אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 75486/04

החלטה בתיק א 75486/04

תאריך פרסום : 29/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
75486-04
16/03/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
אסיב תעשיות טכסטיל אגש"ח בע"מ
הנתבע:
1. יפית מילניום בע"מ
2. מולאים מנשה

החלטה

1.         בפניי תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 1,103,907 ש"ח.

2.         התובעת היא חברה שעסקה באספקת בדים לנתבעת 1 ( להלן: "מילניום"). התובעת אוחזת בשיקים שמשכה מילניום בסכום כולל של 1,103,595 ש"ח, שחוללו כולם באי פרעון. על גב השיקים מצוייה חתימתו של הנתבע 2, מנהלה ובעליה של מילניום ( להלן: "הנתבע"), למעט שיק אחד, שסכומו 1,875 ש"ח.

3.         ביום 20.8.2004 חתם הנתבע על כתב ערבות לפיו ערב לתשלום חובותיה של מילניום כלפי התובעת. בנוסף, על פי ס' 56 לפקודת השטרות [נוסח חדש] ( להלן: "פקודת השטרות"), חתימתו של הנתבע על גב השיקים שמשכה מילניום כמוה כערבות לפרעון השטר (חבות של מעין מסב).

4.         ביום 8.2.2005 ביקשה התובעת פסק דין בהעדר הגנה, הואיל ולא היתה מודעת לכך שהנתבעים ביקשו רשות להתגונן עוד קודם לכן. במסגרת הבקשה למתן פסק דין הודיעה התובעת כי סכום התביעה הופחת לסך של 874,020 ש"ח משום שהתובעת הוציאה למילניום תעודת זיכוי בסך של 229,887 ש"ח בגין החזרת סחורה.

5.         הנתבעים ביקשו רשות להתגונן וטענו מספר טענות הגנה עיקריות, בהן נדון להלן.

6.         הטענה הראשונה, שנזנחה בינתיים, היא שבמועד הגשת התביעה טרם הגיע זמן פרעונם של מקצת השיקים. מובן כי אין מקום לקבל טענה זו כיום, באשר  מאז הוגשה הבקשה ביום 27.1.2005 ועד שנדונה ביום 12.3.2006, חלף גם מועד פרעונם של אותם שיקים אליהם כוונה הטענה, ועל כן, טוב שנזנחה.

7.         הנתבעים טוענים כי החוב הנכון כלפי התובעת עומד על סך של 546,087 ש"ח. לענין זה הם מתייחסים לכרטסת הישנה של מילניום, המסתיימת לטענתם בחודש ספטמבר 2004 (ע' 4 לפרוטוקול), ולכרטסת החדשה, שנפתחה ביום 11.10.2004 (ע' 7 לפרוטוקול). לטענתם, החוב לפי הכרטסת הישנה הינו 871,875 ש"ח, ואילו לפי הכרטסת החדשה מילניום נמצאת ביתרת זכות של 144,892 ש"ח כלפי התובעת, אותה יש לקזז מהחוב לפי הכרטסת הישנה. בנוסף, יש להפחית מסכום החוב סך של 180,896 ש"ח בגין סחורה שנטלה התובעת ממילניום ואף הוציאה בגינה תעודת זיכוי שמספרה 83246. לאחר ההפחתות הנ"ל, יתרת החוב הינה כביכול סך של 546,087 ש"ח בלבד.

            אין בידי לקבל טענות אלה.

            ראשית לכל, לפי הכרטסת החדשה, שהנתבעים צירפו לבקשתם, מילניום היתה מצוייה ביתרת חובה של 144,892 ש"ח, ולא ביתרת זכות בסכום זה, כפי שגם הודתה ב"כ הנתבעים בפתח הדיון וכפי שהודה הנתבע בע' 7 לפרוטוקול. ממילא, לא רק שאין מקום להפחית סך של 144,892 ש"ח מהחוב לפי הכרטסת הישנה, אלא שיש להוסיף את הסכום הזה לחוב בסך 871,875 ש"ח לפי הכרטסת הישנה, בו מודים הנתבעים, כך שהחוב המצטבר לפי שתי הכרטסות עומד על סך של 1,016,767 ש"ח.

            שנית, התובעת הפחיתה ביוזמתה מסכום התביעה המקורי את הסך של 180,896 ש"ח בגין הסחורה שנטלה חזרה ממילניום, כמו גם סכום נוסף של 48,991 ש"ח. הדבר עולה בברור מחשבוניות הזיכוי שהתובעת צירפה לבקשה למתן פסק דין ולהפחתת סכום התביעה: חשבונית זיכוי מס' 83246 ע"ס 180,896 ש"ח (היא החשבונית עליה מסתמכים הנתבעים בטיעונם), וחשבונית זיכוי מס' 83243 ע"ס 48,991 ש"ח. שני הסכומים הנ"ל מסתכמים בדיוק לסכום של 229,887 ש"ח שהתובעת הודיעה על הפחתתו מסכום התביעה. ברי איפוא כי אין מקום לבצע הפחתה נוספת של 180,896 ש"ח לאחר שסכום זה כבר הופחת ממילא מסכום התביעה ביוזמתה של התובעת.

8.         עוד נזכיר כי עסקינן בתביעה שטרית, ועל כן נטל הראייה מוטל על מילניום להראות כי עומדת לה הגנה שטרית כלשהי מפני תשלומם של השיקים, כגון, כשלון תמורה או העדר תמורה. מילניום כלל אינה טוענת כך ואינה מנסה להרים נטל זה. מילניום גם אינה מנסה להראות, לגבי שיק מסויים, כי לא נתקבלה כל תמורה בעדו, כפי שהיה עליה לעשות כדי להתגונן בהצלחה מפני התביעה.

9.         בסיכומיהם ניסו הנתבעים לטעון כי שיק מסויים ניתן בגין סחורה שלא סופקה, ולענין זה הפנו לחשבונית ת/5 שהוצגה לנתבע בעת חקירתו, ע"ס 89,797 ש"ח, אשר הנתבע כפר בקבלת הסחורה המפורטת בה. דא עקא, גם אם אניח כי מילניום שילמה בגין הסחורה הנזכרת בחשבונית ת/5, הרי שאין כל ראייה כי השיקים נשוא התביעה מתייחסים לסחורה זו או ניתנו בקשר אליה. ממילא אין בחשבונית ת/5 כשלעצמה כדי לגרוע מסכום התביעה או כדי לבסס את טענות ההגנה של הנתבעים.

10.        עוד טענו הנתבעים באופן סתמי כי הם מתקשים להתגונן מפני התביעה בשל העדר מסמכים. טענה זו דינה להדחות. ראשית, אין לה זכר בבקשה ובתצהיר התומך בה. שנית, אם אכן כך הוא הדבר, מדוע לא ניצלו הנתבעים את הזמן הרב שחלף מאז הוגשה התביעה ביום 12.12.2004 ועד שנדונה הבקשה למתן רשות להתגונן בחודש מרץ 2006 כדי לדרוש את המסמכים?

11.        סיכומו של דבר, אין בפיה של מילניום כל הגנה מפני התביעה נגדה. נותר עדיין לדון בטענות הגנתו של הנתבע.

12.        הנתבע טוען כי ערבותו האישית הושגה ממנו בדרכי כפייה, הואיל ולאחר שמילניום נקלעה לקשיים, התובעת הבהירה לו כי בלא ערבות כזו, היא תחדל מאספקת בדים למילניום, דבר שלו נעשה, היה מביא לקריסתה המיידית של מילניום.

            אין בידי לקבל טענה זו. גם אם הדברים אכן נאמרו לנתבע על ידי נציגי התובעת, אין בכך כל פסול. היה זה אך לגיטימי להתנות אספקת סחורה חדשה למילניום בערבות אישית של הבעלים, בין אם התובעת כבר ידעה על מצבה הכלכלי הרעוע של מילניום ובין אם לאו. הנתבע עצמו טוען כי כל הספקים, ובהם התובעת, ידעו עוד בחודש אוגוסט 2004 על ההרעה במצבה של מילניום (ע' 8 לפרוטוקול), ואם כך הוא הדבר, לא היה דבר טבעי יותר מבחינתה של התובעת מאשר לדרוש ערבות אישית של הנתבע. אין עסקינן במצב של כפייה. הנתבע יכול היה להחליט כי הוא מסרב להעמיד ערבות אישית לחובותיה של מילניום, ובמקרה כזה יש להניח כי התובעת היתה מסרבת לספק סחורה חדשה ומילניום אכן היתה קורסת, אך הנתבע לא היה חב באופן אישי בחובותיה כלפי התובעת. הנתבע החליט אחרת, משיקול עסקי טהור, שכן ביקש להמשיך ולקיים את עיסקה של מילניום גם במחיר של נטילת סיכון אישי. זו היתה בחירה מודעת משלו, ואם הסתבר בדיעבד כי הסיכון האישי שנטל על עצמו ביודעין לא היה מוצדק- אין לו אלא להלין על עצמו.

נזכיר כי לפי ס' 17(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ( להלן: "החוק"), אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום המהווה כפייה. במקרה דנן מדובר אכן באופן מובהק באזהרה בתום לב של התובעת בדבר כוונתה להפעיל את זכותה שלא לספק עוד סחורות למילניום, וממילא לא תישמע מפיו של הנתבע טענה בדבר כפייה לפי ס' 17 לחוק.  

13.        הנתבע טען כי הערבות לא נועדה לחול על חובות העבר של מילניום, אלא אך ורק על החובות לפי הכרטסת החדשה.

            אין בידי לקבל טענה זו, בהיותה טענת בדים שהופרכה כליל בחקירתו הנגדית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ