אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 76447/04

החלטה בתיק א 76447/04

תאריך פרסום : 28/04/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
76447-04,185511-05
08/02/2006
בפני השופט:
סובל משה ת"א

- נגד -
התובע:
1. פביאן יואל
2. פביאן זהבה

הנתבע:
בנק אדנים סניף משרד ראשי
החלטה

זוהי בקשתם של המבקשים, במסגרת הסכמה שהייתה לגילוי מסמכים כללי והדדי,  למסור לעיונם את דו"ח הביקורת הפנימית שנערך על ידי הבנק ואת דו"ח בנק ישראל בקשר עם חיים ביאליסטוצקי.

לטענת המבקשים ערך הבנק את הדו"חות האמורים עקב חשדות פנימיים כמו גם עקב ריבוי המקרים ערך הבנק חקירה פנימית מטעמו. במעמד הדיון בבר"ל ביום 30.10.05 התחייב הבנק להעביר את המסמכים האמורים לידי המבקשים.

כיום, מעלה הבנק טענות כנגד המצאת המסמכים האמורים מן הטעם שאין רלוונטיות לדו"חות הנ"ל בהליך שבפנינו, ואין בהם כדי לקדם את העניין נשוא התובענה דכאן.

יתרה מכך, נוכח העובדה שהדוחות מתייחסים ברובם לצדדים שלישיים, שאינם צדדים להליך הנוכחי, חל לגביהם חיסיון בנקאי שאינו מאפשר להציגם בפני המבקשים.

רלוונטיות של מסמכים נידונה בפרשת הנרי אזולאי (ע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54),  ונקבע כך:

"גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. "

כמו כן נקבע כי הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית, כך בת"א 195/01  גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי, כרך לה(2)442.

"האם המסמכים המבוקשים רלוונטיים לזירת המחלוקת? הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. גם מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים.."

בעניינינו, מדובר במסמכים בעלי רלוונטיות ראשונה והקשורים ישירות לתביעה, כפי שטוען ב"כ המבקש. לב ליבה של התביעה בטענה כי בסדרת מעשי "העוקץ", יכול והבנק בעצמו או מי מטעמו היה שותף להם או התיר שיתוף פעולה בלתי מוגבל עם גורם חוץ- הקבלן, וכי רק בעקבות מעשים אלה, נקלעו המבקשים למצבם כיום.

כך, גם בפרשת הנרי אזולאי ( שם) נקבע כי דו"ח הביקורת הפנימית ודו"ח בנק ישראל, הינם מסמכים רלוונטיים, שעשויים לקדם את העניין נשוא המשפט ויש לאפשר ליורשי הלקוח, על מנת להוכיח את טענתם כי נעשו בחשבון פעולות מרמה והסתרה ע"י עובדים בבנק, לקבלם.

גם בעניין ת"א (חי') 10127/97 מרדכי רוטנברג נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 98(3)6512,  קבע ביהמ"ש כי במסגרת תביעה נגד הבנק לפיצוי בגין נזקים שנגרמו באחריות הבנק, יש רלוונטיות לדו"חות ביקורת פנים,  יתרה מכך אין לקבל את עמדת הבנק לפיה דו"ח הביקורת איננו מתייחס ספציפית ליחסים עם התובע ועל כן אין לו רלוונטיות לתביעה, וזאת כיוון שמידע המצוי בהם עשוי לשפוך אור על סדרים ונהלים הנוהגים בבנק (ראה גם: " חובות החלים על הבנקים- סדרי דין" עמ' 204-210).

לעניין זה אוסיף כי ב"כ הבנק ממילא טוען כי בדוחות האמורים אין כל מסקנות פרטניות המתייחסות להלוואות נשוא ההליך הנוכחי, כאשר מנגד טוען כי בדוחות לא נמצא כי הלווים "נעקצו" ע"י הבנק או מי מעובדיו, בין בנפרד ובין ביחד עם ה"ה ביאליסטוצקי, ולא נמצא ביחס לשיתוף פעולה מצד מי מעובדי הבנק לשם עקיצת לווים פוטנציאלים, לא ברורה לי התעקשותו להותיר מסמכים אלה באפילה.

באשר לטענת החיסיון והגנת הפרטיות של צדדים שלישיים, ראשית כל טוענים המבקשים כי כבר בחודש אפריל 2005 שלח הבנק רשימה שמית מפורטת וגלויה הכוללת את שמותיהם ופרטיהם המזהים של צדדים שלישיים.

יתרה מכך, נקבע בפסיקה כי תובע אינו יכול להישמע כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה (הש' דורנר ברע"א 8551/00 אפרופים נ' מ"י, פ"ד נפ (2) 102).

נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. עקרון הגילוי משרת מטרה זו. מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי, וכאשר גילוי המסמכים עלול לפגוע בצד שלישי, עלינו לאזן בין האינטרסים הנוגדים של פרטיות וסודיות מידע, מול האינטרס של גילוי האמת. (פס"ד אימפורט, שם).

בפס"ד 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764 בו נדונה בקשת תובעם לעיין בספר בנקאי, נקבע כי לזכות הפרטיות של לקוח בבנק אין מעמד בכורה בכל מקרה, ויש לאזן בין אינטרסים נוגדים , האחד זכות אדם לפרטיות והשני זכות הציבור לקבל מידע.

לצורך קיום האיזון האמור יש לשקול את השיקולים הבאים:

א. מידת החיוניות והחשיבות של המידע להכרעה במחלוקת שבין הצדדים.

ב. האם הונחה תשתית ראייתית המצדיקה את גילויו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ