אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 78849/04

החלטה בתיק א 78849/04

תאריך פרסום : 01/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
78849-04
02/11/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יפו
הנתבע:
1. לילך דלק ושירותים בע"מ
2. גז מרכז (מ.ג. 1985) בע"מ
3. גוטמן משה
4. רסולי סעד

החלטה

1.         התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים בשל יתרת חוב של הנתבעת 1 בחשבון הבנק. נגד הנתבעים 1-3 ניתן פסק דין. בפניי בקשה של הנתבע  4 ( להלן: "הנתבע") לגילוי מסמכים, על מנת שיוכל לכלכל את הגנתו.

2.         התובע מתנגד לגילוי המבוקש.

3.         לאחר עיון בבקשת הנתבע, בתשובת התובע ובתגובת הנתבע, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר למקצת הבקשה.

4.         התביעה נגד הנתבע הוגשה על יסוד כתב ערבות משנת 1982. הנתבע טוען כי לא היה פעיל בניהול הנתבעת 1 (למרות קיומו של אישור משנת 1982 לפיו שימש כרו"ח שלה). אכן, הנתבע היה בעל מניות בנתבעת 1, אך לדבריו, לא היה מעורב כלל בניהולה, ואף לא היה צד להסכם פשרה אליו הגיעה הנתבעת 1 עם התובע בשנת 2002.

5.         כפי שנפסק ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ   פ"ד נו(5), 193 ,עמ' 195-196:

"הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוואנטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע "מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(54 (4, בע' 61; רע"א ALBERICI INTERNATIONAL 4999/95 נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נ(39 (1, בע' 44].

עם זאת, עיקרון-הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה."

על כן, כאשר החייב העיקרי הוא תאגיד, וכאשר עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים של ערב שאינו מנהל בתאגיד, הנכונות להיעתר לה גבוהה יותר מאשר במקרה בו מוגשת הבקשה על ידי החייב עצמו או על ידי מנהלו, משום שהערב אינו מקבל באופן שוטף דיווח על מצב החשבון וגם לא תמיד מעורב במהלכיו העסקיים של החייב העיקרי. כך לדוגמא, בעוד שדפי חשבון נשלחים לבעל החשבון באופן שוטף, אין הם נשלחים לערב. על כן, כאשר ערב שאינו מעורב בניהול השוטף של החשבון, מבקש גילוי מסמכים שמן הסתם נשלחו בשעתו לחייב העיקרי, אין בכך משום מסע דיג מצידו.

נזכיר עוד כי סרוב בלתי מוצדק לגילוי מסמכים, מהווה עילה בפני עצמה לקבלת רשות להתגונן:

"כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים בכדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה אך במידה ואלו לא צורפו אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא יענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו ..."

ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד   פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197.

6.         בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בענין התפקיד שמילא הנתבע בנתבעת 1 ובשאלה האם היה מודע או לא היה מודע להתרחשויות בחשבון. מחלוקת זו צריכה להתלבן בהליך לגופו של ענין ואין היא ראוייה להיות מוכרעת במסגרת הליך של גילוי מסמכים, שנועד לייעל את הדיון ולא לסבכו. גם העובדה שהנתבע שלח לתובע מכתב בשנת 2001 ובו ביקש לברר את מצב חובה של הנתבעת 1, אינה ראייה לכך שהנתבע ידע את מצב החשבון לאשורו או שאכן קיבל את המידע המבוקש. גם אם אניח כי נשלחו לנתבע התראות בענין החשבון, ובאחת מהן צויינה יתרת החובה, כנטען על ידי התובע, אין בכך כדי לשלול את זכותו של הנתבע לברר כיצד נוצר החוב.

7.         לא התרשמתי כי מדובר בדרישות גורפות וטורדניות, כפי שנדונו בע"א 1243/05 אליו מפנה ב"כ התובע בסיכומיו.

8.         גם אם ייתכן ובידי הנתבע מצויים מקצת מהמסמכים שאת גילויים הוא מבקש, כנטען על ידי התובע, אין בכך כדי להצדיק התניית הגילוי מטעם התובע, בהגשת תצהיר גילוי מוקדם של הנתבע. יחד עם זאת, תעריף הגילוי בגין מסמכים שנשלחו לנתבע בעבר יהיה גבוה יותר מאילו שלא נשלחו אליו, שכן בצדק טוען התובע כי אין הוא חייב לשמש כארכיון מטעם הנתבע.

9.         אין מניעה לדרוש מכתבים שנשלחו לנתבעים הנוספים, ובלבד שהם נוגעים לחשבון נשוא התביעה, שכן מתוך מסמכים אלה יוכל הנתבע להתחקות אחר השתלשלות הענינים בחשבונה של הנתבעת 1 ודרך התנהלותו של הבנק מול הערבים הנוספים והנתבעת 1.

10.        אין הצדקה לגילוי דפי החשבון הפרטיים של הערבים האחרים, או ערבויות אחרות שלהם, שאינם רלבנטיים כלל לתביעה וחל עליהם חסיון בנקאי. זכותו של הנתבע לגילוי מסמכים מתייחסת אך ורק לחשבון נשוא התביעה, ואין מטרתה לאפשר מסע דיג במימי היריב, תוך פגיעה באינטרסים לגיטימיים של ערבים נוספים (ראה רע"א 2534/02 הנ"ל).

11.        טענת התובע כי לנוכח הסכמת הנתבעת 1 בהסכם הפשרה מדובר בחוב שאין צורך להוכיחו, היא טענה נכבדה, אך ספק אם הסכמה כזו שוללת את זכותו של הערב, אם זה לא היה מעורב כלל בהליכי הפשרה, להראות כי לגופו של ענין ההסכמה לא היתה מוצדקת שכן החוב היה נמוך יותר, ועל כן נפגעו זכויותיו.

12.        טענת התובע לפיה היה על הנתבע להתעניין במצב החשבון באופן שוטף היא לכל היותר טענה לגופה של התביעה, ואינה מצדיקה סרוב לגלות מסמכים.

13.        בנסיבות אלה, הנני מחייב את התובע לגלות לנתבע, בתוך 30 יום, את המסמכים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ