אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 70841/03

החלטה בתיק א 70841/03

תאריך פרסום : 04/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70841-03
13/07/2005
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
ישראכרט בע"מ
עו"ד שיינצייט
הנתבע:
אל עד אורן
החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי הופעת המבקש, מיום -18.04.05.

טענות המבקש

לטענתו בתאריך ה-30.12.04 נקבע לו דיון ובתאריך ה-28.12.04 נשלח לו מברק שהדיון נדחה ותאריך חדש ישלח לו בדואר ולגרסתו עד ליום מתן הגשת הבקשה לא קיבל את התאריך החדש.

לטענתו,מזכירות בית המשפט טוענת כי שלחו לו תאריך חדש, אך במברק שנשלח אליו לא הופיע כל תאריך חדש, המברק ציין רק דחית הדיון ולכן לא הופיע לדיון.

המבקש טוען כי המזכירות טעתה ולא שלחה למבקש תאריך חדש לדיון.

טענות המשיבה

כתב התביעה כנגד המבקש הוגש עוד ביום ה-28.12.03, ביום ה-17.03.04 משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן ניתן כנגד המבקש פסק דין. לאחר מתן פסק דין פתיחת תיק הוצאה לפועל, הוברר כי נפלה טעות במזכירות בית המשפט וכי המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן עוד ביום ה-26.02.04. בשל כך, בוטל פסק הדין והתיק נקבע לדיון ליום ה-09.06.04. במועד הדיון שהתקיים ביום ה-09.06.04 ניתנת הסכמת המשיבה כי תינתן רשות להתגונן והתיק נקבע במעמד הצדדים לדיון הוכחות ביום ה-16.11.04 .

ביום ה-16.11.04 הופיעו ב"כ המשיבה , והעד אשר נתן תצהיר עדות ראשית מטעמה ואילו המבקש לא הופיע. לאחר המתנה של כחצי שעה והכרזת שמו של המבקש במסדרונות בית המשפט הנכבד, ניתן פסק דין כנגד המבקש.

שוב הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו, את הנימוקים לבקשתו  תולה המבקש בכך שהופיע לדיון בשעה 16:30 במקום בשעה המיועדת (13:30), וזאת על אף שמועד הדיון הנ"ל נקבע במעמד הצדדים והמבקש אף קיבל לידיו פרוטוקול, בו יכול היה לעיין בבוקר ההוכחות על מנת להופיע בזמן ולמנוע מצב בו הצדדים ממתינים לו.

ביום ה-09.12.04 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת הביטול. בית המשפט קיבל את טענת המבקש והתיק נקבע לדיון הוכחות חדש ליום ה-18.04.05.

ביום הדיון האמור , הופיעו שוב ב"כ המשיבה והעד אשר נתן תצהיר עדות ראשית מטעמה, אך שוב המבקש לא התייצב לדיון, וניתן נגדו פסק דין.

ביום ה-26.05.05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, את בקשתו תולה על כי לו הודע לו על מועד הדיון.

נטען כי המבקש יצר קשר טלפוני עם ב"כ המשיבה, לאחר מתן פסק הדין כנגדו ביום ה-18.04.05 , ביקש "הנחה" בתשלום חובו וביקש להסדיר את חובו למשיבה. הוסבר למבקש כי בשלב דיוני זה על סכום התביעה נוספים סכומים בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד , ואף נשלח לו , לבקשתו בדואר תדפיס חוב של תיק הוצאה לפועל.

המבקש הסכים לשלם , ואף לטענתו ביצע העברה הכספית לחשבון הבנק של המשיבה. ב"כ המשיבה במספר שיחות טלפוניות , ניסתה לברר את פרטי ביצוע ההפקדה ואולם כל בקשותיה לקבלת הפרטים נענו בשלילה, נטען כי עד ליום הגשת התגובה , המבקש לא הסכים ליתן למשיבה אף לא פרט מזהה אחד בגין ההפקדה אותה ביצע לגרסתו.

לעניין התנהגות המבקש בכל הקשור לאי הופעותיו לדיונים, אין ספק כי המבקש מודע היטב להליך המתנהל נגדו, בשל ידיעה זו חלה על המבקש חובת תום לב לערוך בירור בדבר המשך ההליך וזאת כאמור לאחר שפסק הדין שניתן כנגדו עוד ביום ה-16.11.04 בוטל בטענת תום לב, לאחר שלא הופיע לדיון ההוכחות על אף שזומן כהלכה. המשיבה מציינת כי המבקש בהתנהגותו גורם לסרבול ההליך ולנזקים כספיים למשיבה עת מופיעה היא לדיונים לרבות הופעת עד מטעמה ואילו המבקש אף לא טורח לערוך בירור קצר ופשוט בדבר קביעת מועד חילופי לדיון ההוכחות במקום זה שבוטל עקב אי הופעתו.

דיון

הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".  

וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.

מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".  

עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק.  עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.  

שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121).

הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984:

201. " ביטול החלטה על פי צד אחד":  

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ