אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 733/05

החלטה בתיק א 733/05

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי נצרת
733-05,2592-05
28/09/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
עמותת מכבי אחי נצרת עילוט
הנתבע:
מס הכנסה - פקיד שומה נצרת
החלטה

מונחת בפניי בקשת המבקשת לסעד זמני כנגד החלטתו של המשיב להטיל עיקול על כספיה המצויים בידיה או בידי צדדים שלישיים, כחלק מהליכי גביה שהוא נוקט  נגדה. המבקשת היא עמותה רשומה הפועלת כקבוצת כדורגל המוכרת ע"י ההתאחדות לכדורגל בישראל. למבקשת הצטבר חוב כלפי המשיב בגין מסים וניכויי מס. לאור זאת הטיל המשיב עיקול על כספי המשיבה מכוח סמכותו לפי פקודת המיסים (גביה). בשל כך לא הגיעו למבקשת כספים שהיו אמורים להיות מועברים אליה מידי ארגון "מכבי ישראל".

לאחר הטלת העיקול ניסתה המבקשת להגיע עם המשיב להסדר בדבר סילוק החוב על מנת להביא להפסקת פעולות הגביה שננקטו. במסגרת נסיונות אלה הצליחה המבקשת להשיג את הסכמתה של עיריית נצרת על פיה תמחה המבקשת את זכותה לקבלת כספי התמיכה המועברים אליה מעיריית נצרת למשיב למשך שלוש שנות המס הבאות.  המשיב סירב להצעה זו והציב מספר תנאים לשם מתן הסכמתו. לאור חילוקי הדעות, הגישה המבקשת תובענה למתן פסק דין הצהרתי (ת.א. 733/05) ובד בבד גם בקשה לסעד זמני (בש"א 2592/05), היא הבקשה נשוא זו.

גם לאחר הגשת התביעה, ניהלו הצדדים מו"מ בניסיון להגיע להסדר החוב. עקב כך נדחה הדיון בתיק העיקרי ובבש"א מספר פעמים, והחלטות לגופו של עניין טרם ניתנו. [ביום 25/8/05 ניתן פסק דין המוחק את התביעה בשל אי התייצבותה של המבקשת, אולם פסק הדין בוטל ביום 31/8/05 בהסכמת הצדדים ונקבע מועד לדיון בבקשה].

בבקשתה טוענת המבקשת כי העיקול שהוטל על הכספים המגיעים לה מארגון "מכבי ישראל" פוגע בה עד שאין היא יכולה לפתוח את עונת המשחקים הקרובה. בכך נגרם לה נזק בלתי הפיך. בשל כך מבקשת המבקשת כי יינתן צו זמני להסרת העיקול עד אשר תינתן החלטה בתובענה העיקרית. כאן המקום לציין כי בתביעה העיקרית הסעד המבוקש הוא להצהיר כחי על המשיב להפסיק את הליכי הגביה של החוב וכי על המשיב לאפשר למבקשת לשלם את החוב בהתאם ליכולתה הכלכלית ותקציביה השונים.

המבקשת מלינה, למעשה, [הן בבקשה והן בהליך העיקרי] על החלטתו של פקיד השומה לקיים סמכות סטטוטורית שהחוק מעניק לו. למותר לציין כי פקיד השומה מהווה רשות שלטונית. מעיון במסמכים שהוצגו עולה כי המבקשת אינה חולקת למעשה על גובה החוב אלא אך ורק על אופן גבייתו המנהלית. מדובר, אם כן, בטענה בדבר חוסר סבירותה של פעולה של רשות מנהלית. ההליך שנקטה בו המבקשת הוא תביעה אזרחית. האם זהו ההליך הראוי או שמא טענות המתייחסות לעצם הפעולה הננקטת ע"י רשות שלטונית, יש להעלות במסגרת הליך שונה? להלן אבחן זאת.

במספר הוראות סטטוטוריות הסדיר המחוקק את הדרכים בהן יש לנהוג כאשר משיגים על החלטות של גופים או רשויות שלטוניות. הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, היא אחת מהן. סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס - 2000 עוסק בסמכות בתי משפט האלה וקובע:

"5. סמכות בית המשפט

בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

(1)  עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);

(2)  ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי);

(3)  תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענהמינהלית);

(4)  ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק".

החלטותיו של פקיד השומה אינן באות בגדר אף אחת מהתוספות לחוק.

גם סעיף 5(4) לחוק אינו יכול לסייע בידי המבקשת משום שבפקודת המיסים (גביה) או בכל חוק אחר לא הוקנתה לבית המשפט לענייניים מנהליים סמכות לדון בתביעות או עתירות מסוג זה.  הגשת עתירה מנהלית לפי חוק זה אינה, אם כן, הדרך המתאימה בענייננו. מסיבה זו גם הגשת תביעה אזרחית אינה הדרך ההולמת. בית המשפט הגבוה לצדק הוא האכסניה הטבעית לעתירות מסוג זה, אך המבקשת, משום מה, לא פנתה אליו. לכן אין גם מקום להיזקק לסמכותו השיורית של בית משפט זה.

כלל הוא כי בית המשפט יידרש לשאלת סמכות בעניין מסוים גם מיוזמתו וגם אם אחד הצדדים לא העלה מצידו טענת חוסר סמכות [ראו לעניין זה בג"צ 2117/99  חסן מנסור נגד בית הדין השרעי לאיזור התיכון - טייבה , פ"ד נד(1), 221]. במקרה דנן, הסכימו הצדדים כי תינתן החלטה על יסוד החומר שהוגש ולכן לא סברתי כי אי מתן האפשרות לצדדים להביע דעה בנושא זה יהווה פגיעה בזכותם לטעון בפניי. 

אוסיף כי גם אם לא הייתי סבור כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר סמכות, הרי שמתוך עיון בבקשה זו עולה כי למבקשת אין עילה של ממש לקבלת הסעד המבוקש, הזמני או העיקרי. המבקשת דורשת להסיר את העיקול אולם איננה מראה על מה ועל שום מה היא זכאית לסעד הזה. אין ספק כי הטלת עיקול מכבידה על החייב, אולם בה במידה פוגע באוצר המדינה אי פירעון חובות האזרחים כלפיה. אם איעתר לבקשה זו יהיה הדבר פשיטת רגל [תרתי משמע] של דיני גביית חובות המסים במדינה.

מאחר והמבקשת הודיעה כי תמשיך בהליך העיקרי גם אם בקשתה לסעד זמני תידחה - אני משאיר את ההחלטה בדבר גורל ההליך בידי בית המשפט שידון בתביעה העיקרית.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ש"ח נכון להיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ