אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 7071/05

החלטה בתיק א 7071/05

תאריך פרסום : 19/04/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7071-05
12/11/2006
בפני השופט:
משה דרורי

- נגד -
התובע:
מברוקה נביל איחסאן
עו"ד מואייד מיערי
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הביטחון
עו"ד יוסי ברכיה מפרקליטות מחוז תל-אביב
החלטה

1.      עניינה של תביעה זו, הינה נזקי רכוש אשר נגרמו לתובע במהלך פעילות צה"ל.

2.      לאחר שהוגשו כתבי הטענות ונקבע מועד לקדם משפט ליום 16.2.06, הגישה הנתבעת, ביום 15.2.06 בשעה 14:39, בקשה דחופה לתיקון כתב ההגנה, דחיית התביעה על הסף ודחיית מועד הדיון. בבקשתה טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף לאור הוראות חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב -1952, (להלן: "חוק הנזיקים האזרחים") כפי שתוקן בתיקון מס' 7 מיום 10.8.05 (להלן:"תיקון 7"). בהתאם ביקשה הנתבעת לתקן את כתב ההגנה, כך שיכיל טענה זו. כמו כן ביקשה המדינה לדחות את הדיון עד לבירור הבקשה. בהחלטתי מאותו מועד - י"ז שבט תשס"ו (15.2.06) בשעה 15:30 -  דחיתי את הבקשה לדחיית מועד הדיון וזאת לאור השעה המאוחרת בה הוגשה, קרי שעות אחר הצהריים של  היום שלפני מועד ק. המשפט הקבוע.  

3.      בדיון שהתקיים למחרת, ביום י"ח בשבט תשס"ו (16.2.06), עלו מספר שאלות עקרוניות בעקבות חקיקת תיקון 7 של חוק הנזיקים האזרחיים האמור וכן בעקבות הכרזת שר הביטחון אשר פורסמה בילקוט הפרסומים מספר 5492.

4.      בהחלטתי מאותו מועד נקבע, כי מאחר והצדדים ערים לכך שהנושא הנדון, נושא עקרוני וחדש הוא, אשר חלק ממנו נתון בדיון בבג"צ, מן הראוי להעלות את הטיעונים בצורה מסודרת בכתב. לשם כך, הוטל על הנתבעת להגיש תוך 40 יום בקשה מסודרת לדחיית התביעה על הסף. נקבע, כי בקשה זו תהיה על דרך הסיכומים ותכלול את כל הטענות המשפטיות והאסמכתאות הרלוונטיות. על התובע הוטל להגיש תשובה על בקשה זו תוך 30 יום מיום הגשתה על ידי הנתבעת (ראה סעיפים 4 ו-5 להחלטה מיום י"ח שבט תשס"ו (16.2.06), עמ' 5 לפרוטוקול) .

5.      בנוסף, נקבע בהחלטה הנ"ל מיום 16.2.06, כי התובע רשאי להגיש לנתבעת שאלון מצומצם המתייחס לאירועים או לטענות אשר על פיהם, לטענתו, רשאי  הוא להגיש תביעתו גם לאור התיקון בחוק הנזיקים האזרחיים. עוד נקבע, כי באם אכן יוגש שאלון זה, על המדינה להשיב לו תוך 30 יום מיום קבלתו (פיסקה 3 להחלטה הנ"ל).

6.      ביום 5.3.06, הודיע התובע לבית המשפט, כי השאלון המצומצם אכן נשלח לנתבעת וביקש לעכב תגובתו לבקשה, אשר טרם הוגשה, עד לקבלת תשובות לשאלון זה. בהחלטתי  מיום י"ב אדר תשס"ו (12.3.06), נענתי לבקשת התובע.

7.      ביום 10.4.06, הוגשה בקשה מטעם הנתבעת להארכת מועד להשלמת טיעון. בבקשה טענה הנתבעת, כי ביקשה להציע לב"כ התובע להמתין עד ליום הדיון בבג"צ בנושא זה, אשר נקבע ליום 7.5.06. זאת כיוון, שלטענתה, יכול ותהיה בהכרעתו של בג"צ בכדי לייתר את כל ההליכים בתביעה עסקינן. אולם, משנודע לב"כ הנתבעת כי הדיון בבג"צ נדחה, ומשעמד ב"כ התובע על המשך ההליכים בערכאה זו, מבלי להמתין להכרעת בג"צ, ביקש ב"כ הנתבעת ארכה להשלמת הטיעון וזאת עד ליום 30.4.06. בהחלטתי מיום כ"ב ניסן תשס"ו (20.4.06) נענתי לבקשה.

8.      ביום 30.4.06 הגיש התובע תגובה ארוכה ומפורטת לבקשת המבקשת לדחייה על הסף ותיקון כתב ההגנה. זאת על אף, שהנתבעת טרם מילאה אחר הוראות ההחלטה מיום 16.2.05, ובקשה מסודרת מטעמה לא הוגשה. 

9.      ביום 4.5.06, הוגשה בקשה נוספת מטעם הנתבעת, למתן ארכה אחרונה להשלמת טיעון. בבקשה טענה הנתבעת, כי אף שכתיבת הבקשה על פי ההחלטה מיום 16.2.06 הסתיימה זה מכבר, מתבקש בית המשפט ליתן אורכה נוספת להגשתה, עד ליום 20.5.06.

לטענת ב"כ הנתבעת, הטעם לבקשת הארכה הוא, כי הבקשה האמורה מכילה חומר משפטי רב, הרלבנטי גם להליך המתנהל בבג"צ.  על כן, ולאור הצורך לאחידות מלאה בעמדת המדינה באשר לתיקון מס' 7, ביקש ב"כ הנתבעת ארכה נוספת.

בשלהי הבקשה, ציין ב"כ הנתבעת, כי ב"כ התובע נתן הסכמתו האדיבה לבקשה.

בהחלטתי מיום ט"ז באייר  תשס"ו (14.5.06) נענתי לבקשה.

10.  ביום 18.5.06 הגישה הנתבעת בקשה נוספת להארכת המועד להגשת הטיעון המשלים, עד למתן החלטה בבג"צ לעניין חוקיותו של החוק, ולחילופין, עד להגשת תגובת המדינה בבג"צ זה. לטענת ב"כ הנתבעת,  בתאריך 13.7.06, אמור היה להתקיים בבג"צ דיון אודות חוקיותו של תיקון מס' 7. לטענת ב"כ הנתבעת, המדינה טרם הגישה תגובתה לעתירה והעבודה על תגובה זו מצויה, באותם ימים, בהכנה, כאשר הכוונה הייתה להגישה במהלך חודש יוני 2006. לטענת ב"כ הנתבעת, לאור עיקרון האחידות בעמדת המדינה, אשר הוזכר כבר בבקשות הקודמות, התבקש ב"כ הנתבעת, על ידי העוסקים מטעם המדינה בהליך הבג"צ, להשהות את הגשת הבקשה המפורטת לדחיית על הסף בתביעה עסקינן, ומכאן הבקשה להארכת המועד.

לבקשתו, צירף ב"כ הנתבעת את החלטותיהם של חבריי: כב' השופט יוסף שפירא וכב' השופט בועז אוקון, מבית משפט זה, בהן נקבע, כי יש להמתין להכרעת בג"צ בסוגיה ואין לדון בסוגיית חוקיותו של תיקון מס' 7, כל עוד עניינו של החוק תלוי ועומד  בבג"צ.

11.  בהחלטתי מיום כ"ג אייר תשס"ו (21.5.06), קבעתי, כי התובע יגיש תגובתו לבקשת הנתבעת. התובע התבקש להתייחס בתגובתו להחלטות השופטים שפירא ואוקון. 

עוד קבעתי כי עד למתן החלטה בבקשה מיום 18.5.06, אין המדינה צריכה להכין את הבקשה המפורטת אשר נדרשה בחלטה מיום 16.2.06.      

12.  בו ביום (21.5.05) הוגשה בקשה למתן החלטה מטעם ב"כ התובע. בבקשה טען ב"כ התובע כי בבתי המשפט מסתמנת מגמה לפיה נדחית בקשת המדינה לדחיית ההליכים בתיקים הכרוכים בדיון בתיקון מס' 7 לחוק הנזיקים האזרחיים. לתמיכה בטענתו, צרף ב"כ התובע את החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב. ביום כ"ה באייר תשס"ו (23.5.06) ניתנה על ידי החלטה בבקשת התובע, בה שב והתבקש ב"כ התובע להגיב על החלטות השופטים שפירא ואוקון.

13.  ברם, על אף החלטות אלה, לא טרח ב"כ התובע בתגובתו  הארוכה והמפורטת אשר הוגשה ביום 25.5.06, להתייחס ולו במילה, להחלטותיהם של השופטים שפירא ואוקון, ובחר מסיבות מובנות להתרכז בהחלטתו של הרשם ברוך. לגופו של עניין, טען ב"כ התובע כי עד היום לא העלה התובע כל טענה בנוגע לחוקיותו של תיקון מס' 7 לחוק הנזיקים האזרחיים, וכי לטענתו התיקון אינו חל על תביעה זו כלל. על כן, לטענת התובע, אין כל קשר בין הדיון בבג"צ לתביעה זו, וממילא אין כל צורך לעכב את ההליכים בתביעה זו בשל ההליך בבג"צ. עוד טוען ב"כ התובע, כי החלטת בג"צ בשאלת התיקון לחוק אינה צפויה להתקבל בזמן הקרוב שכן, לטענתו, המדינה פועלת בהליך זה לעיכוב שלא כדין. לכן, מבקש התובע כי הדיון בתביעתו ימשך במקביל לדיון בבג"צ וללא כל תלות בו.

14.   לאחר שעיינתי בבקשות השונות מטעם הנתבעת ובתגובות התובע מצאתי, כי יש להיענות לבקשת הנתבעת ולדחות את ההליכים בתיק, עד שיוכרע גורלו של תיקון 7 לחוק הנזיקים האזרחיים בבג"צ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ