אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 79159/00

החלטה בתיק א 79159/00

תאריך פרסום : 13/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
79159-00
07/04/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנימין יעקב
הנתבע:
1. אגן יצרני כימיקל בע"מ
2. כור סוכנות לביטוח (1993) בע"מ

החלטה

הדיון בתיק זה היה קבוע לשמיעת הראיות ליום 17.12.2003.

במועד הדיון הועלתה בפני באי כח הצדדים "הצעת בית המשפט" לסיום הפרשה בהסדר.

באת כח התובע הסכימה לקבל את הצעת בית המשפט; ב"כ הנתבעת ביקש שהות לקבל את עמדת מרשתו; לא למותר לציין שמאחרי מרשתו עומדת חברת ביטוח אשר תישא בפועל בתשלום שתחויב בו הנתבעת, אם תחויב.

הסכמתי לדחיית הדיון באותו מועד מתוך כך שהובן על ידי שעניין קבלת הסכמת הנתבעת/מבטחתה, הוא עניין שאולי אינו רק פורמלי, אבל לא רחוק מכך.

נקבעה על ידי ישיבת נוספת "במעמד הצדדים" על מנת לקבל את תשובת הנתבעת להצעת בית המשפט.

יובהר, למעשה לא היה צורך של ממש בישיבה והתייצבות אם הייתה הצעת בית המשפט מתקבלת, ובאי כח הצדדים יכולים היו למסור הודעה כתובה או שמי מהם יגיע לבית המשפט ויודיע על קבלת ההצעה, על מנת שינתן פסק דין בהסכמה, כפי הנוהגים המקובלים בבתי המשפט ובבית משפט זה מימים ימימה.
קביעת הישיבה הנוספת, במעמד הצדדים עצמם, נועדה להביא לשיקול נוסף את הצד ה"סרבן".

בניגוד למצופה, אכן התקיימה אותה ישיבה, ביום 3.2.2004 במסגרתה הודיע ב"כ הנתבעת שזו לא קבלה את הצעת בין המשפט מחד, ומאידך לא שלחה גם אורגן מטעמה לדיון, למרות הוראתו המפורשת של בית המשפט כאמור לעיל.

בנוסף העלה ב"כ הנתבעת טענות לגבי סמכותו, או לגבי השימוש בסמכותו, של בית המשפט לקרוא לדיון את המתדיין עצמו, להבדיל מבא כחו, במקרה ממין זה, תוך הסתמכות על פסק דינה של כב' השופטת דורנר אשר יוזכר להלן.

הדיון נדחה על מנת שבית המשפט ייתן דעתו למצב שנוצר, ובעקבות בקשת ב"כ התובע לחיוב הנתבעת בהוצאות הישיבה, בהתחשב באי מילוי הוראת בית המשפט.

עניינם של פשרה המוצעת על ידי בית המשפט, התנהגותן של המבטחות, ונושא זימונם של בעלי דין לבית המשפט הכרוכים זה בזה, מעסיקים תדירות את בתי המשפט; לא מזמן ניתנה על ידי החלטה בתיק אז' 13497/98, משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ. אוחנונה מאיר ואח' (לא פורסם) בו דנתי ארוכות באספקטים הנ"ל ואין לי אלא להביא מהאמור שם דלקמן:

"...בשלב זה הוריתי על קיום דיון נוסף, בנוכחות בעלי הדין, היינו מנהלי מחלקות התביעה של המבטחות (להלן: "המנהלים")  וזאת על פי הסמכויות הנתונות לי לפי תקנות 143(10) ו 147(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א").

באי כח המבטחות התנגדו לזימון זה של המנהלים מהסיבות שהם בעלי סמכות מלאה לייצג את המבטחות ולקבל החלטות בשמן, זימון המנהלים, שהם אנשים עסוקים מאוד, מהווה הפעלת לחץ של בית המשפט על לקוחות באי הכח,  המבטחות, וכזאת לא מהראוי לעשות.

הואיל ועניין זה עולה חדשות לבקרים בדיוני בית המשפט והואיל ובאי כח המבטחות מוצאים להם גדר לטענותיהם בהחלטה של בית המשפט העליון, אשר לטעמי טועים הם בפרשנותה ובכיוון שאליו היא מתווה, מצאתי לנכון לפרט את הנמקותיי לדחיית טענותיהם לקביעת מועד אליו יזומנו המנהלים.

ראוי לציין שתיק זה אינו המקרה ה"קלאסי" שבו עולה על שולחן הדיונים הצורך בזימון בעלי הדין שהם אורגנים של חברות ביטוח; מרבית המקרים בהם עולה דרישת ההתייצבות למנהלים היא במקרים של תביעה בגין נזקי גוף, בדרך כלל בתביעה לפי חוק  הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, אך לא רק (להלן: "תביעת נזקי גוף").

הנושא מעלה את שאלת  מהותה של פשרה בתביעת נזקי גוף.

כל העוסק בענף יודע כי כאשר אין מחלוקת על מספר נתונים עיקרים כמו, גיל ומין הנפגע, עיסוקו והשכלתו לפני ואחרי התאונה והכנסתו מעיסוקיו אלה, סוג הפגימה שסבל הנפגע בתאונה לפי קביעת המומחה הרפואי ואחוזי הנכות שנקבעו לו, ניתן להעריך ברמה גבוהה ביותר של הסתברות את הסכום שלפיו יקבע גובה הפיצוי.

נתוני יסוד אלו מונחים בפני בית המשפט עוד בשלבי קדם המשפט ועל כן נוהגים בתי המשפט להורות לצדדים להגיש "תחשיבי נזק", שהם כתבי טיעון שאין להם כל אזכור בתקנות סד"א, ועל פי אותם תחשיבים מביא בית המשפט לצדדים את מה שקרוי "הצעת בית המשפט", היינו סכום המוצע על ידי בית המשפט לתשלום לנפגע על ידי הנתבעת, חברת הביטוח, לסיום התובענה על פי הנתונים הנ"ל, כהצעת פשרה.

כפי העולה מהאמור לעיל, הצעת פשרה כזו אינה למעשה "פשרה" במובן המקובל של הביטוי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ