אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 70958/06

החלטה בתיק א 70958/06

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70958-06
27/04/2008
בפני השופט:
דלוגין יאיר

- נגד -
התובע:
ויזה כ.א.ל בע"מ
עו"ד נימצוביץ אבי
הנתבע:
פיניש מזל
עו"ד ברגמן קלמן
החלטה

לאחר שנעניתי לבקשה לעיין בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה, למרות שהוגשה באיחור, ולאחר שעיינתי בתשובה, הוריתי למשיבה להתייחס לאמור בסעיף 10 לתשובה. המשיבה לא הגישה את תגובתה. החלטתי לדון בטענה לגופה כמפורט להלן.

טוענת המבקשת כי בהנחה שהמשיבה הייתה מביאה בתביעתה את כל יורשי המנוח הפורמאליים, דבר שלא עשתה, היה עליה לפרש את העילה בגינה הם מחויבים לשלם את חוב המנוח. כדי להביא עילה משפטית כנגדם, יש לטעון, כי יש נכסי עיזבון בעין, את חלקם בעיזבון ולתבוע את היורשים לפי יחס חלקיהם בעיזבון.

לטענת המבקשת במקרה דנא, לא ערך המנוח צוואה, וכן לא הוגשה בקשה לרשם לענייני ירושה בנידון ולכן גם לא ניתן על-ידו, צו ירושה, אשר יצהיר על נכסי העיזבון וכי המבקשת הינה היורשת היחידה של המנוח או לחילופין כי קיימים יורשים נוספים.

דיון

ע"פ סעיף 10(1) לחוק הירושה, הנתבעת הינה יורשת מכוח היותה אלמנתו של המנוח במועד פטירתו. לפיכך, אין צורך בצו ירושה כדי לבסס את היותה של המבקשת בבחינת יורשת של המנוח.

את הטענה שהיה על המשיבה לכלול את שאר היורשים בכתב התביעה, כבר דחיתי, תוך שקבעתי כי אם קיימים יורשים נוספים, על המבקשת לבקש את צירופם.

הטענה שלא פורש בכתב התביעה כי יש נכסי עיזבון ולא פורש חלקה של המבקשת בעיזבון, היא אמנם נכונה עובדתית, אולם עובדה זו לא מקימה עילה לסילוק התביעה על הסף.

סעיף 126 לחוק הירושה, קובע כי:

"עד לחלוקת העיזבון אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון."

ברם, אין משמעות הדבר כי המבקשת יכולה להתנער מחבותה על בסיס טענה זו.  הלכה פסוקה היא כי:

" כל עוד לא חולק העיזבון, חבותם של היורשים היא בנכסי העיזבון (סעיף 126 הנ"ל); אין האמור בסעיף הנ"ל קובע שהיורשים אינם בעלי דברים עם הנושים; נהפוך הוא; אלא שעד לחלוקה, חבותם מוגבלת בהיקפה הן לגובה החוב והן לכך שניתן לגבות את החוב רק מנכסי העיזבון. ממילא היורשים הם הבעלים של נכסי העיזבון גם לפני חלוקתם וזאת על פי הוראת סעיפים 1 ו- 2 לחוק הירושה, ואין צורך באקט פורמאלי להעברת הנכסים או נקיטת פעולה כלשהי" [ע"א 2390/92 יהודית גרינשפון נ. עו"'ד מנחם שכטר ואח', פד"י מט2 עמ' 843 בעמ' 851; רע"א 5103/95 טובה דשת ואח' נ. שלום אליהו ואח' פד"י נג3 עמ' 97; ע"א 355/01 רות בוכהלטר ואח'  נ. מנהל מס שבח מקרקעין אזור תל אביב יפו, פד"י נז3 עמ' 457].

לפיכך, לדעתי, די בכך שהמשיבה פירטה בכתב התביעה כי המבקשת הנה אלמנת המנוח ויורשת המנוח (ראה כותרת התביעה), כדי להקים לה עילת תביעה נגד המבקשת. אינני סבור כי יש צורך ולו לתיקון הטכני שלה טוענת המבקשת, של הוספת הטענה שקיימים נכסי עיזבון. המשיבה ממילא לא אמורה בהכרח לדעת מי הם היורשים והאם יש נכסי עיזבון והאם חולקו. מטבע הדברים, עובדה זו ידוע היטב למבקשת ולפחות צריכה להיות ידועה לה. המשיבה אינה מחויבת לחקור בדבר קיומם של נכסי עיזבון בטרם הגשת התביעה. לכל היותר, מחויבת היא לפנות אל המבקשת בטרם הגשת התביעה לקבלת מידע בעניין זה ו/או במכתב דרישה לתשלום החוב מכוח היות המבקשת יורשת. אם מוגשת תביעה חרף טענת היורש, כי אין לעיזבון נכסים, מובן כי התביעה בסופו של דבר תידחה תוך פסיקת הוצאות הולמות.  

בכל הנוגע לנטל להוכחת נכסי העיזבון, כבר נקבע כי:

"על יורש מוטל הנטל להבהיר האם חולק העזבון, אם לאו, האם נעשו פעולות לאיתור נושי העזבון, מה שוויו של העזבון, מה נכסי העזבון ומה הם החובות" (ראה לדוגמא: ע"א 2090/001 (מחוזי-חיפה) יורשי המנוח עבד אלרחים חג' אחמד נ' עבד-אללה עלי גנאים ת"ק מ"ח 2001 (4), 2462)

אוסיף ואומר כי מוטב היה אלמלא הוגשה הבקשה לסילוק על הסף, בטענה הפורמאלית טכנית, שמצאתי לנכון לדחותה לגופה, כמפורט לעיל.

מן הראוי היה כי המבקשת תגיש כתב הגנה מלכתחילה ותטען את טענותיה לגופו של עניין, בין טענה להעדר נכסי עיזבון או להעדר חלוקת נכסי העיזבון ו/או כל טענה ממשית אחרת.

זאת ועוד: המבקשת לא טרחה לפרט לגבי עניינים שחזקה עליה כי הם נמצאים או צריכים להימצא בידיעה ורק בתשובתה לתגובה, ציינה בלאקוניות כי למנוח יש יורשים נוספים.

לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח + מע"מ.

המבקשת תגיש בקשת רשות להגן עד ליום 20.5.08.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ