות הנתבעים אינן מגלות סיכויים להצלחה מזערית בהליך השיפוטי ואינן נתמכות בתצהירים.

10.        לנושא התצהירים כבר התייחסתי. מעבר לכך התובע לא מתייחס כלל לסיכויי התובענה בתגובתו, אף לא לשיקול השני של אי חסימת הגישה לערכאות: כאשר יש לציין כי ממכתביו שצורפו לתביעה עולה שאינו משלם מחמת עמדתו שהדרישה אינה חוקית. אף בתגובתו כעת לא טען התובע לחסרון כיס.  למעשה תגובת התובע אינה מתייחסת לגופה  לפרמטרים הרלוונטיים להפעלת שיקול הדעת בבקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות. 

11.        אכן דומה שעל פני הדברים מדובר באחד המקרים הנדירים בהם ניתן לקבוע  שסיכויי התובענה קלושים, רק מעיון בכתב התביעה. ולו מן הטעם המשפטי (שאינו מצריך שמיעת ראיות והגשת תצהירים) הגלום בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

נשוא התביעה כנגד הנתבעים 3-5 הינן החלטות שיפוטיות בהן הוטלו הוצאות על התובע. התובע לא פעל לתקיפת ההחלטות בדרך של ערעור אלא הגיש תביעה אישית כנגד מי שנתן ההחלטה. זאת למרות שמדובר בהחלטות שבין אם נכונות הן לגופן ובין אם שגויות, נכנסות הן בבירור לגדרה של החסינות הקבועה בסעיף 8  לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. התובע היה מודע לבעייתיות שכן גם בחלק מן ההחלטות השיפוטיות נשוא תובענתו (שלא צורפו משום מה לכתב התביעה אלא דווקא לבקשת הנתבעים) נזכרה סוגיית החסינות ותכליתה, כמו גם הדרך לתקוף החלטות שיפוטיות כשאין לאפשר תקיפתן על דרך תביעה נפרדת שעילתה טעות במתן ההחלטה. חרף זאת כאמור, אין התייחסות ולו במילה בתגובת התובע לסיכויי התובענה.

נשוא התביעה כנגד נתבעים 1-2 הינה תפיסת רכבו של התובע כאשר נתבעים אלו פעלו מטעם המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, לשם גביית חוב ההוצאות שנפסק בהחלטות הנתבעים 3-5. זאת מכוח חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות  התשנ"א-1995, בצירוף עם פקודת המיסים (גבייה). למעשה התביעה נגדם לשיטת התובע כעולה מסעיפים ד'-ה' לכתב התביעה הינה נגזרת של טענתו המופנית כלפי חוקיות ההחלטות בדבר הטלת ההוצאות.

12.        התובע עשה לו מנהג להתעלם מהחלטות שיפוטיות שלטעמו הינן שגויות ובמקום לתקוף אותן בדרך הקבועה בדין, להגיש תביעות אישיות כנגד מי שנתן ההחלטה. 

13.        מצרף הנתונים שלעיל מוליך למסקנה כי יש להעתר לבקשה. בהתחשב בכמות הנתבעים, אני מחייב התובע להפקיד ערובה בסך 20,000 ש"ח לתשלום הוצאות הנתבעים על דרך הפקדת ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים שאינה מוגבלת בזמן או לחילופין על דרך הפקדת הסכום בקופת בית המשפט. זאת יעשה עד 15.8.07. 

14.        לתזכורת פנימית לבדיקת הפקדת הערובה ליום 15.8.07.

15.        המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ