אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 70602/06

החלטה בתיק א 70602/06

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70602-06
22/11/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
הראל בע"מ - חברה לבטוח
הנתבע:
המגן חברה לביטוח בע"מ
החלטה

בפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") למחיקת התביעה בטענת התיישנות, פסק הדין אשר ניתן על ידי כב' השופטת שרה דותן בבר"ע (מחוזי תל- אביב) 1538/07 מגדל נ' הפניקס מ- 20.9.07 בו דחתה את טענת ההתיישנות של המבקשת וקבעה כי אין למנות את תקופת ההתיישנות ממועד אירוע התאונה.

לטענת המבקשת, עיון בפסק הדין מלמד כי זה הושתת על הנמקות ו/או פסקי דין שאין בינם לבין השאלה נשוא תיק זה ולא כלום, שלא לומר כי האמור בפסקי הדין תומך בעמדת המבקשת.

לטענתה, פסק הדין דן בסיטואציה של איחוד וחלוקה במקרקעין בה רלוונטיים שלושה שחקנים מרכזיים: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הבעלים של המקרקעין הזוכים והבעלים של המקרקעין הנפגעים. לטענתה, בסיטואציה מעין זו, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אמורה לפצות את הבעלים של המקרקעין הנפגעים בגין הפגיעה בערך הקרקע ולתובע את הבעלים של המקרקעין הזוכים בגין השבחת ערך הקרקע. במצב זה עולה השאלה מהו המועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות של תביעת הוועדה המקומית כנגד הבעלים של המקרקעין הזוכים.

לטענת המבקשת, דעת הרוב של כב' השופטים איילה פרוקצ'יה והנשיא ברק (כתוארו אז) הייתה כי את מועד ההתיישנות יש למנות מהמועד בו הבעלים של המקרקעין הנפגעים מגיש כנגד הועדה המקומית את תביעתו לפיצוי. החל ממועד זה, יש למנות את מועד ההתיישנות ועל הוועדה לשקול את צירוף הבעלים של המקרקעין הזוכים כצד שלישי להתדיינות. לטענת המבקשת, רק השופט אנגלרד אשר היה בדעת מיעוט, סבר כי את מניין ההתיישנות של תביעת הוועדה המקומית כנגד הבעלים של המקרקעין הזוכים יש למנות ממועד תשלום דמי האיזון בפועל. כאמור, מדובר בדעת מיעוט כאשר דעת הרוב תמכה בעמדת המבקשת.

לטענת המבקשת, בימים אלה עומדות ותלויות שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בשאלת התיישנות, אשר טרם נידונו והוכרעו. בנוסף, המבקשת מפנה לפסק דין בו דחה בית המשפט המחוזי את תביעת השיפוי של מכבי שירותי בריאות כנגד עיריית תל אביב על יסוד טענת התיישנות וקבע כי אין המדובר בעילה מתחדשת, לשון אחר דחה את הטענה כי כל טיפול וטיפול מעניק עילת תביעה חדשה. בית המשפט קבע כי את מניין ההתיישנות יש למנות ממועד קבלת הטיפול הראשון ולגבי טיפולים בעתיד על קופת חולים להגיש תביעה לסעד הצהרתי. לטענת המבקשת, מבטחת הרכב הקל יכלה לפעול באחת מבין שתי דרכים: לבקש לצרף את מבטחת הרכב הכבד כצד שלישי לתובענה או לחילופין להגיש כנגד מבטחת הרכב הכבד תובענה לסעד הצהרתי, כל זאת נוסף לאפיק המתווה בו בחרה המשיבה שלא לעשות שימוש. לפיכך, טוענת המבקשת כי יש לקבוע כי את מועד ההתיישנות יש למנות ממועד אירוע התאונה דווקא ולא ממועד כל תשלום ותשלום, שאם לא כן, תיוותר מבטחת הרכב הכבד חשופה לעולמי עד לתביעות שיפוי מצד מבטחת הרכב הקל וכי מן הראוי להחיל הסדרים דומים לאלה הנוהגים בתביעות שיפוי של המוסד לביטוח לאומי לגביהם נקבע כי את מניית ההתיישנות מונים ממועד אירוע התאונה.

לטענת המשיבה, בית המשפט, במותבו הנוכחי, דן בשאלה זהה בתיק אחר ודחה את טענת ההתיישנות שהועלתה שם. לכן, זהו הליך סרק שתוצאתו ידועה מראש ואין לבית המשפט אלא לאמץ את נימוקיו שלו ונימוקי בית המשפט המחוזי, כאשר ערעור או השגה על בית המשפט מביעים בפני הערכאה הגבוהה ולא בפני הערכאה הנמוכה.

לטענתה, בהתאם לחוות דעת של אבנ"ר (איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ) מיום 18.4.04 תביעת מעורבות לגבי קל- כבד על יסוד צו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הנה תביעת שיפוי אשר ההתיישנות בגינה תמנה מיום תשלום הפיצוי לנפגע, למיטיב או לספקים. מדובר בעילה עצמאית וסטטוטורית שאינה בגדר תביעת שיבוב ולכן אין מונים את תקופת ההתיישנות ממועד התאונה, כמו בתביעת שיבוב, אלא ממועד התשלום.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלת פרשנות סעיף 2 לצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), תשס"א- 2001 .

המבקשת מעלה טענות בדבר פרשנות בית המשפט המחוזי, את השאלה ממתי יש למנות את תקופת ההתיישנות לנפגעי תאונת דרכים, האם ממועד אירוע התאונה או שמא מיום תשלום הפיצוי לנפגע.

בית המשפט המחוזי קיבל את פרשנות מותב זה בדבר תחולת ההתיישנות, לפיה כל עוד לא התגבשה חובת המשיבה לפצות וכל עוד לא נקבע סכום הפיצוי, לא התגבשו היסודות ההכרחיים לתביעתה. ולפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד התשלום ולא ממועד התאונה.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע את המועד לתחילת תקופת ההתיישנות:

6 ."תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

6. תחילת ההתיישנות

סעיף 6  לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה?המונח "עילת תובענה" אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי שבמסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על -פי המטרה שנזקקים לה לצורך הגדרתו (ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ [2], בעמ' 858). המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל [3], בעמ' 684). (כב' השופטת פרוקצ'ה בע"א 1650/00 - מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח' . תק-על 2003(2), 4024 ,עמ' 4027).

חוק ההתיישנות קובע בסעיף 5 (1) כי תובענה שאינה במקרקעין נתונה להתיישנות של שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה.

אכן, "המבחן... הוא רחב. הוא כולל את התקיימותם של כל המרכיבים הנדרשים כדי לגבש את עילתו של התובע בדין המהותי. אך אלה אינם ממצים את מובנו של מונח זה. מונח זה עשוי לכלול גם נתונים עובדתיים נוספים, אשר מהווים תנאי מוקדם לעצם זכותו של התובע לפנות לערכאות. אכן, במוקד מבחן זה עומד קיומו של כח התביעה בידיו של התובע. משעה שכח זה נמצא בידיו של התובע יכול מירוץ ההתיישנות להתחיל". (דברי השופט אור בע"א 3319/ 94 פפר נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פד"י נא(2) .594 , 581) (ראה גם י. גלעד , התיישנות במקרקעין - קווים לרפורמה, משפטים י"ח (תשמ"ח -תשמ"ט) 209 ,177 ; שכטר נ' אבמץ, שם, עמ' 859 - 860 ).

" לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו, עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות היה זוכה בפסק דין, שהרי ברי כי אין למנות תקופת התיישנות קודם למועד זה, מקום שטרם בשלה זכותו של בעל דין לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד (ע"א 115/52 ולירו נ' ליפשיץ, פד"י ז', 567; ד"נ 32/84 עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה, פד"י מד(265 ,(2; ע"א 2462/97 פועלים ליסינג נ' טיפול שורש, מרפאות שיניים בע"מ, פד"י נד(541 ,529 (1; ע"א 6805/99 תלמוד תורה כללי וישיבת עץ חיים נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם)."

בהחלטתי בת.א 63335/06 קבעתי כי:

סעיף 3 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 קובע:

           (א)  בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ