אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 721183/04

החלטה בתיק א 721183/04

תאריך פרסום : 23/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
721183-04
23/03/2005
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
מירס תקשורת בע"מ
עו"ד קנובל
הנתבע:
1. מוסך טאוב ובניו בע"מ
2. טאוב חיים זליג

עו"ד לא מיוצגים
החלטה

בפני תביעה סך 10,216 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן. כתב התביעה הוגש לראשונה ביום 05/05/04. ביום 17/01/05 הוגשה בקשת רשות להתגונן (בש"א 151897/05). ביום 09/03/05 נשמעה הבקשה, במסגרתה נחקר המבקש 2 בחקירה נגדית.

טענות התובעת/המשיבה

התובעת הינה  חברה  העוסקת, בין היתר, בשיווק, מכירה, התקנה ומתן שירותי רדיו טלפון נייד למנויים.

הנתבעת 1 התקשרה בהסכם התקשרות בכתב עם התובעת, לפיו תשא בין היתר בדמי שימוש ואביזרים. ההסכם מפרט את התחייבות הנתבעת 1 לשלם לתובעת,   עבור השירותים שתספק האחרונה בהתאם לחשבונות שיומצאו. בנוסף לכך התחייבה הנתבעת 1 להשתמש בשירותי התובעת במשך זמן קבוע ומוסכם מראש, שאם לא כן, תשלם במקרה של הפסקת השירות לפני תום המועד שנקבע בהסכם, את דמי היציאה של המכשיר.

התובעת שלחה לנתבעת 1 הודעות חיוב בגין השירותים אשר סופקו על ידה, אולם חיובים אלה לא שולמו. לאור הפרת ההתחייבות הפסיקה התובעת את שירותיה לנתבעת 1. הנתבעת 1 נותרה חייבת לתובעת עבור שירותים שניתנו לה ועבור דמי היציאה סך של 10,215 ש"ח. הנתבע 2 שימש כמנהלה של הנתבעת 1, בתקופה הרלוונטית לאירועים נשוא התביעה.

לטענת התובעת הנתבע 2 התקשר עם התובעת בהסכם ו/או קיים את ההסכם עמה בחוסר תום לב, תוך הצגת מצג שווא, לפיו הנתבעת 1 תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בהתאם להסכם.

כמו כן טוענת התובעת שהנתבע 2 זכה לשירותים נוספים מהתובעת בידיעה שנתבעת 1 חדלת פירעון, ובתוך כך נהג ברשלנות, תוך הטעיית התובעת, עצימת עיניים, הצגת מצג שווא לתובעת, תרמית והפרת חובה חקיקה, וכן הפרת סעיפים 35,36 ו-56 לפקודת הנזיקין וסעיפים 6 ו-54 לחוק החברות, וסעיפים 12, ו-39 לחוק החוזים.

טענות הנתבעים 1 ו-2

הנתבעת 1 היא חברה בע"מ - מוסך טאוב ובניו. הנתבע 2 היה בזמנים הרלוונטיים נשוא התביעה מנהלה של הנתבעת 1.

הנתבע 2 טוען שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות בין התובעת לבינו. המבקש אינו ערב אישית להתחייבויותיה של הנתבעת 1, אף על פי שכיהן בזמנים הרלוונטיים נשוא התביעה כמנהלה בפועל. מתוקף תפקידו כמנהל הנתבעת 1 התקשר כנציגה בהסכם עם המשיבה. המבקש לא ידע כי הנתבעת 1 לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת עובר לחתימת הסכם ההתקשרות נשוא תביעה זו.

הנתבעת 1 טוענת כי עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעת, דרישת התשלום עבור חודש אוגוסט 2003 נפרעה במלואה, עובדה זו מאיינת את טענת התובעת לפיה המבקש 2 ידע על חדלות פרעון הנתבעת 1 עובר לחתימת הסכם ההתקשרות.

הנתבעת השיגה בפני התובעת על גובה החיוב החודשי בגין הסכם ההתקשרות ברם פניותיה בנושא לא נענו ע"י התובעת או מי מטעמה.

דיון

מבקשת הרשות להתגונן ומהחקירה הנגדית עולה כי הנתבע 2, שחתם על ההסכם עם התובעת, היה מנהלה בפועל של הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה. הנתבע 2 שילם תשלום אחד לתובעת עבור חודש אוגוסט 2003, תשלום זה נעשה  מחשבונו הפרטי של הנתבע 2. מעדותו בפני עלה כי חשבון המשכנתא האישית של הנתבע 2 שולם מחשבון החברה.  נראה כי לא היתה הפרדה ברורה בין חשבון הבנק של הנתבעת 1 לבין חשבונו הפרטי של הנתבע 2. 

לא זו אף זו, על פי עדותו של הנתבע 2 הוא ואשתו עשו שימוש במכשירים הסלולריים שסיפקה להם התובעת.  על פי נספחי כתב התביעה יש חיוב בגין שיחות בחודשים אוקטובר ונובמבר 2003 מה שמעיד על שימוש בפועל. הנתבע 2 לא יכול היה לומר מתי בדיוק הפסיקה הנתבעת 1 את פעילותה מאחר שמידע זה מצוי אצל אשתו שלא נתנה תצהיר.  דהיינו, מי שיכולה הייתה לשפוך אור על נושא ההתחשבנות בין הצדדים זו אשתו של הנתבע 2 אשר ניהלה את נושא התשלומים והבנקים, אולם היא לא הגישה תצהיר מטעמה.

כפי שהובהר לעיל, תצהיר ההגנה והתשובות שניתנו בבקשת הרשות להתגונן, כמעט ואינם מגלים הגנה, לכן לבית המשפט נטייה לסרב לבקשת הרשות להתגונן ולפסוק לטובת התובעת. הגנת המבקשים היא קלושה ביותר ונראה כי אין סיכוי רב להוכיח את הגנתם. (ר' גורן סוגיות  בסדר הדין האזרחי מהד' שביעית 324).

ההלכה היא שהנתבע זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו הלכאוריות מגלות הגנה כנגד התביעה. על פי הלכה זו אין מקום וצורך לבדוק במסגרת זו אם וכיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח טענותיו אלו. . גם לאמינותו המפוקפקת של הנתבע אין משקל בשלב זה של הדיון בבקשת הרשות להתגונן וזאת, אף אם מרביתן התגלו ככוזבות במהלך החקירה הנגדית (ע"א 592/95 שלי נ' בוכבזא ואח', פ"ד כ 608, 610). די בשלב זה אם נקנה לטענותיו של התובע את מלוא משקל מהימנותם ורק אם לאחר כל אלו השמיט הנתבע כל יסוד לטענותיו בשלב חקירתו הנגדית, רשאי ביהמ"ש לקבוע כי הגנתו הנה "הגנת בדים" שאין להיעתר לה (ע"א 575/76 עזבון המנוח יעקוב דוביצקי נ' אהרון דוביצקי פ"ד לא(3) 197, 210).ב

יחד עם זאת, רשאי ביהמ"ש לעשות שימוש בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ובמקרים מסוימים להתנות את הרשות להגן בהפקדת ערובה מצד הנתבעים.ו

  
אלו הם המקרים אשר תצהירו של המבקש וחקירתו הנגדית כמעט ואינם מגלים  בפני ביהמ"ש טענת הגנה אשר ראוי להתכבד בה. וביהמ"ש נכון כבר לסרב לבקשת הרשות, אך כעניין של שיקול דעת ניתנה לו הרשות לעשות שימוש בתנאי ערובה על מנת לאפשר רשות להתגונן במקום דחיית הבקשה (ע"א 219/65 דגני ואח' נ' גניני פ"ד יט(4) 149, 152 וכן ע"א 38/77 צימרינג נ' גורדין פ"ד לא(3) 410, 406).

כך נטייתו של ביהמ"ש היא לעשות שימוש בתקנה 210 כל אימת אשר מובא בפניו אותם "מקרי גבול" בהם ניכר ספק רב ברצינות ההגנה או ביכולותיה, מקרים בהם נגוע תצהיר בחוסר בהירות מספקת או העדר פירוט כנדרש או כאשר הפרשנות העובדתית המוצעת על ידי המבקש הנה "דחוקה" ביותר עד כי קיימת ההרגשה שאין סיכויים רבים להצליח בהוכחתה העובדתית של  זו. במקרים מעיין אלו יכול ביהמ"ש לעשות "חסד" עם המבקש ולאפשר לו רשות להתגונן תוך הפקדת ערובה להבטחת זכויותיו הלכאוריות של התובע (ע"א 508/85 ברק ושות' סוכניויות בע"מ נ' מירות סוכניויות בע"מ פ"ד מב(1) 393, 396 וכן ע"א 507/85 בדר פנון ואח' נ' שטראוס חברה לשווק , פ"ד מג(1) 106).

ב- ע"א 462/88 גדעון בן צבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מד (1) 127 התייחס כבוד השופט אלוני להתנאת רשות להתגונן במתן ערובה וציין שהאפשרות להתנות רשות להתגונן בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת ביהמ"ש, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר נתונה לשיקול דעת בית משפט עפ"י תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984.נ

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ