אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 781/04

החלטה בתיק א 781/04

תאריך פרסום : 04/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
781-04,12196-05
18/09/2005
בפני השופט:
שושנה שטמר

- נגד -
התובע:
פאדי איוב
עו"ד חוסאם סבית ואח'
הנתבע:
1. סאמר עוידאת
2. מנורה - חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד משה זינגר ואח'
החלטה

רקע עובדתי

1.          ביום 8.4.04 הגיש המבקש תביעה לפי חוק פלת"ד נגד המשיבים. המשיב 1, סאמר עוידאת, היה נהג משאית וולוו מ.ר. 2408856 (להלן: " המשאית"), אשר נטען כי פגעה במבקש. המשיבה 2 היא מנורה חברה לביטוח בע"מ שביטחה את המשאית יחד עם  המשיב 3, חברת הביטוח "אבנר".

2.          על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 17.2.96, סייע המבקש למר שאוקי איוב בהובלת אופנוע מ.ר. 2693700 (להלן: " האופנוע") למוסך, באופן ששאוקי איוב צעד לצד האופנוע כשהוא אוחז בכידון ואילו המבקש דחף את האופנוע מאחור. לטענתו, שעה שחצו את הכביש, נפגעו על-ידי המשאית הנוסעת (להלן: " התאונה").

             לאחר התאונה, אושפז התובע בבית החולים רמב"ם בחיפה ולאחר מכן הועבר לבית החולים אלישע בעיר.

הליכים והחלטות קודמים

3.          בעקבות התאונה הוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין נהיגה באופנוע ללא רשיון נהיגה וללא תעודת ביטוח. בית המשפט לתעבורה בקריית שמונה (תיק ת.ד. 176/97, כב' השופט פיילס בן) הרשיע את המבקש, ודחה את התרחיש העובדתי שהציג המבקש, כפי שהבאתיו לעיל, בקובעו כי " באותו מעמד נהג הנאשם ללא רשיון נהיגה, ללא ביטוח וללא רשיון רכב תקף". 

בהרשיעו את המבקש, עמדה לנגד עיני בית המשפט, בין היתר, הודעה שמסר המבקש לחוקר  המשטרה שעה שהיה מאושפז (להלן: " ההודעה"). לעניין הודעה זו, קבע בית המשפט לתעבורה כדלקמן [סעיף 7 לפסק הדין]:

"הנאשם הבהיר בתחילת עדותו כי הודעתו לבוחן המשטרה שעה שהיה מאושפז בבית החולים (ת/6) נמסרה שעה שהנאשם לדבריו לא היה בהכרה וכי אין לו זיכרון בדבר תוכן הדברים שנמסרו (עמ' 25 , שורה 6-3) לא אוכל לקבל טענה זו . העיון בת/6 מלמד כי הנאשם מסר גרסה מפורטת וענה לשאלות הבוחן בתשובות ענייניות... גרסתו של הנאשם בפני הבוחן היתה הגיונית ... הודעת הנאשם ת/6 הוגשה לבית המשפט ללא התנגדות. אף לא הוזמן לבית המשפט רופא כדי לאמת את גרסתו של הנאשם בדבר שלילת יכולתו למסור הודעה כפי שנמסרה מחמת מצבו הרפואי" [ההדגשות הוספו - ש.ש.]

4.          ערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה, נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 136/02, כב' השופט בן דוד).

5.          לבקשת המשיבים ובהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש] (להלן: " פקודת הראיות"), הוגשו כתב האישום הנ"ל, פסק הדין של בית המשפט לתעבורה ופסק הדין בערעור, כראיות בתיק זה וסומנו נ/1-נ/3, בהתאמה. יצוין, כי המבקש הודיע לבית המשפט כי אין הוא מתנגד להגשת ראיות אלה [ר' בש"א 8498/05].

6.          בהחלטתי מיום 30.5.05 הוריתי כי הדיון יפוצל באופן ששאלת החבות ואופן התרחשות התאונה יידונו תחילה, ולשם כך נקבעה ישיבת ההוכחות ליום 22.9.05.

הבקשה דנן

7.          כעת מבקש התובע, להורות על מינוי מומחה רפואי לבדיקתו בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, וזאת לצורך הכרעה בשאלת שפיותו של המבקש במהלך תקופת אשפוזו לאחר התאונה. לטענת המבקש, בעת אשפוזו לא שלט במעשיו ובדבריו, וכתוצאה מכך מסר לחוקר המשטרה הודעה שאינה תואמת לאמת.

דיון והכרעה

8.          טוענת ב"כ המשיבות 3-2, וטענה זו מקובלת עליי, כי בקשה זו, על אף שנושאת היא כותרת של "בקשה למינוי מומחה רפואי", הרי שבמהותה היא בקשה להבאת ראיות לסתירת מסקנתו של בית המשפט לתעבורה לעניין כוחה הראייתי של ההודעה (כמצוטט לעיל).

             לעניין זה קובע סעיף 42ג לפקודת הראיות:

"הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין ."

[ההדגשה הוספה - ש.ש.]

9.          מעיון בבקשה באתי לכלל מסקנה, כי במקרה דנן לא מתקיימים טעמים המצדיקים העתרות לבקשה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

10.        הלכה פסוקה היא, "שלא בנקל תינתן לבעל דין כזה רשות להביא ראיה במשפט אזרחי, שאם לא יקפצו בתי המשפט ידם במתן הרשות יסכלו את מטרת התחיקה, לרכז את חומר הראיות בבית המשפט הפלילי ולא להותיר מקום להתדיינות נוספת" [ע"א 350/74 מ.ל.ט בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 218-217]. מקרים בהם תינתן רשות כאמור, יהיו מקרים "שבהם עלול איסור הבאתן לגרום לתוצאה, אשר לפי תחושתו של השופט היושב בדין, היא בלתי צודקת בעליל, או מקפחת קיפוח קשה..." [ת"א (ב"ש) 197/72 זריהן נ' ליבוביץ, פס"מ תשל"ה(ו) 275, צוטט בספרו של י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, עמ' 1370].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ