אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 78110/04

החלטה בתיק א 78110/04

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
78110-04
20/06/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים סניף בני ברק
הנתבע:
1. גל סטאר שיווק בע"מ
2. קליין יוסף

החלטה

1.         התובע (להלן: "הבנק") הגיש תביעה  בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 330,858 ש"ח, בגין יתרת חובה בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), אשר לו ערב הנתבע 2.

2.         הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הגיש בקשת רשות להתגונן והעלה בה ארבע טענות מרכזיות:

(א)        הוא היה רק עובד החברה ולא בעל ענין ועל כן מעמדו הוא כשל ערב יחיד לפי ס' 19 לחוק הערבות, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות").  הואיל וחתם על ערבות בסכום בלתי קצוב, הוא פטור מערבותו, לפי הוראת ס' 21(ב) לחוק הערבות.

(ב)        סוכם בעל פה בינו לבין עובדת הבנק כי תועמד לרשות החברה מסגרת אשראי בסך 800,000 ש"ח, הגם שהמסגרת הפורמלית תהיה נמוכה יותר.

(ג)         הבנק גבה ריבית מעבר למוסכם, שכן הוסכם שריבית המסגרת תהיה פריים בלבד, והריבית החריגה תהיה פריים + 3%, אך בפועל חוייבה המסגרת בריבית פריים+3%, והריבית החריגה עמדה על פריים +6.5%.

(ד)        הריבית החריגה בשיעור של 16.6% לשנה היא תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו ביטול. בכל מקרה מדובר בפיצוי מוסכם שיש להפחיתו.

            נדון בטענות אלה כסדרן.

3.         מחקירתו של הנתבע התברר כי לא אמר אמת באופן בו הציג את מעמדו בחברה. ביום 25.10.2004 הועברו מניות החברה לידיו של הנתבע (ראה מוצג ת/3). כתב הערבות נחתם ע"י הנתבע שישה ימים מאוחר יותר, ביום 31.10.2004 (מוצג ת/3). על כן, בשעה שחתם הנתבע על כתב הערבות, הוא היה בעל ענין בחברה. ממילא אין הוא ערב יחיד כהגדרתו בס' 19 לחוק הערבות. יש להצטער על כך שהנתבע טען טענה עובדתית בלתי נכונה בעליל.

4.         טען ב"כ הנתבע בסיכומיו, כי עד ליום 25.10.2004 היה הנתבע ערב יחיד, ולכן אין הוא אחראי לחובות שנוצרו קודם למועד זה. דין הטענה להידחות. ראשית, הנתבע לא מצביע על שיעורו של החוב נכון לאותו מועד וממילא לא הונחה תשתית עובדתית לטענה זו. שנית, וזה העיקר, מרגע שהנתבע חתם כערב, ערבותו חלה גם על חובות העבר ולא רק על חובות שנוצרו לאחר מכן, בפרט שהנתבע אינו טוען כי לא ידע במועד חתימת הערבות על קיומו של חוב בחשבון.

5.         הטענה כאילו סוכם עם הנתבע בעל פה על מסגרת אשראי בשיעור של 800,000 ש"ח היא טענת בדים בעליל. הסכם המסגרת ת/6 קובע כי מסגרת האשראי הינה 100,000 ש"ח בלבד. גם אם הבנק היה מוכן לאפשר לחברה לחרוג ממסגרת האשראי, הרי שהטענה כאילו הסכים למסגרת אשראי כה גבוהה, העולה פי שמונה על המסגרת הרשמית, נשמעת על פניה תלושה מהמציאות.

            ראיה מכרעת לכך שמדובר בטענת בדים היא העובדה שהחברה נטלה לפחות שתי הלוואות תמורת תשלום ריבית בשיעור העולה על ריבית של פריים +3%. ביום 21.3.2004 נלקחה הלוואה בריבית של פריים +3.1% וביום 28.3.2004 נלקחה הלוואה בריבית של פריים+3.2% (ת/7). בשני המקרים מדובר בריבית הגבוהה מהריבית בגין מסגרת האשראי, ואם אכן הובטחה מסגרת לא פורמלית בסכום של 800,000 ש"ח, מדוע נלקחו הלוואות אלה? הרי לשיטת הנתבע, עדיף היה לחברה להגדיל את יתרת החובה בחשבון.

זאת ועוד, הנתבע עצמו טוען כי נאמר לו בפירוש שהמסגרת הרשמית תהיה נמוכה יותר, כך שברי כי לא יכול היה לפתח אינטרס ציפיות ממשי שהבנק לעולם ועד יאפשר לו ליהנות ממסגרת אשראי בלתי פורמלית, מעבר למסגרת המעוגנת בהסכם בכתב.

לכך יש להוסיף כי בכל מקרה, הבנק היה רשאי לבטל את המסגרת שהעניק לחברה, בין אם מדובר במסגרת פורמלית ובין אם מדובר במסגרת בלתי פורמלית, ומרגע שבוטלה המסגרת, שומה היה על החברה לפרוע את חובה. לא הובאו בפניי נסיבות מיוחדות המצדיקות הגבלה על זכותו של הבנק לדרוש את סילוק החוב. נזכיר מושכלות יסוד, ולפיהן אין חובה על הבנק ליתן שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח (ס' 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א- 1981).

6.         הנתבע טוען כי הבנק גבה מהחברה ריבית גבוהה מהמוסכם. גם טענה זו דינה להידחות. במסגרת חקירתו של הנתבע הוגש הסכם מסגרת האשראי ת/6, ומעיון בו ניתן להיווכח כי הבנק התחייב לגבות בגין מסגרת האשראי ריבית בשיעור של פריים+3%, משמע, זו אכן היתה הריבית המוסכמת בין הצדדים. אין איפוא שחר לטענת הנתבע כאילו סוכם על חיוב בריבית פריים בלבד, מה גם שהטענה בדבר סיכום כזה לא פורטה כנדרש ממי שמבקש רשות להתגונן, תוך ציון מתי סוכם הדבר, עם מי, באיזה נסיבות ומדוע הסיכום לא הועלה על הכתב.

            גם כאן, ראיה מכרעת לכך שמדובר בטענת בדים היא העובדה שהחברה נטלה הלוואות רבות ובכולן עמדה הריבית על לפחות פריים +3% (ת/7). מדובר בריבית הדומה או הגבוהה מהריבית בגין מסגרת האשראי, ואם אכן הובטחה ריבית מסגרת בשיעור של פריים בלבד, לא היה כל צורך בנטילת הלוואות יקרות יותר.

7.         נותר לדון בטענה האחרונה של הנתבע, שעניינה ריבית הפיגורים בה חוייב החשבון. אכן, לכאורה כתב ההתחייבות למסגרת אשראי (ת/6) הוא חוזה אחיד, אך גובה הריבית נרשם במסמך זה בכתב יד, ועל כן איני משוכנע כי רכיב  זה הוא אכן אחיד ואינו נתון למשא ומתן. זאת ועוד, לגופו של ענין, אינני סבור כי קביעת ריבית חריגה בשיעור של פריים+6.5% מהווה אכן תנאי מקפח. הטענה נטענה בעלמא ולא הונחה לה תשתית עובדתית מינימלית. כך למשל, לא צויין מהי עלות האשראי לבנק. ברי גם כי הבנק הוא מוסד שנועד לצרכי רווח, ואין הוא אמור לסבסד את האשראי עבור לקוחותיו.

            הוא הדין בטענה כאילו מדובר בפיצוי מוסכם הנושא אופי של קנס, ועל כן מן הראוי להפחיתו. גם אם אניח כי הסיווג המשפטי הנכון של הריבית החריגה הוא פיצוי מוסכם, להבדיל מתנייה חוזית רגילה, הרי שכאשר ריבית המסגרת עומדת על פריים+3%, אינני מוצא כל עילה או הצדקה לקבוע כי תוספת ריבית של 3.5% אחוז בלבד בגין חריגה מהמסגרת, מהווה אכן פיצוי שנקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. צריך לזכור בהקשר זה כי רק תוספת הריבית, ולא הריבית כולה, היא שעומדת למבחן בהקשר זה.

8.         סוף דבר, לא מצאתי ממש בטענות הנתבע. אשר על כן, בקשת הרשות להתגונן נדחית. הנתבע ישלם לבנק הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

9.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ה (20 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

                                                                                                __________________

                                                                                                        חגי ברנר, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ