אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 7195/05

החלטה בתיק א 7195/05

תאריך פרסום : 19/04/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7195-05
22/11/2006
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
1. דורון סולמה
2. רוחמה סולמה
3. שלמה סולמה

עו"ד עמירם כהן
הנתבע:
1. יחזקאל בן אליאס צפאני
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

עו"ד אורי וינינגר
עו"ד יצחק מנדה
החלטה

1.                 התובע 1 (להלן - התובע), יליד שנת 1980, נפגע ביום 16.9.2003 בתאונה קשה, בשעה שסייע לאביו (התובע 3), קבלן הובלות, בהעברת רהיטים אל דירה בקומה השמינית בבניין חדש בחולון. לשם העלאת הריהוט אל מרומי הבניין, הזמין האב את הנתבע, שברשותו משאית המצויידת במנוף. את זרוע המנוף ניתן להרים לגובה של כ-30 מטר, כשמשטח הרמה נע לאורכה של הזרוע כעל גבי מסילה, ועל המשטח נישאים הרהיטים אל יעדם. התובע, ביחד עם בעל הרהיטים, עמד במרפסת הקומה השביעית על מנת לקבל את המטען ממשטח ההרמה שעל המנוף. כך נעשה מספר פעמים, עד שאירע האסון. בשעה שמשטח ההרמה עשה את דרכו אל-על, נפתחה לפתע דלתו ונגעה, או כמעט ונגעה, בחוטי חשמל. זרם חשמל במתח גבוה פרץ מחוטי החשמל דרך זרוע המנוף ומשטח ההרמה אל עבר מעקה המרפסת שעליה נשען התובע, והלה ספג לגופו מכת חשמל נוראה. התובע הוטל אל הריצפה כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. כפסע היה בינו לבין המוות. התובע אושפז בבתי חולים לתקופה ממושכת, חייו אומנם ניצלו, אך הוא נותר נכה בשיעור של 100% לצמיתות, על-פי קביעת המוסד לביטוח לאומי.

2.         התובעים (התובע והוריו) והנתבע (בעל המשאית) מזה, והנתבעת (מבטחת השימוש במשאית) מזה, חלוקים בשאלת תחולתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) בעניין דנן; ובאופן ממוקד יותר, האם ב"רכב מנועי" וב"תאונת דרכים" כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הפלת"ד עסקינן?

3.         אליבא דנתבעת, המנוף לעצמו והמשאית לעצמה, והם אינם תלויים זה בזה. המשאית איננה אלא פלטפורמה להצבת המנוף, כשם שניתן היה להציב עליה גנרטור או כל דבר אחר. הנתבעת הגישה חוות דעת מאת אינג' גדי וייסמן, ללמדנו על כך שלמנוף מנוע עצמאי ומיכל דלק נפרד מזה של המשאית. זה ניזון מבנזין וזו ניזונה מדיזל. אין צורך בהפעלת המשאית לשם הפעלת המנוף. הפעלתו נעשית באמצעות שלט מיכני. את המנוף ניתן להפעיל גם בהיותו מוצב על גבי נגרר או על כל "במה" נייחת אחרת, ולאו דוקא על גבי משאית. בעת פעולתו, נתמך המנוף בארבע רגליים הידראוליות משל עצמו, הן אלו המקנות לו את היציבות הדרושה, ולא המשאית. המשאית דנן לא שימשה אלא כ"במה" להצבת המנוף. לפניו היה מותקן עליה מנוף אחר, ואם תתקלקל המשאית, יימצא לו, למנוף, בית אחיזה אחר, תחתיה.  עוד כהנה וכהנה טענה הנתבעת על בדיקות תקופתיות שנעשות למנוף במנותק מן המשאית, על כך שלשם הפעלתו אין צורך ברשיון נהיגה, שאין צורך בביטוח חובה למנוף ולא "טסט", הכל כדי לשכנענו שמדובר באביזר נפרד אשר איננו כלי רכב וגם אין לו זיקה תחבורתית לרכב שעליו הותקן. גם חוקר התאונה מטעם משרד העבודה בדק כדבעי את המנוף אך לא בדק כלל את המשאית, כי גם לשיטתו, לפי הנטען, המשאית והמנוף, כל אחד מהם, קובע פרק לעצמו. מכאן, לטענת הנתבעת, שאין לראות את המנוף כחלק מן המשאית, ובודאי שלא כ"רכב מנועי".

4.         מנגד, טוענים התובעים ומחרה-מחזיק אחריהם הנתבע, כי המשאית והמנוף חד הם כדי להיקרא יחדיו "רכב מנועי". אליבא דידם, מותאם המנוף אל המשאית המיוחדת לו  אצל היצרן בחו"ל, על-פי נתוני המשאית שנשלחים אליו במיוחד לשם כך                    - שרטוטים, חישובי משקלים וזויות הרמה - עובר להרכבתו עליה. ארבעה ימים ארכה הרכבתו של המנוף ומאז ועד היום הריהו חלק בלתי נפרד מן המשאית. ב"כ התובעים וב"כ הנתבע סבורים כי יש לבכר את עדויותיהם של הנתבע ושל היבואן על פני חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, כי להבדיל ממנו, מכירים השניים את המשאית ואת המנוף באופן בלתי אמצעי. המומחה הסתפק בבדיקת "מכונת הרמה דומה", לא ראה את המנוף ואת המשאית והוא לא מכיר את תכונות המנוף. מדובר במנוף ייעודי למשאית הנדונה וכמות שהוא אין ניתן להתקינו על זולתה, אלא אם יעבור שינויים משמעותיים בשילדה. המשאית הינה בסיס הכובד של המנוף, ובלעדיה לא יוכל המנוף למלא אחר ייעודו ולהרים משאות. המנוף הינו חלק אינטגרלי מהמשאית, 14 ברגים עושים אותם למחוברים דרך קבע, וכפי שגם הוגדר ברשיון מאת רשות הרישוי, "רשיון לרכב מס' 2196115 מסוג עבודה מנוף רהיטים". מכאן, לטענת התובעים והנתבע, כי ב"רכב מנועי" עסקינן.

5.         יהא הדבר כאשר יהא, והגם שדעתי נוטה לעמדתם של האחרונים בהסתמך על ההלכה הפסוקה ולאור האמור בסיכומיהם, הרי שאין צורך להכריע במחלוקת זו.

בתעודת ביטוח החובה שהוציאה הנתבעת  לנתבע  מצויין במפורש כי הביטוח כולל מנוף. נרשמו שם כמקובל פרטיהם המזהים של בעל הפוליסה ושל כלי הרכב המבוטח, וכן גם: "השמוש המותר ברכב: כמפורט בסעיפים שמעבר לדף שמספריהם נקובים להלן: 36, 31, 24, 22, 21 כולל מנוף".

עניינם של הסעיפים שמספריהם נקובים בתעודת הביטוח, בשימוש ברכב למטרות חברתיות ופרטיות; למטרת עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה; לשימוש להסעת נוסעים שלא בשכר או בתשלום ולהובלת מטענים לשם עסק בעל הפוליסה או מקצועו, ללא תשלום או תמורה; לשימוש למטרות הובלת מטענים בשכר, בתשלום או בתמורה, ולשימוש לגרירה של כלי רכב ממונע שיצא מכלל פעולה בתנאי שהגרירה אינה בשכר בתשלום או בתמורה. נעלה מספק, כי ציון המילים המפורשות "כולל מנוף" אחרי מספרי הסעיפים כנ"ל, נועד לבטא שימוש נוסף על השימושים המותרים בכלי הרכב, היינו שימושים אשר אותם 'מכסה' תעודת ביטוח החובה.

6.         ב"כ הנתבעת טוען בסעיף 3.6 לסיכומיו, כי "ההיגד 'כולל מנוף' בתעודת ביטוח החובה יש בו כדי להוות סממן זיהוי לכלי הרכב, הא ותו לא".

זוהי פרשנות מלאכותית ומאולצת והיא אינה מתיישבת עם השכל הישר ולא עם הקשר הדברים בתעודת הביטוח, שבה צויינו פרטי הזיהוי לחוד (למעלה) והשימושים המותרים לחוד (למטה).

7.         הלכה פסוקה היא, כי מעת שהסכימו מבטח ומבוטח על ביטוח כלי-רכב ב"ביטוח חובה" על-פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 (להלן - פקודת הביטוח), משול הדבר, באין ראיה לסתור, כאילו הסכימו על תחולת חוק הפלת"ד, גם מקום שבו על-פי הדין לא אמור היה החוק לחול. כך נפסק בע"א 5757/97 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' זיאד עלי חמאדה, פ"ד נג(5) 849, 863-864 (1999): "מההתקשרות בפוליסת הביטוח יש ללמוד כי הצדדים הסכימו לראות במחפר רכב מנועי כמשמעו בחוק הפיצויים, ולהחיל עליו את הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים כאילו היה רכב מנועי במובן חוק הפיצויים. העובדה כי בדיעבד הסתבר שאין מדובר ברכב מנועי לפי חוק הפיצויים, אינה משנה את תוכן ההסכמה האמורה ואין בה כדי לפגוע בתוקף ההתקשרות. על-פי התקשרות זו, ההנחה היא כי המחפר הוא רכב מנועי כמובנו בחוק הפיצויים, ולכן על המערערת, ביחסיה עם המבוטח, לשלם פיצויים לכל נפגע בתאונה שבה מעורב המחפר, אם חובה כזו הייתה חלה עליה לפי פקודת הביטוח וחוק הפיצויים".

8.         עוד נקבע באותו עניין, כי הסכמה זו שבין הצדדים יש להחיל גם בנוגע לצדדים שלישיים אשר לגביהם תהיה נפקות לחוזה הביטוח: "הבהרנו לעיל, שהצדדים לפוליסת הביטוח החילו על ההתקשרות ביניהם את הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים, החוקים החלים על "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, מתוך הנחה שהמחפר הינו רכב מנועי במובן חוק הפיצויים. מכאן ניתן להסיק, שהם התכוונו להעניק לנפגעים בתאונות הקשורות לכלי המבוטח אותה עילת תביעה המוקנית להם מכוח חוק הפיצויים. כמו כן, ניתן להסיק שהם הקנו לנפגע זכות לתבוע את נזקיו ישירות מהמבטח. עילת התביעה נגד המבטח וכן הזכות לתבוע את המבטח מוקנית, אפוא, לנפגע מכוח אינקורפורציה של הוראות פקודת הביטוח, כולל סעיף 20 שלה ושל הוראות חוק הפיצויים לתוך החוזה בין הצדדים" (שם, בעמוד 866; ראו גם: ע"א 3035/01 אבנר - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' ארזים הנדסה טכנולוגית 1991 בע"מ, ניתן ביום 22.5.2003; ע"א 9474/02 אבנר - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' האחים לוינסון מהנדסים בע"מ, פ"ד נח(1) 337, 345-346).

9.         כדרך שטען ב"כ התובעים, סבורני כי ההלכה הנ"ל יפה לענייננו מקל וחומר. בפסיקה הנ"ל דובר בתעודת ביטוח חובה סטנדרטית ובביטוח מחפר, עגורן וטרקטורון, ולא נסתרה החזקה בדבר הסכמת הצדדים להחיל את פקודת הביטוח ואת חוק הפלת"ד; בענייננו, שבו צוין כאמור ברשיון הרכב כי מדובר במשאית מסוג "עבודה מנוף רהיטים", ובתעודת הביטוח הוסף במפורש על הנוסח הסטנדרטי, "כולל מנוף", לא כל שכן.

10.       נמצא אפוא כי בין אם באה משאית המנוף דנן בגידרו של "רכב מנועי" כמשמעו  בסעיף 1 לחוק הפלת"ד ובין אם לאו, הרי שהסכמת הנתבעת והנתבע בעת כריתת הסכם הביטוח ביניהם היא הנותנת, היא אשר החילה את הוראות פקודת הביטוח, ומכוחה חלות הוראות חוק הפלת"ד, שהרי כך קובע סעיף 3 לפקודת הביטוח:

"(א)     פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו היא פוליסה שהוציא מבטח שהיה מורשה בשעת הוצאתה והיא מבטחת את -

(1)       בעל הרכב והנוהג בו - מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - החוק), ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על-ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

לענין זה, "נזק גוף" ו"שימוש ברכב מנועי" - כמשמעותם בחוק.

...".

11.       מכאן למחלוקת הנוספת, האם מדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעה בסעיף 1 לחוק הפלת"ד? ובאופן ממוקד יותר, האם חלה החזקה המרבה בדבר ניצול הכח המיכני של הרכב?  זוהי הגדרתה של "תאונת דרכים", בחלקה הרלבנטי לענייננו: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם... מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי..." (שם).

12.       כפי שנחלקו הצדדים בשאלת מהותו של המנוף ויחסו אל המשאית, אם ב"רכב מנועי" עסקינן, אם לאו, כך נחלקו גם באשר לחזקה המרבה. התובעים והנתבע  בשלהם - המשאית והמנוף חד הם, ויש לבחון את השאלה כדרך שהפסיקה בחנה מקרים אחרים של כלי רכב דו-שימושיים; הנתבעת גם היא בשלה. המנוף הוצב על המשאית בדרך מקרה, זהו מצב בר-חלוף והמנוף איננו עצם מעצמה של המשאית. בשל כך, לטעמה של הנתבעת, אין תחולה  לחזקה המרבה, שהרי אף לגישתה המרחיבה של הפסיקה, מכיוון שהמנוף איננו חלק אינטגראלי מן המשאית כלל ועיקר, לעולם לא יוכל לגרום למאורע "עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ