אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 710346/05

החלטה בתיק א 710346/05

תאריך פרסום : 10/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
710346-05
14/09/2005
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
עיריית רמת-גן
עו"ד דקטר ליאת
הנתבע:
שירן מרב
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן.

טענות המבקשת

בתחילת חודש ינואר 2002 פנתה המבקשת למשיבה בבקשה לקבל הנחה במיסי ארנונה. בבקשה ציינה כי הינה מובטלת מחודש מרץ 2001 וכי עד לאותה עת התקיימה מדמי אבטלה ומחסכונות. טופס הבקשה נשלח חודשיים לאחר מכן, לאור הנחיות המשיבה לצרף מכתב בקשה ושלושה תצהירי בנק אחרונים. מסמכיה הוגשו ידנית לנציגת המשיבה.

במקביל בוצעו התשלומים במלואם באמצעות הוראת קבע. בקשת המבקשת לקבל הנחה הוגשה לקראת סוף מאי 2002 מאחר ועד אמצע יולי לא דנו בבקשתה, המבקשת החליטה מחוסר יכולת כספית לבטל את הוראת הקבע. תשובת המשיבה הגיעה אל המבקשת כ-5 חודשים לאחר הגשתה והבקשה להנחה נדחתה מהנימוק, שהמבקשת לא ענתה על הקריטריונים להנחה.

המשיבה דחתה את הבקשה להנחה כיוון שהמבקשת לא המציאה אישור לשכת התעסוקה לפיו, בתקופה הרלוונטית התייצבה בלשכת התעסוקה ושילמה דמי ביטוח כיוון שאינה עובדת.

המבקשת מציינת כי מחצית מיסי הארנונה לשנת 2002, שולמו במלואם.

טענות המשיבה

המבקשת הגישה בשנת 2002 בקשה למתן הנחה. המסמכים הומצאו לה באמצעות הדואר בחודש מרץ אולם רק במאי, לאחר כשלושה חודשים, טרחה המשיבה להגיש את הבקשה.

בקשת ההנחה נדחתה בספטמבר 2002, כדי שהמבקשת תמציא אישור מלשכת התעסוקה והביטול הלאומי כי אינה עובדת.

רק בדצמבר 2002 טרחה המבקשת להגיש את המסמכים, כאשר הן ממסמכי הבנק המצורפים כנספחים 2 עד 4 והן מנספח 7 עולה, כי המבקשת אינה זכאית למתן הנחה כפי שביקשה.

המבקשת לא הגישה בקשה למתן הנחה לא בשנת 2003 ולא בשנת 2004, היא מוסיפה וטוענת בבקשת רשות להתגונן שהעניין נזנח מבחינתה.

המשיבה החליטה, כי המבקשת אינה זכאית למתן הנחה. 

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של הנתבע ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.

ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז (5) עמ' 133

ע"א 478/73 אנגלנדר נ. אשכנזי, פד"י ל(3) 437

ע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנו. המכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו (3)518

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי הנתבע  דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של הנתבע אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך נתבע, אשר מבקש רשות להגן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להגן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).

בקשה למתן רשות להתגונן תסורב רק במקרים שבהם משתכנע בית המשפט, כי אין לנתבע הגנה של ממש. סדר דין מקוצר נועד למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 507/85 בדר פנון ואח' נ' שטראוס חברה לשיווק (תש"ל) בע"מ, פד"י מ"ג (1) 109).

הכלל הוא, כי בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה.

המבקשת צירפה לבקשת הרשות להתגונן מסמך, לפיו הבקשה להנחה בארנונה לשנת 2002 נדחתה והמשיבה לא יכולה לדון בה שנית " כיום לאחר שנתיים לא נוכל לדון בשנית בבקשה מאחר והועדה דנה בחובות מאותה שנה בלבד" (נספח 13 לבקשת רשות להתגונן). נספח 14 מאשר כי ההנחה אשר ניתנה למבקשת מתייחסת רק לשנת 2005 .

המבקשת עצמה מודה כי לאחר שהתברר לה כי אין לה כל אפשרות להגיש ערר על הבקשה שנדחתה לדבריה "העניין הוזנח מבחינתי, ועל כך אני בהחלט מצרה" (סעיף ט לבקשת רשות להתגונן).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ