אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 714973/05

החלטה בתיק א 714973/05

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
714973-05
07/08/2006
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
די.בי.אס שרותי לווין (1998)
הנתבע:
1. פיסגה בע"מ
2. דרורי דוד

החלטה

בפניי בקשת נתבע 2 (להלן "המבקש") למחיקת התביעה כנגדו בהיעדר עילה ומהיעדר דרישה להרמת מסך כנגדו ומחיקת התביעה כנגד נתבעת 1בטענת זיוף.

לטענתו, הינו בעל המניות ומורשה החתימה היחיד של נתבעת 1 ולמרות זאת לא היה מעורב כלל בניהולה 1. ההסכם עם המשיבה בשמה של נתבעת 1 והפרתו לא נעשו על ידו ולא היו ידועים לו כלל עד לפתיחת הליך זה, אלא  ע"י משה בן יאיר אשר מעל באמונו וחתם על חוזה ההתקשרות עם המשיבה בניגוד להסכמתו וכן זייף את חתימתו ליד חותמת נתבעת 1, שעל כך הוגשה תלונה למשטרה.

המשיבה צירפה לכתב התביעה את מסמך מורשה החתימה של נתבעת 1. השוואה פשוטה של חתימותיו על הסכם ההתקשרות עם דוגמת חתימתו, היה מראה שאינן דומות כלל והשוואה כזו לא נעשתה כלל והמשיבה לא הגיבה כלל לטענת הזיוף.

כתב התביעה מכוון כולו כנגד נתבעת 1 והמשיבה אינה טוענת לערבותו האישית או לאחריותו האישית וגם לא דרשה הרמת מסך כנגדו ובנוסף פנה למשיבה, הסביר להם את המצב וביקש למוחקו מכתב התביעה.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה בטענה כי קיימת עילת תביעה ויריבות בין הצדדים, בהיות המבקש מורשה חתימה ובעל מניות בנתבעת 1 שידע ו/או היה עליו לדעת על התקנת ציודה.

לטענתה, המבקשות לא עמדו בהתחייבויותיהן כלפיה ע"פ דין והסכם ולא שילמו למשיבה בעד שירותיה.

בית המשפט יעשה שימוש בסמכות מחיקת כתבי טענות מחמת היעדר עילה רק במקרים נדירים, שבהם ברור כי התובעת חסרת סיכוי לקבל את הסעד.כתב התביעה מפרט את עילת התביעה כנגד המבקש 2, אשר יצר בעצמו קשר איתה והודה כי עובדו ו/או שותפו פנה אליו וביקש את התקנת שירותיה והוא הסכים לכך בתנאי שהעובד ישלם על כך מכרטיס האשראי  שלו.

בנוסף, המבקש 2 טוען כי היה מנהל "על הכתב" בלבד ולא ניהל בפועל ובשל כך מבקש לפטור עצמו מאחריות והפסיקה ראתה בחומרה רבה ,מנהלים שטענו להיעדר אחריות והודו מפורשות כי שימשו "אנשי קש" כאשר הבעלים האמיתיים בחברה הם שניהלו אותה.

על נושא משרה בחברה מוטלות חובות נאמנות וזהירות כלפי נושיו וודאי כאשר מדובר במנהל חברה שהינו בעל מניות יחיד בה ודי בהודאתו שלא התערב בניהול בפועל של החברה,כדי להצביע על אחריותו.

השירותים ניתנו למבקשת 1 ובמקום העסק של המבקש 2 ולהנאת לקוחותיה ומשכך לא יכולות המבקשות להתנער מחיוביהם,בטענה שעובד החברה הוא שהתחייב, משום שהמבקשת 1 קיבלה את השירותים ולא העובד להנאתו האישית.

המבקש 2 קיבל לידיו חשבוניות ע"ש המבקשת 1 ומן הסתם זכה לזיכוי והטבות מס הניתנות בגינם ואינו יכול לטעון כי לא התחייב ולא ידע על השירותים שניתנו.

לטענתה, ידוע לה הדבר בדבר האישיות המשפטית הנפרדת ובצד הלכה זו התפתחה הלכה ולפיה,מקום בו נושא משרה בתאגיד ומעשיו עולים כדי לרמות יש להטיל עליו אחריות אישית בגין החובות שיצר בדרך לא סבירה והמבקש 2 ביצע תרמית ו/או מעשה רשלנות ו/או נהג בחוסר תום לב כנגדה ,בכך שהמשיך ליצור חובות מקום שידע כי אין בכוונתו לשלמם, תוך הצגת מצגי שווא ומסרב לשלם בטענה כי עובד החברה פעל בשם החברה.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. (ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608).

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב"כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. (ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י  פד"י מ(3) 358).

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.(ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ