אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 710092/06

החלטה בתיק א 710092/06

תאריך פרסום : 31/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
710092-06,165732-06
26/07/2006
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
עירית תל-אביב
הנתבע:
בילצקיה נטשה
החלטה

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

התובעת, עירית תל אביב יפו, טוענת כי חבה לה הנתבעת, בילצקיה נטשה, את סכום התביעה המהווה את יתרת חובת הנתבעת בגין תשלומים והחזר הוצאות עבור שירותים שקיבלו ילדיהם מהתובעת עקב לימודי ילדיהם במוסדות לימוד של התובעת.

מנגד, כעולה מבקשת הרשות להתגונן, טוענת הנתבעת, כי לתביעת המשיבה לא צורפו דפי חישוב של החוב נשוא התביעה ו/או פירוט לאלו חודשים מתייחס החוב האמור וחרף פניות מצד ב"כ המבקשת, לא הועברו המסמכים לידיה.

לטענת המבקשת זכאית היא להנחה משמעותית בשכר הלימוד, אשר נשללה הימנה שלא כדין, והחלטת המשיבה לדחות את בקשתה להנחה בשכר לימוד, בלתי סבירה ונגועה בשרירות וחוסר הגינות.

בדיון מיום 12.7.06 טענה ב"כ התובעת כי צירפה את כל המסמכים הרלבנטיים הנדרשים בהליך מסוג זה, וכי בית משפט זה מנוע מליתן החלטה לגופו של עניין, שכן הסמכות לדון בעניין נתונה בלעדית לבית המשפט לענינים מנהליים.  

ב"כ הנתבעת, המייצגה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, טענה כי בקשת הנתבעת נדחתה עקב איחור בהגשת מסמכים, על אף שבמסמכי העירייה עצמה עולה כי נותר זמן להגיש מסמכים לעניין ההנחה. יתרה מזו, טוענת ב"כ הנתבעת כי בית משפט זה מוסמך לבדוק לגופו של עניין את שיקולי העירייה עת מוגשת תביעה כספית והנתבעת רשאית להעלות את טענות ההגנה שהועלו.    

עיון בנספחי התביעה והבקשה לרשות להתגונן מראה כי גם בשנה הקודמת נהנתה הנתבעת מהנחה וכי במסמכי העיריה נרשם כי ניתן להגיש מסמכים עד ליום  28.2.06 בעוד שבמכתב דחיית הפניה נרשם כי אי העברת המסמכים עד ליום 31.8.05 לא איפשר קבלת ההנחה. מוסיפה ב"כ הנתבעת המלומדת וטוענת כי הנתבעת הינה עולה חדשה, אשה קשת יום, מובטלת, שנבכי הבירוקרטיה לא נהירים לה וכי התובעת הטעתה אותה וגרמה לה להפסד ההנחה בשכר הלימוד. 

דיון -

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן, שכן בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

התובעת ויתרה בישיבה מיום 12.7.06 על חקירת המבקשת, מסיבה כי תצהיר הבקשה אינו מגלה הגנה. לדידי, טענותיה של המבקשת הן מסוג הטענות המצריכות בירור עובדתי רציני ולא ניתן לשלחה לדרכה ולדחות את בקשתה על אתר. טענותיה כפי שפורטו לעייל, הם טענות כבדות משקל.  בניגוד לטענת התובעת, כי תצהירה של הנתבעת אינו מגלה הגנה בקשת הרשות להתגונן בהירה, מפורטת וכתובה בלשון רהוטה.

לדידי, כיוון שמניעת זכות הגישה לערכאות של אזרח היא פגיעה בזכויות יסוד יש לחתור להרחבת שיקול הדעת של ביהמ"ש בעת מתן רשות להעלות טענות כנגד רשות ציבורית במסגרת תביעה כספית גם אם ניתן היה להעלותם בהליך של עתירה מנהלתית.

זכותו של אדם להליך הוגן היא אחת מזכויות היסוד. הגישה המקובלת היום היא כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפניה לבית המשפט הכוללת את הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית (א' ברק, פרשנות חוקתית, שם, בעמ' 432; א' ברק, כבוד האדם כזכות חוקתית, הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280;  ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, שם בעמ' 61; ש' לוין, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים, הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451). יש הרואים בזכות הגישה לערכאות חלק מזכות הקניין (כך למשל קבע בית המשפט העליון בארה"ב בעניין Logan v. Zimmerman Brush Co., 455 U.S. (1982) 422, 428-33). אחרים רואים בכך חלק מכבוד האדם (ש' לוין, "כבוד האדם וחירותו", לעיל, בעמ' 454 מביא מספר מחברים המחזיקים בדעה זו).

על זכות הגישה לבית משפט כזכות חוקתית הנובעת מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית עמד כב' השופט מ' חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 ,עמ' 631-632:

" באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשילטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה. באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות -היסוד...חוקי-היסוד הם החוקים הנעלים במירקם החקיקה והמשפט במדינה; כך מבחינת מהותם, ובחלקם גם מבחינת עוצמתם הפורמלית. ...ואולם גם חוקי-היסוד אינם בפיסגת הפירמידה, שמא נאמר: בתשתית-התשתיות. נעלים עליהם עקרונות -יסוד בחיינו, עקרונות שאף חוקי-היסוד יונקים מהם את חיותם. עקרונות אלה הם עיקרים במשפט הטבע ועיקרים בתורת הדימוקרטיה היהודית. אלה הם ה"גבוה מעל גבוה שומר". אלה הם הגנים היוצרים את חיינו. ...ואולם עיקר לענייננו עתה יימצא דווקא בהוראת סעיף 1א לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (וכמותו בסעיף 2 לחוק-יסוד: חופש העיסוק):

"מטרה 1א. חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו [על חופש העיסוק] כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."

הנה-כי-כן, מטרתם של חוקי-היסוד הינה לעגן, לקבע, לנטוע בתוכנו את ערכי המדינה; ערכים אלה - ערכים הקיימים לבר-חוק-היסוד - הם המזינים את חוק-היסוד ומהם חיותו של החוק. זה המעיין ממנו שואבים אנו מימינו להחיות נפשנו. אלה הם "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". מושג הדימוקרטיה משמיע - אף זועק - קיומה של רשות שופטת. מוחה של הדימוקרטיה עשוי שלוש אונות: האונה המחוקקת, האונה המבצעת והאונה השופטת. המוח - על שלוש האונות - הוא השולט על הגוף, נותן לגוף חיוניות ומעצב את חייו. שיתקת אחת משלוש אונות אלו, והדימוקרטיה נעלמה ואיננה. מסקנה נדרשת מאליה היא, כי קיומה של רשות שופטת - כאונה חיונית בגופה של המדינה הדימוקרטית - משמיע מעצמו איסור חסימת צינורות הדם המוליכים אליה, איסור חסימת דרכו של אדם לבית-המשפט. הסדר ראוי לפניה לבית-משפט - כן; חסימת הדרך - בין במישרין בין בעקיפין - לא ולא."

כב' השופט גולדברג באותו עניין ראה בזכות זו כנובעת  מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (לניתוח פסק הדין והגישות השונות ראו: י' רבין, "זכות הגישה לערכאות" כזכות חוקתית (תשנ"ח-1988), 142; י' רבין, זכות הגישה לערכאות - מזכות רגילה לזכות חוקתית"  המשפט ה' (תשס"א-2000) 217).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ