אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 7306/05

החלטה בתיק א 7306/05

תאריך פרסום : 16/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7306-05
21/01/2008
בפני השופט:
יצחק ענבר

- נגד -
התובע:
ה.פ.י. קרור ואחסנה בע"מ
עו"ד בנקי
הנתבע:
הנאמן נאג' ישראל בע"מ
עו"ד סיטון וקליינמן
החלטה
1.       המשיבה נתבעה על-ידי מנהל מקרקעי ישראל להשלים את ביצוע הפעולות הדרושות לרישום נכס מקרקעין, שחכרה המשיבה ממנהל מקרקעי ישראל, כבית משותף. המשיבה הגישה כתב הגנה והודעת צד שלישי כלפי המבקשת. בינתיים הגיעו המשיבה ומנהל מקרקעי ישראל ביניהם להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק-דין, שלפיו התחייבה המשיבה לרשום את הנכס כבית משותף בזמן שנקצב, תוך שנקבעה אפשרות להאריך את המועד מעת לעת. משכך נותרה לדיון ולהכרעה אך ההודעה לצד שלישי.

2.       עילת ההודעה לצד שלישי מעוגנת בהסכם שנכרת בין המשיבה לבין המבקשת, שלפיו התחייבה המבקשת לבצע את עבודות הבנייה על המקרקעין עבור  המשיבה בתמורת לקבלת חלקים בבניין שנבנה במקרקעין. המשיבה טוענת, כי הבנייה שביצעה המבקשת במקרקעין לא תאמה את היתרי הבנייה ואת אישור מנהל מקרקעי ישראל. כמו כן בוצעו במקרקעין חריגות בנייה על-ידי רוכשי יחידות מהמבקשת. מטעמים אלו נבצר מעם המשיבה לבצע את רישום הבית המשותף. לפיכך נדרשת המבקשת "להרוס את תוספות הבניה ו/או להתאים את הנכס להיתרי הבניה, וכן לגרום להכנת התשריטים ולשאת בכל ההוצאות הנדרשות לשם רישום הבית המשותף, כפי שהנתבעת (המבקשת - י.ע) חויבה במסגרת פסק-הדין החלקי שניתן כנגדה בתובענה".

3.       בישיבת קדם משפט מיום 21/507 פרטה המשיבה, מפי בא כוחה, כי חריגות הבנייה בוצעו כולן במהלך השנים 1996-1997, חלקן על-ידי המבקשת וחלקן בידיעתה. על רקע זה טענה המבקשת כי התובענה, אשר הוגשה בשנת 2005, התיישנה, שכן ניתן היה להגישה לכל המאוחר בשנת 2004.

4.       בפי המשיבה שתי טענות עיקריות להדיפת טענת ההתיישנות: האחת, בין הצדדים מתנהל למן שנת 1996 הליך בוררות, אשר אחת הפלוגתאות בו הנה האם עבודות הבניה במקרקעין בוצעו בהתאם למפרט, לתכניות ולתקנים ולהסכמים בין הצדדים. הבוררות נוהלה בשעתו על ידי עו"ד (כיום שופט) י' שפירא, אשר חדל לנהלה אך לא מכבר כאשר התמנה לשופט, אך היא לא הסתיימה ולא הופסקה ולאחרונה אף חודשה לפני בורר חליף. אמנם במסגרת הבוררות עותרת המשיבה בנוגע לבניה הלא חוקית לסעדים אחרים מאלו הנתבעים על ידה כאן, אך עדיין מדובר באותה "עילה" ולכן הליך הבוררות דנן עצר את מניין תקופת ההתיישנות; טענתה השנייה של המשיבה אומרת, כי מאחר שעניינן של עילות התביעה בנזק שנגרם למבקשת, הרי שיש תחולה לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שלפיו מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהיום שבו נגרם הנזק, כאשר לרשות המבקשת עמדו 10 שנים לצורך הגשת התובענה. 

דיון והכרעה

5.         המבחן המקובל למושג "עילת התובענה", לצורך תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות, הוא "קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס עילה שניתן להצליח בה ולזכות" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון,  פ"ד נז(5)166, 177 -178; וראו גם ע"א 244/81 פתאל נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית, פ"ד לח(3) 673, 684). במילים אחרות: עילת התביעה היא ""מסכת העובדות המהותית המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב של החייב (הנתבע)... ה'יום שבו נולדה עילת התובענה' הוא אפוא היום, בו מתגבשות העובדות המהותיות, המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע... מיום זה מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ. אילו הגיש התובע אותו יום תביעה לבית המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות, היה זוכה בפסק דין" (ד"נ 32/84 עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה בפירוק, פ"ד מד(2) 265, 271).

6.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים על פי אמות מידה אלה הגעתי למסקנה, כי יש להבחין בין רכיביה של ההודעה של הצד השלישי: בעוד שרכיב ההודעה, שעניינו בדרישת המשיבה לחייב את המבקשת לשאת בכל ההוצאות הנדרשות לשם רישום הבית המשותף - לא התיישן, הרי העתירה להורות למבקשת להרוס את הבניה הבלתי חוקית ולהתאים את הנכס להיתרי הבניה  - התיישנה. להלן יובאו הנימוקים למסקנתי זו, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

7.       אפתח בבחינת דרישתה של המשיבה לחייב את המבקשת לשאת בהוצאות הרישום.

על פי הסכם ההתקשרות שנכרת בין הצדדים הוטלה חובת רישומו של הבית המשותף על כתפיה של המשיבה (סעיף 12(ד)2 להסכם), אולם בה בעת נקבע בהסכם,  כי המבקשת חייבת לשאת בהוצאות הנדרשות לשם הרישום (סעיף 13(ב)3 להסכם). עילתה של הדרישה לחייב את המבקשת לשאת בהוצאות הרישום היא, אפוא, עילה חוזית. מטבע הדברים, שעילה זו אינה יכולה לבוא לאוויר העולם אלא במועד שבו נגשת המשיבה לרישום הבית המשותף הלכה למעשה, או למצעיר - בהנחה הנוחה יותר למבקשת - במועד שבו היה עליה לעשות כן על פי הסכם החכירה של הנכס עם המנהל. והנה, עיון בהסכם החכירה מיום 25/6/97 שבין המשיבה לבין המנהל מלמד, כי להתחייבותה של המשיבה לבצע את הרישום לא נקבע מועד. בנסיבות אלה, על המשיבה לבצע את הרישום תוך "זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה (המנהל - י.ע) לחייב (המשיבה - י.ע) זמן סביר מראש" (סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). השאלה: מהו ה"זמן סביר" לצורך ביצוע הרישום, טעונה בירור ראייתי, מה עוד שמכתב התביעה שהגיש המנהל נגד המשיבה עולה, כי המנהל לא דרש מהמשיבה לבצע את הרישום אלא במהלך השנים 2004-2005. ממילא שבשלב זה של המשפט, שבו עדיין לא נשמעו ראיות, לא ניתן לקבוע מתי הבשיל חיובה של המשיבה לרשום את הנכס כבית המשותף וכפועל יוצא מכך, מתי התגבשה עילת תביעתה כנגד המבקשת לתשלום הוצאות הרישום והאם התיישנה אם לאו. המסקנה היא, אפוא, כי דין טענת ההתיישנות לגבי רכיב זה של ההודעה להידחות.

8.       פני הדברים שונים לגבי עילת התביעה שעניינה בדרישתה של המשיבה להורות למבקשת להרוס את הבניה הלא חוקית ולהתאים את הנכס להיתרי הבניה. כל מסכת העובדות הצריכות לעניין זה התגבשה והייתה ידועה למשיבה עוד במהלך השנים 96'-97'. בפי המשיבה אין כל טענה, כאילו למדה על החריגה מהיתרי הבניה במועדים מאוחרים יותר. המשיבה יכולה הייתה לתבוע מהמבקשת להרוס את הבניה החריגה ולהתאים את הנכס להיתרי הבניה כבר בשנת 97' ולו הייתה עושה כן ומוכיחה את העובדות המהותיות, הייתה זוכה בפסק דין. היום שבו נולדה עילת התובענה הוא, אפוא, לכל המאוחר, יומה האחרון של שנת 97' ולפיכך, את התביעה להריסה ולהתאמה להיתרי הבניה ניתן היה להגיש לא יאוחר מיומה האחרון של שנת 04'.    

          המשיבה מבקשת להדוף את טענת ההתיישנות באמצעות הסיפא של סעיף      89(2) לפקודת הנזיקין, אולם לא זו בלבד שגם התביעה בעילה זו הנה חוזית גרידא ולכן אין מקום להיזקק לסעיף זה, אלא שאף אם הייתה הוראת הסעיף חלה, עדיין לא היה בכך כדי להושיע את המשיבה, שהרי כל העובדות המהותיות המגבשות את זכותה לתבוע את הסעד המבוקש על ידה ולזכות בו, לרבות חוסר יכולתה לבצע את הרישום עקב חריגות הבניה, היו ידועות למשיבה כבר בשנת 97'. במצב דברים זה, לא ניתן לומר, כי הנזק לא נתגלה ביום שאירע. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בע"א 4600/91 דבורה מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(3) 455, 460:

סעיף 89 הנ"ל אינו סעיף עצמאי, המנותק מחוק ההתיישנות, אלא בא להשלים את הוראת חוק ההתיישנות במובן זה שנקבע בו מתי נולדה עילת התובענה ביחס לעילות הנזיקין; כל זאת לצורך יישום הסעיפים 5 ו-6 של חוק ההתיישנות. אין סעיף 89 לפקודה קובע תקופות התיישנות עצמאיות, לא בסעיף 89(1) ולא בסעיף 89(2), פרט לאמור בסיפא של סעיף 89(2). סיפא זה מתייחס לסיטואציה ספציפית ומוגבלת, היינו למקרה בו מתגלה הנזק בשלב שלאחר מועד אירוע הנזק, והדבר גורם להארכת תקופת ההתיישנות...

במקרה דנן, עיקר התביעה אינו בעילה נזיקית, אלא בתביעה חוזית..., בעילות אלה אין כל מקום להיזקק לסעיף 89 הנ"ל כלל. רק בסעיף 15 לכתב התביעה, שכותרתו: 'נזקים כלליים שהנתבע גרם לתובעים', נאמר: ב'מעשיו, מחדליו ורשלנותו האמורים לעיל של הנתבע גרמו לערעור מצבם הכלכלי והכספי של התובעים ובכלל זה אילצו אותם להקטין את פעילותם, לא איפשרו להם להרחיב ולהגדיל את עסקם, גרמו להם דכאון ועוגמת נפש ופגעו בשמם הטוב ובאמינותם בעיני לקחותיהם והבאים עמם ביחסי מסחר. התובעים מעריכים את נזקיהם האמורים בסעיף זה בסכום של לפחות -.000, 450 ש"ח, שעל הנתבע לפצותם עליו'. דא עקא, שהמערערות הרי ידעו על פתיחת החשבונות, וממילא לא ניתן לומר כי 'לא נתגלה הנזק ביום שאירע', כאמור בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

          המשיבה מנסה להסתמך על הליכי הבוררות המתנהלים בינה לבין המבקשת מזה מספר שנים, שבהם נדונות חריגות הבניה שבצעה המשיבה בהקשר אחר. לטענתה, הליכי בוררות אלה עצרו את מרוץ ההתיישנות, שכן מננקטו על ידי המשיבה יש לומר עליה כי הגישה "תובענה" על תביעתה, בעוד שסעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע תקופות התיישנות רק לגבי "תביעה שלא הוגשה עליה תובענה". דא עקא, משמעותו של סעיף 5 הנ"ל אינה אלא כי במניין תקופת ההתיישנות לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו תלויה ועומדת בבית המשפט אותה תובענה קונקרטית, שלגביה הועלתה טענת ההתיישנות. במילים אחרות, כוונת סעיף 5 לחוק ההתיישנות היא, כי משהוגשה לבית המשפט תובענה שעדיין לא התיישנה, לא יובא במניין תקופת ההתיישנות של אותה תובענה הזמן שבו הנה תלויה ועומדת בבית המשפט. טול, למשל, תובענה שהוגשה לבית המשפט שש וחצי שנים לאחר היום שבו נולדה עילת התובענה. אלמלא הוראתו של סעיף 5 לחוק ההתיישנות הייתה תובענה זו מתיישנת עם חלוף חצי שנה מיום הגשתה, וזאת למרות שביום הגשתה עדיין לא התיישנה. בא סעיף 5 לחוק ומלמדנו, כי עם הגשתה של התובענה לבית המשפט מוקפא מרוץ ההתיישנות. לא זה המצב בענייננו, שהרי תובענתה של המשיבה להריסת הבניה הלא חוקית ולהתאמתה להיתרי הבניה הוגשה לבית המשפט לאחר שתקופת ההתיישנות לגביה חלפה, בעוד שלפני הבורר תלויה ועומדת תובענה אחרת.

9.       התוצאה העולה מכל האמור לעיל היא, כי רכיב ההודעה לצד שלישי, שעניינו בהריסת הבניה הלא חוקית ובהתאמת הבניה להיתרי הבניה, נדחה על הסף מחמת התיישנות.

          רכיב ההודעה, שעניינו בחיוב המבקשת לשאת בהוצאות הרישום, לא התיישן, אולם המשיבה נדרשת לנמק תוך 7 ימים מדוע לא יימחק אף הוא תוך שמירת זכותה להגיש בבוא העת תובענה חדשה, וזאת אם משום היותה של תובענה זו מוקדמת, שהרי המשיבה עדיין לא החלה בהליכי הרישום וממילא שלא נדרשה לשאת בהוצאות כלשהן, אם משום שלא כומת על ידי המשיבה לסכום כסף קונקרטי ולכן מדובר בתביעה תיאורטית.

          לאור התוצאה שאליה הגעתי לעיל, לא יעשה צו להוצאות.

          קדם המשפט הקבוע ליום 7.2.08 שעה 08:30 - נותר בשלב זה על כנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ