אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 719426/05

החלטה בתיק א 719426/05

תאריך פרסום : 15/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
719426-05
20/11/2006
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
עירית גבעתיים
הנתבע:
אולמי הדר גבעתיים בע"מ
החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב ארנונה בסך של 422,838 ש"ח.

2.         התובעת, עירית גבעתיים, היא רשות מקומית המוסמכת על פי דין להטיל ארנונה על מחזיקי נכסים.  הנתבעת היא חברה המחזיקה בנכס ברח' סירקין 19 גבעתיים. התביעה היא לתשלום חוב ארנונה בגין התקופה החל מחודש ינואר 2003 וכלה  בחודש אפריל 2005.

3.         הנתבעת ביקשה רשות להתגונן. להגנתה, טענה הנתבעת שורה ארוכה של טענות, ואלה עיקרן: הנכס אינו בר חיוב בארנונה, הואיל והוצא לנכס צו סגירה מינהלי, המונע ממנה להשתמש בנכס למטרה היחידה המותרת לפי היתר הבניה- אולם אירועים; הנכס אינו ראוי לשימוש, שכן השימוש המתאים לנכס המצוי בקומת המרתף הוא שימוש משרדי/רפואי, דבר המצריך השקעת הון רב לצורך הסבת השימוש בנכס, ועל כן יש לפטור את הנכס מארנונה לפי ס' 330 לפקודת העיריות, הקובע פטור מארנונה לנכס הרוס; הנכס הוא נכס ריק, ולכן יש לחייבו לפי הסיווג הזול ביותר האפשרי, במקרה דנן, בסיווג של חניה; חיובו של הנכס בנסיבות הענין הוא בלתי סביר באופן קיצוני.

4.         התובעת טוענת כי יש לדחות על הסף את הבקשה, הן משום שהנתבעת לא הגישה השגה או ערר בגין החיוב בארנונה והן משום שהנתבעת לא גילתה לבית המשפט אודות קיומו של הסכם פשרה בין הצדדים, בעקבות תביעה קודמת שהגישה התובעת לתשלום חוב ארנונה, אשר בו נקבע סיווגו הנוכחי של הנכס. לגופו של ענין טוענת התובעת כי ניתן להשתמש בנכס כל שימוש מסחרי, לרבות שימוש כאולם אירועים, לאחר שהנתבעת תתקן ליקויים תברואתיים; כי הנכס מיושן אמנם, אך עדיין ראוי לשימוש; כי העדר השימוש בנכס הוא תולדה של בחירת הנתבעת; כי לא ניתן לסווג את הנכס כחניון וכי לא ניתן מבחינה חוקית לפטור נכס ריק מארנונה רק בשל מצוקת בעליו.

5.         דין בקשת הרשות להתגונן להדחות על הסף.

6.         הנתבעת לא גילתה לבית המשפט כי בעבר הוגשה נגדה תביעה דומה בגין חוב ארנונה (ת.א. 1234224/01). הנתבעת התגוננה מפני התביעה הקודמת בטענות דומות לאלה הנטענות על ידה כיום (ראה מוצג ת/1). ביום 1.10.2002 נחתם הסכם פשרה בין התובעת לנתבעת (מוצג ת/2), ובו נקבע כי החל משנת 2000 הנכס יסווג בסיווג בתי חרושת ובתי מלאכה, כל זמן שהנכס יהיה ריק. הסכם זה לא בוטל מעולם, ועצם קיומו מונע מהנתבעת התכחשות לסיווג הנוכחי של הנכס. אכן, אין להוציא מכלל אפשרות כי ניתן ואף רצוי לבטל או לעדכן הסכמים מסוג זה, בהתאם לשינוי הנסיבות, אם היה כזה, אך כל זמן שלא ניתנה הודעת ביטול- ההסכם עומד בעינו. בוודאי שלא ניתן לבטלו בדיעבד רק כדי להתחמק מחוב שכבר התגבש.

            נסיונה של הנתבעת בסיכומיה לטעון נגד תוקפו של הסכם זה לא יצלח, באשר מדובר בשינוי חזית. הנתבעת נטלה על עצמה סיכון בכך שבחרה שלא לגלות את קיומו של הסכם זה בגוף הבקשה, וממילא לא טענה דבר וחצי דבר במסגרת הבקשה באשר לתוקפו של ההסכם. כעת, משנחשף דבר קיומו של ההסכם, הנתבעת אינה יכולה לכפור בתוקפו המחייב מבלי שהדבר יהווה שינוי של חזית ההגנה.

            די בקיומו של הסכם זה כדי לדחות את הבקשה על הסף.

7.         טעם נוסף המצדיק את דחייתה של הבקשה על הסף הוא שהנתבעת לא טרחה כלל למצות את הליכי ההשגה והערר המוקנים לה על פי חוק הרשויות המקומית (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו- 1976 ( להלן: "חוק הערר"). חוק הערר קובע מסלול מיוחד של השגה וערר על חיובי ארנונה: ראשית, יש להגיש השגה למנהל הארנונה. על החלטתו של מנהל הארנונה, ניתן להגיש ערר בפני וועדת ערר. על החלטתה של וועדת הערר ניתן לערער לפני בית משפט לעניינים מנהליים.

אין ספק כי מטרתו של המחוקק היתה לקבוע מסלול ייחודי לברור מחלוקות בנושאי ארנונה, דבר שנועד להבטיח כי ענייני הארנונה יידונו בפני גופים שיש להם מומחיות מיוחדת בתחום זה. על כן נקבע כי אין לאפשר, אלא במקרים נדירים, את עקיפת המסלול המיוחד שנקבע לעניינים כאלה:

" וכך, מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה ... על רקע תפיסה זו, דחה בית המשפט הגבוה לצדק לא אחת עתירות שונות בעניינים בהם נמצא לעותר סעד חילופי בדרך של השגה וערר ... ראוי לציין, עם זאת, כי נשמר גם כך פתח צר המאפשר לבית המשפט הרגיל או לבג"צ להיזקק להכרעה במחלוקת גם כאשר הנושא נתון להליך של השגה וערר והוא כאשר מדובר בענין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת. ... ברי, כי היזקקות בתי המשפט להכרעה בענין כזה חורגת מדרך השגרה ושמורה למקרים חריגים בלבד, ובכפוף לסייג זה אין לערב את בתי המשפט בהכרעות ראשוניות במחלוקות הנתונות להשגה וערר, אלא על דרך הבקורת הערעורית או במסגרת עתירה לבג"צ שעניינן העמדת החלטתו של גוף הערר במבחן הביקורת השיפוטית."

רע"א 2425/99 עירית נס-ציונה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ   פ"ד נד(4), 481 ,עמ' 493-494.

המקרה הנוכחי אינו מאותם מקרים בעלי חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת, אלא מדובר במחלוקת עובדתית רגילה, בענין הסיווג המתאים לנכס ופוטנציאל השימוש בו.

מטעם זה, פנייה לבית המשפט בטרם מיצוי הליכי ההשגה והערר תידחה בדרך כלל על הסף.

בנוסף, מאותו הטעם ממש, קיימת נטייה לאפשר העלאת כל טענה בפני גופי הערר, ולפרש באופן מרחיב את סמכותם:

" לטעמי, יש לפרש את האמור בסעיף 3 הנ"ל (הדן בזכות השגה בתחום הארנונה) באופן רחב ככל האפשר, שהרי יש לפתוח פתח לקיום זכות ההשגה, הערר והערעור ולא לצמצמה... "

בג"ץ 351/88 טית-בית בע"מ נ' עירית פתח תקוה , פ"ד מב (3) 441, 446.

וכן:

" יתר על כן, בפירוש מסגרת הסמכויות של גוף הערר מסתמנת הנטייה לאפשר העלאת כל טענה הקשורה לנושא הנתון להכרעה - בין אם הטענה נושאת אופי עובדתי-טכני ובין אם היא בעלת אופי כללי, עקרוני. כך, למשל, מקובלת הגישה כי גוף הערר בדרך כלל אינו מוגבל לבחינת שאלות הקשורות בגובה ההיטל שהוטל ובדרכי חישובו אלא עשוי להיזקק גם לטענות בעלות אופי עקרוני כגון חריגה מסמכות או העדר סבירות של הרשות המינהלית בקביעת ההיטל וכן לטענות בדבר פגמים בחוק עזר החל על הענין."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ