אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 70383/06

החלטה בתיק א 70383/06

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70383-06
11/09/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל סניף נורדאו - א
הנתבע:
1. צמיגי תום גל בע"מ
2. חטב ג'וג'ו
3. חטב ישראלה

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 144,102 ש"ח, בגין שלוש הלוואות שנטלה הנתבעת 1 ( להלן: "החברה") מאת הבנק התובע ( להלן: "הבנק"), ואשר לא נפרעו במועדן. הנתבעים 2 ו-3 חתמו כערבים לפרעון ההלוואות.

2.         קודם להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן נוהל הליך של גילוי מסמכים מוקדם, על פי בקשתם של הנתבעים. הדיון התנהל בפני כב' הרשם משה כהן. ביום 28.3.2007 הורה כב' הרשם על גילוי מוקדם וכן קבע כי על הנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום מעת קבלת המסמכים. ביום 18.4.2007 הודיע הבנק כי הכין את המסמכים שגילויים התבקש, 460 דפים, ודרש תשלום בגינם. הנתבעים לא פעלו לקבלת המסמכים. כב' הרשם הורה להם ביום 28.5.2007 להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום. התשלום הועבר לבנק רק ביום 12.6.2007. ביום 26.6.2007 הוגשה בקשה נוספת של הנתבעים לגילוי מסמכים וכן להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן. ביום 26.6.2007 הורה כב' הרשם למסור לנתבעים את המסמכים אשר תמורתם כבר שולמה לבנק, וכן הורה לנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום מעת קבלת המסמכים.  ביום 10.7.2007 הועברו לנתבעים המסמכים לגביהם ניתן צו גילוי. ביום 15.8.2007 הוגשה סוף סוף בקשת הרשות להגן. דא עקא, רובה ככולה של הבקשה יוחד פעם נוספת לנושא הגילוי המוקדם ושאר טענות משפטיות כלליות ועקרוניות. טענות ההגנה הפרטניות לגופו של ענין, הועלו באופן לקוני לחלוטין, בלא כל פירוט מינימלי.

3.         מתברר כי הגילוי המוקדם הוליד דרישה לגילוי נוסף, רחב יותר, בבחינת גילוי גורר גילוי, ורשימת המסמכים הדרושים הלכה וצברה נפח ותאוצה, ככדור שלג המתגלגל במורד הגבעה. דרישת הגילוי מיום 31.7.2007 היא דרישה גורפת ביותר, מבית מדרשה של חברה המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים. על אף שהחוב מורכב משלוש הלוואות שלא נפרעו, ולכן ניתן היה לצפות לדרישת גילוי מינימלית, הכינה המומחית מטעם הנתבעים רשימת מסמכים דרושים המשתרעת על פני לא פחות מאשר ארבעה עמודים (לאחר שכבר קיבלה לא פחות מ- 460 דפים בעקבות הוראת כב' הרשם). על מנת שלא תהיינה ספקות, הבהירה המומחית בשולי מכתבה כי " קבלת המסמכים וכן הקלדת הנתונים עשויים להניב בקשה להמצאת מסמכים ונתונים נוספים לצורך בדיקת פעולות ספציפיות בחשבונות". הנה כי כן, מתברר כי ענין לנו בהליך דינמי, כאשר גילוי אחד אינו אלא מסדרון לקראת דרישת הגילוי הבא, וכן הלאה. כל זאת, כאשר מדובר בתביעה בגין שלוש הלוואות שלא נפרעו. עוד יצויין כי המצהירה מטעם הנתבעים אינה יכולה להסביר באמת ובתמים מדוע דרושים לה מסמכים כה רבים על מנת לבסס את הגנתם של הנתבעים. עיון ברשימה הארוכה עד מאוד של מסמכים הדרושים לנתבעים על פי טענתם, מעיד פעם נוספת על התופעה שקנתה לה שביתה במקומותינו, של נתבעים אשר הפכו את הליך גילוי המסמכים מאמצעי למטרה העומדת בפני עצמה, וכל מטרתם היא לנסות ולייצר צורך מלאכותי בהררי מסמכים, מתוך ידיעה כי הבנק לא יוכל להמציא מסמך זה או אחר, כדי לזכות ולו בשל כך ברשות להתגונן. דומה כי רבו עד מאוד לאחרונה המקרים בהם גילוי המסמכים המוקדם הפך למפלטו האחרון של מי שאין בפיו טענות הגנה של ממש.

4.         נזכיר כי ההליך של גילוי מסמכים מוקדם בשלב בו טרם ניתנה רשות להגן, נועד בראש ובראשונה על מנת שהנתבע יוכל להבין כיצד חושב סכום התביעה נגדו, ואין הוא מהווה תחליף להליך גילוי מסמכים היה ותינתן רשות להגן. ראה פסק דינו של כב' השופט אילן שילה בתיק בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח הבי ז"ל :

" הפתרון שהציע השופט ד"ר לוין, ושהתקבל בפסיקת בית המשפט העליון לאחר מכן (ע"א 688/89 הילולים [אריזה ושיווק] בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה [3] 188 מפי השופט מלץ; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ. עירית חולון, פ"ד נג [1] 390 מפי השופטת שטרסברג כהן) איננו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואיננו תחליף לו. גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך."

ראה גם ע"א 3486/01 (ת"א) וולך נ' עמירון סי. טי. אל. מימון והשקעות בע"מ (לא פורסם).

על כן, אין די בעצם הגשת דרישה גורפת לגילוי מסמכים, ויש לפרט לגבי כל מסמך ומסמך מדוע הוא נדרש באמת ובתמים לצורך בדיקת סכום התביעה ומדוע לא ניתן להתגונן בלעדיו. בנוסף, יש להראות כי המסמכים הדרושים אכן אינם מצויים ממילא בידי הנתבע, שכן תכלית הגילוי אינה להכביד על התובע ולהתישו, אלא לאפשר לנתבע לכלכל את הגנתו.

5.         במקרה דנן, על אף שהבנק העביר לנתבעים כמות נכבדה ביותר של מסמכים, לא הוגשה חוות דעתו של המומחית מטעם הנתבעים כדי לנסות ולכמת את טענותיהם הכלליות למונחים כספיים ממשיים. סבורני כי המומחית מטעם הנתבעים חייבת היתה להגיש חוות דעת ראשונית, על יסוד החומר שכבר הועבר אליה, גם אם לטעמה מדובר בחומר חלקי בלבד, ואם סברה שחוות הדעת אינה יכולה להיות שלמה בנסיבות אלה, יכולה היה לציין זאת בגוף חוות הדעת. הדרך בה נקטו הנתבעים - אי הגשת חוות דעתה של המומחית כל זמן שלא נתמלאו מלוא דרישותיה עד המסמך האחרון- אינה מתקבלת על הדעת.

6.         כבר ציינתי לא פעם כי אין לאפשר מצב בו הליך גילוי המסמכים בטרם ניתנה רשות להתגונן הופך מאמצעי למטרה בפני עצמה, במיוחד כאשר דרישת הגילוי נועדה לייצר יש מאין טענות קיזוז נגד הבנק, ולא רק כדי לבדוק את האופן בו חושב החוב נשוא התביעה. אינני סבור כי כאשר דובר בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד   פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197 על כך שאם התובע מסרב למסור לנתבע " פירוט החשבונות והמסמכים", יוכל הנתבע לקבל רשות להתגונן, העלה מישהו על דעתו לאילו מימדים תתפתח התופעה, ושמא תאמר התעשייה, של דרישת הגילוי המוקדם. תופעה זו מסרבלת באופן משמעותי את ברור התביעה, מעמיסה שלא לצורך על בית המשפט, גוזלת זמן רב וגורמת לסחבת ולדחיית דיונים שלא לצורך.

7.         המקרה שבפניי הוא מקרה מובהק בו אין למעשה בפיהם של הנתבעים כל הגנה של ממש, והא ראיה, אין למצוא פירוט מינימלי של הטענות הכלליות המועלות בגוף התצהיר התומך בבקשה. לא ציון של ארועים ספציפיים, לא ציון מועדים, לא ציון סכומים ולא ציון שמות של פקידי הבנק המעורבים. כל זאת, כאשר מדובר בנתונים שאמורים להיות בידיעתם של הנתבעים בלא קשר למסמכים המבוקשים. אין איפוא מנוס מן המסקנה כי הנתבעים מנסים לייצר יש מאין טענות הגנה תוך הסתייעות במומחית מטעמם, מתוך תקווה כי בשלב זה או אחר ניתן יהיה לגלות במסמכים דבר מה שיוכל לשמש להם הגנה מפני התביעה.

8.         מסקנה זו קיבלה ביסוס בעת שהנתבעת 3 נחקרה על תצהירה. אז התברר כי הלכה למעשה אין לה כל ידיעה באשר לאותן טענות כלליות וסתמיות בתצהירה, בדבר אשראי שניתן בריבית חריגה מעבר למוסכם, ביטול חד צדדי של שיקים, עמלות לא מוצדקות ושאר מיני טענות ומענות. ניכר היה כי היא מצפה שהמומחית תמצא יש מאין טענות הגנה: " רצינו לבדוק וגם הסכום שתבעו אותנו, נראה לנו הרבה יותר גדול ממה שהיינו חייבים, רצינו לדעת איך הגענו לסכום הזה והסבירו שזה תהליך של בדיקה שצריך להמציא מסמכים. אנחנו לא מומחים" (ע' 2 לפרוטוקול).

9.         הנתבעים נאחזים בעובדה שסגן מנהל הסניף של הבנק הועמד לדין באשמת מעילה, אך אין כל טענה בפיהם כאילו הוא היה מעורב באיזו צורה בפעילות בחשבון, ודומה כי הם נאחזים באותה מעילה כנסיון לייצר לעצמם טענות הגנה. הטענה כאילו היו " אי סדרים רבים בחשבון ... וקיים חשש רב כי אי הסדרים בחשבון קשורים בנושא זה", אינה יכולה להתקבל, באשר הנתבעים לא מצאו לנכון לפרט אילו אי סדרים נפלו בחשבון. ניתן היה לצפות כי  לאחר שנמסרו לידם 460 מסמכים, יוכלו להצביע ולו גם על מקרה אחד של אי סדרים בחשבון, אלא שדבר זה לא נעשה על ידם.

10.        המומחית מטעמם של הנתבעים ציינה כי דרושות לה אסמכתאות להעברות כספים מן החשבון, שבוצעו בשנים 2003- 2004 בסכומים של מאות אלפי ש"ח. הרמז ברור: בהעדר אסמכתא, מן הסתם מדובר בכספים שנגנבו על ידי סגן מנהל הסניף. דא עקא, בתצהיר התומך בבקשה, הנתבעים אפילו לא טרחו לטעון כי התנועות הללו בחשבון לא בוצעו על ידם והטענה הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים בעל פה. ואכן, אין זה מתקבל על הדעת כי סכומים בסדר גודל כזה הוצאו מן החשבון, בלא ידיעתם, ובמשך למעלה משלוש שנים, עד להגשת התביעה, לא גילו זאת. מדובר בחשבון פעיל של חברה מסחרית, ועל כן יפים לגביו הדברים שנאמרו בבש"א (תל-אביב-יפו) 14118/05 מן מרדכי יצחק נ' בנק הבינלאומי סניף תלפיות תק-מח 2006(3), 5637 ,עמ' 5640:

" יוער, כי טענה של חסר במסמכים עולה מדי פעם על ידי ערבים וחברות שנתבעות ע"י בנקים ופעמים רבות מגיעה סוגיה זו לפתחו של בית המשפט שנים לאחר אותם אירועים בגינם נזכרים לבקש דפי חשבון, ודבר זה נעשה תוך התעלמות מכך שחובת ניהול הספרים החלה על החברה אשר לה יש גם רואי חשבון, כוללת בחובה גם ביקורת של רואה חשבון של הספרים ובמסגרת זו עורכים רואי החשבון בדיקה של התאמות הבנקים. לעתים רבות נשמעת הטענה כי הבנק נהג לא כשורה במשך שנים, בעוד שאותם מנהלי חברה האמונים על שמירת כספי החברה במשך שנים, אינם משגיחים על הסכומים הנגבים מהם, לרבות שיעור הריבית והעמלות. לפתע, רק לאחר שמוגשת תביעה, מבקשים הם "לחפור" ולנסות ולמצוא פגמים בניהול חשבון הבנק, דבר שיכלו לעשות באותה שנת מס או קרוב לה ואלמלא התובענה שהוגשה, לא היו מעלים טענה זו. המדובר בחברות המנהלות עסקות בסכומים נכבדים, להם יש מנהלי חשבונות ורואי חשבון, המודעים לטענות הנשמעות מזה שנים רבות כנגד אופן ניהול חשבונות על ידי בנקים וברור כי טענות שכאלה, אם היו נכונות, לא היו נשמרות כטענות "כבושות" עד שיבוא בנק ויגיש תובענה."

11.        הנתבעים טענו כי יש להפחית מסכום התביעה סכום של כ- 50,000 ש"ח שהתקבל מרכב שהבנק עיקל ומכר. מדובר בארוע שהתרחש לאחר הגשת התביעה, ועל כן, יש להפחית את הסכום שנתקבל מן המכירה, בניכוי הוצאות המכירה, מסכום הפסיקתה. באשר לטענה בדבר סכום בסך של 10,000 ש"ח המצוי בקופת גמל שבידי הבנק, הטענה נטענה בעלמא, בלא אסמכתא המוכיחה כי הבנק אכן בעל השליטה בכסף, ומבלי לנקוב בפרטיה של קופת הגמל.

12.        ב"כ הנתבעים טען כי הנתבעים לא נחקרו על מרבית הטענות. טענה זו אינה מועילה לנתבעים. ראה ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית   פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736:

" טענתה השניה של המערערת היא כי בהיעדר חקירה על התצהיר שהוגש מטעמה, היה על בית המשפט לראות את האמור בו כאמת ולפסוק בהתאם לכך. ... אולם, המשיבה צודקת בטענה כי הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו. היינו, בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד בפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה."

13.        אשר על כן, הבקשה אינה מגלה כל הגנה של ממש, והיא נדחית. הבנק רשאי ליטול פסק דין כמבוקש בכתב התביעה, בניכוי התמורה נטו שהתקבלה ממכירת הרכב, לאחר הפחתת הוצאות המכירה. הנתבעים ישלמו לבנק הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

14.        המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ