אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 72642/04

החלטה בתיק א 72642/04

תאריך פרסום : 03/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
72642-04
08/02/2005
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
קצמן פרידה
עו"ד ע. בן חיים
הנתבע:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד פ. מילמן
החלטה

בפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "החוק").

המבקשת, קצמן פרידה, (להלן: "המבקשת"), ילידת 1919, נפגעה, על פי הנטען, בתאונת "פגע וברח" שאירעה ביום 17/2/03.

ב"כ הצדדים, הגיעו להסכמה על פיה הבקשה תידון, על פי המסמכים שהוגשו מטעמם, לרבות פרוטוקול הדיון בבקשה קודמת לתשלום תכוף שהוגשה על ידי המבקשת ונדונה בפני כב' השופט גבאי בת.א    53002/03, (להלן: "הבקשה הקודמת") וכן על בסיס, חקירת בנה של המבקשת, מר חיים קצמן, אשר הצהיר כי פרטי הבקשה אמת הם וזאת ללא צורך, בחקירת המבקשת עצמה.

יצויין כי המשיבה, כפרה באירוע התאונה אך בשלב זה, די בעדותה של המבקשת, במסגרת הדיון בבקשה הקודמת והאמור במסמכים שצורפו לבקשה, לרבות הרישום בסיכום המחלה: "ביום קבלתה, נפגעה מרכב שנסע לאחור", כדי לבסס זכאות לכאורה לפיצויים על פי החוק ואין לי אלא להצטרף, בעניין זה, לאמור בהחלטתו של כב' השופט גבאי, מיום 22/1/04.

במסגרת הדיון בתביעה העיקרית, מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגי ובתחום הגריאטרי.

ד"ר קוריצקי, המומחה בתחום הנוירולוגי, מציין כי בבדיקת סי.טי שנערכה לאחר התאונה, הודגם דמם תת עכבישי פרונטאלי-טמפורלי, משמאל ובמסגרת האשפוז, נצפו הפרעות בשיווי משקל ובהתמצאות.

ד"ר קוריצקי, מצא כי המבקשת, סובלת מירידה קוגניטיבית קשה עם חוסר התמצאות במקום ובזמן וזקוקה היא להשגחה צמודה בכל שעות היממה. ד"ר קוריצקי, העריך כי המבקשת סבלה מירידה קוגניטיבית, כבר החל משנת 1998, "אולם מצבה נשאר די יציב והוחמר מאוד לאחר חבלת הראש שהייתה ככל הנראה משמעותית שכן לוותה בדמם תת עכבישי", לפיכך, העריך ד"ר קוריצקי את נכותה של המבקשת, בשיעור של 100%, מתוכם 50% על חשבון התאונה.

בתשובות לשאלות הבהרה, ציין ד"ר קוריצקי כי מצבה של המבקשת היה יציב, בשנים שמאז 1998 ועד 2003, ולאחר מכן, קיימת ירידה חדה שאותה ניתן לייחס לתאונה.

ד"ר אדונסקי, המומחה בתחום הגריאטרי, ציין בחוות דעתו כי "על פי המסמכים שהוצגו בפני, ברור שהאישה סבלה מהפרעה תפקודית ומירידה קוגניטיבית עוד טרם מועד התאונה... וזאת על רקע דמנציה (קרוב לוודאי שמטיפוס אלצהיימר). בהתחשב במהלך הטיבעי של מחלתה הבסיסית ובהתחשב בפרק הזמן שעבר מאז תיעוד הירידה התפקודית והקוגניטיבית (שהחלו כארבע וחצי שנים קודם לתאונה) אני סבור כי את עיקר מוגבלותה של התובעת ניתן ליחס למחלתה הבסיסית אשר החמירה עם הזמן, בלי קשר לתאונה. לדעתי גב' קצמן הייתה מגיעה בכל מקרה למצבה גם בלי קשר כלשהו לתאונה. יחד עם זאת, אין לי ספק כי חבלת הראש אכן תרמה במידת מה להאצת ההחמרה במצבה". ד"ר אדונסקי, קבע גם הוא כי נכותה של המבקשת, הינה בשיעור של 100% אך לדעתו יש ליחס כ- 20% מכלל הנכות לתאונה.

אין חולק כי קיים פער, בין הערכות המומחים, באשר למידת השפעתה של התאונה על מצבה הנוכחי של המבקשת. בשלב זה, מתמקדת המחלוקת למעשה, בהערכת צרכי הסיעוד, אותם יש ליחס לתאונה.

המבקשת, שוהה החל מחודש אפריל 2003, בבית אבות "המבריא" בכפר-סבא במחלקה לתשושים.

עלות השהייה בבית האבות, מסתכמת בסך של כ- 11,000 ש"ח לחודש, כולל תרופות, בעלות של כ- 450 ש"ח לחודש.

יש לציין כי המבקשת, הוכרה כנכה בשיעור של 50%, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957, (להלן: "חוק נכי רדיפות הנאצים"). כן סבלה המבקשת, עובר לתאונה, מיתר לחץ דם, אנמיה כרונית ועברה מספר ניתוחי בטן עקב מחלת כיס מרה וחסימות מעיים חוזרות.

כעולה מפרוטוקול הדיון בבקשה הקודמת ומעדות מר קצמן בפני, עובר לתאונה, נעזרה המבקשת, בעובדת זרה, בעלות של כ- 600$ לחודש, אם כי בתקופה הסמוכה שעובר לתאונה, לא הייתה מטפלת קבועה, אלא מטפלות שהתחלפו כך שהמבקשת, התגוררה, לסירוגין, לבדה.

על פי החלטת כב' השופט גבאי, נפסק התשלום התכוף, על בסיס עלות ממוצעת של בית האבות, בסך של 10,500 ש"ח לחודש, בניכוי עלות עזרה שהועסקה לפני התאונה, בסך של 3,000 ש"ח, חסכון בכלכלה, בסך של 2,000 ש"ח ודמי שכירות, בסך של 3,000 ש"ח לתקופה שהחל מיום 1/11/03, כך שנפסק תשלום תכוף, בסך של 5,500 ש"ח לחודש, למשך שבעה חודשים ובסך של 2,500 ש"ח לחודש, למשך 12 חודשים נוספים.

צודק ב"כ המשיבה בטענתו כי חישוב זה, מבוסס על מלוא הפרש העלויות בין השהייה בבית האבות, לבין הוצאות המחייה והסיעוד, עובר לתאונה. אמנם החלטת כב' השופט גבאי, ניתנה טרם קבלת חוות הדעת של המומחים הרפואיים, יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבה כי יש לערוך כעת את החשבון מלכתחילה וזאת משני טעמים. טעם מהותי, סבורה אני כי בהתחשב בכך שהמבקשת התגוררה עובר לתאונה בביתה ואף הסתדרה, לסירוגין, ללא עזרה והשגחה משך 24 שעות, הרי גם לשיטתו של ד"ר אדונסקי, התאונה גרמה להאצת ההחמרה במצב, כך שסביר, בשלב זה וטרם שמיעת מלוא הראיות, ליחס את העלות העודפת, במלואה, במשך תקופה מסויימת, לתאונה. טעם פורמלי, על החלטתו של כב' השופט גבאי, המתייחסת לתקופה שעד 1/9/04, לא הוגשה, בקשת רשות ערעור. הגם שבמסגרת התביעה העיקרית, יעשה החשבון מלכתחילה ובית המשפט יצטרך לקבוע את הפיצוי בגין הוצאות סיעוד, מיום התאונה ואילך, איני סבורה כי במסגרת דיון בבקשה נוספת, שגם הוא, לא נערך, על בסיס מלוא הראיות והעדויות, ראוי לשנות מקביעות ההחלטה הקודמת.

יחד עם זאת, מסכימה אני עם טענת ב"כ המשיבה כי לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת, הביעה את רצונה, לעבור לבית אבות, עוד עובר לתאונה, כאמור במכתביה מימים 16/10/00 ו-18/4/01, לוועדה הרפואית על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, (נספח 1 לתיק המוצגים מטעם המשיבה). כן צורף, מסמך מיום 9/2/03, מתוך תיקה הרפואי של המבקשת, בקופת חולים, המתעד ביקור אחות להערכה תפקודית שנערך ימים ספורים עובר לתאונה ובו מצויין: "מילוי טופס סיעודי לבית אבות", (נספח 13מ' לכתב התשובה) .

בהתחשב בכך שהמבקשת, סבלה מבעיות רפואיות רבות, עובר לתאונה, בגינן נזקקה לעזרה של מטפלת זרה ואף הביעה את רצונה, לעבור לבית אבות, אם כי, בשלב זה, לא הוכח כי עשתה צעדים מעשיים למימוש כוונה זו ובהתחשב בכך שהמומחים הרפואיים, חלוקים באשר לשיעור השפעתה של התאונה על מצבה של המבקשת דהיום, איני סבורה כי ניתן ליחס, עתה, את העלות היתרה, הכרוכה בשהות בבית האבות, במלואה, לתאונה.

כאמור, עלות השהייה בבית האבות, מסתכמת בסך של כ- 11,000 ש"ח לחודש, כולל תרופות. בנוסף, העיד מר קצמן כי מועסקת מטפלת אישית, המוציאה את המבקשת לטיול, וזאת בעלות של 540 ש"ח לחודש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ