אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 77288/04

החלטה בתיק א 77288/04

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
77288-04,153240-05
10/04/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
זלמנוביץ אלכס
הנתבע:
דרורי עמוס
החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה  בסדר דין מקוצר.

טוען התובע כי הצדדים הקימו במשותף חברה, ומשנקלעה החברה לחובות לקחו הלוואה אישית על מנת לשלם את החוב, וכן כי הנתבע היה ערב אישית לתובע ולהיפך.

בהתאם לתנאי ההלוואה התחייב הנתבע לפרוע את סכום הקרן ב- 36 תשלומים, החל מיום ה-10/03/05 ואת סכום הריבית ב- 40 תשלומים, החל מיום 10/06/04.

בהגיע מועד פרעון התשלום הראשון הנתבע לא שילם את חלקו, לכן על מנת למנוע פירעון מיידי של החוב שילם התובע גם את חלקו של הנתבע.

לטענת התובע כבר ניתן פ"ד בעניין דומה והב"רל נדחה (ת"א 58005/04).

החייב העיקרי הוא הנתבע והתובע הוא ערב.

בבקשה למתן רשות להתגונן טען הנתבע, כי לאור חובות של החברה שהקימו במשותף הוא והתובע פעלו לפי הנחיית מנהל החברה מר אריה שוואט ופתחו שני חשבונות פרטיים על מנת לקבל הלוואה  עבור החברה תוך התחייבותה של החברה לשלם ולהחזיר את ההלוואות.כן הוסיף כי הצדדים אכן היו ערבים זה לזה.

החברה הגיעה להסדר דחיית הפירעון עם הבנק והחתימה את הנתבע עליו ונאמר לו ע"י מר שוואט כי החברה שילמה את הריביות.

הנתבע אינו עובד יותר בחברה ולכן לא חייב כלום בגין ההלוואה שכן החברה התחייבה לפרוע אותה ולא הוא. לטענת הנתבע,  התובע  פועל בניגוד להתחייבות החברה בה הוא משמש מנהל בפועל לפטור אותן מכל אחריות לחובות החברה כולל החוב נשוא התביעה הגיש את התביעה.

הנתבע אף טען שישנו הסכם עליו חתם, ובו נקבע מפורשות כי  בו מרגע שעזב את החברה אינו נושא באף חוב שלה, והוא פטור אף מהלוואה זו.

לדרישת ב"כ הנתבע, הוגש ההסכם נשוא פרישתו של הנתבע מהחברה  וסומן במש/1.

דיון

טרם אכריע בבקשה זו מוטב יהיה אם אחזור על תמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו לדון בבקשת רשות להגן. דינים אלו כפי שקרמו עור וגידים בפסיקה ובספרות המשפטית, יפים גם להחלטה בבקשה זו.

אנו מצויים בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. ( ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70). 

בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. ( ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'   פ"ד כ(2) 520, 522).

עוד יש לזכור כי גם טענות הגנה אשר אינן מעוררות אמון רב, ואף יש שחלקן מתגלות ככוזבות בחקירה הנגדית אין בהן כדי לפסול את נכונותו של ביהמ"ש מלהעניק רשות להגן היות ומשקל הראייה איננו נקבע בשעת הדיון בבקשה ומשום כך חוסר האמון בהן, כשלעצמו, אינו שולל את מתן הרשות להגן אם יש לטענות אלו אחיזה כלשהי בחומר המצוי בידי ביהמ"ש. ( ראה ע"א 592/65 אברהם שלי נ' בוכובזה, פ"ד כ(2) 608).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

בעת הדיון בבקשת הרשות להתגונן מיום 28/03/05 הורתי לב"כ התובע על הגשת הסכם הפרישה המדובר.משקראתי את ההסכם התרשמתי שאכן צודק התובע בטענותיו וכי אין בהסכם עליו חתום הנתבע ולו סעיף אחד שתומך בטענות של הנתבע לפיהן מרגע יציאתו/ פרישתו מהחברה תבוטל  ההלוואה שנטל ושהוא חייב בפרעונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ