אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 70103/06

החלטה בתיק א 70103/06

תאריך פרסום : 29/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
70103-06
03/07/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
הנתבע:
1. קידמה כימיקלים בע"מ
2. בר און גולן אברהם
3. בר און לילך
4. בר און חיים
5. בר און גיא

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן של הנתבע 4 ( להלן: "הנתבע") מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 269,920 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה") שהתנהל אצל הבנק התובע ( להלן: "הבנק").

2.         עילת התביעה נגד הנתבע מבוססת על שני כתבי ערבות עליהם חתם, כדלקמן:

(א)        כתב ערבות בסך 200,000 ש"ח מיום 24.12.2003 (נספח ט' לתביעה) ( להלן: "הערבות הראשונה").

(ב)        כתב ערבות בסך 65,000 ש"ח מיום 27.3.2005 (נספח י' לתביעה) ( להלן: "הערבות השניה").

3.         אין חולק כי הנתבע הוא ערב יחיד לגבי הערבות הראשונה. אין גם חולק כי הנתבע הוא ערב מוגן ביחס לערבות השניה, משום שהסכום המשוערך המגדיר את תקרת ערבותו של ערב מוגן, בעת חתימת הערבות השניה, היה גבוה מסך של 65,000 ש"ח.

4.         נדון תחילה בטענות ההגנה של הנתבע לגבי הערבות הראשונה, ולאחר מכן נדון בטענות הגנתו לגבי הערבות השניה.

5.         אין חולק כי על גבי הערבות הראשונה לא נרשם סכום הערבות, וכי מדובר בטעות שנפלה אצל פקיד הבנק שמילא את הטופס. אין גם חולק כי בו ביום חתם הנתבע על טופס הודעה לערב, מוצג ת/1, בו נרשם סכום הערבות. מכאן שנמסר לנתבע על ידי הבנק מהו הסכום שלפרעונו ערב.

6.         הנתבע טוען כי לפי ס' 21(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 ( להלן: "חוק הערבות"), הוא פטור מערבותו. סעיף זה קובע:

            " לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב- פטור ערב יחיד מערבותו".

            על טענה זו משיבה ב"כ הבנק כי הנתבע ידע היטב שהוא חותם על ערבות לסכום של 200,000 ש"ח משום שקיבל את טופס ההודעה לערב ת/1, שבו נרשם סכום הערבות. היא מציינת כי הואיל והנתבע חתם כערב לטובת בניו, נתבעים 2 ו-5, הרי שהלכה למעשה הוא היה מוכן לחתום כערב לכל סכום של חוב, ועל כן אין לאפשר לו להתחמק מערבותו רק מחמת טעותו של פקיד הבנק. עוד מציינת ב"כ הבנק כי ניתן להשלים את החסר בכתב הערבות הן על פי אומד דעת הצדדים והן מכח עקרון תום הלב.

            אין בידי לקבל טענות אלה.

            הוראתו של ס' 21(ב) לחוק הערבות היא הוראה מנדטורית שאין להתנות עליה. הוראה זו מטילה סנקציה חמורה על בנק המחתים ערב יחיד מבלי לרשום את סכום הערבות על גבי כתב הערבות- פקיעת הערבות. אינני סבור כי פגם זה ניתן לריפוי באמצעות מסירת מידע לערב, דבר המוסדר בס' 22 לחוק הערבות. אכן, ס' 22(א)(1) לחוק הערבות מטיל על הנושה את החובה לגלות לערב יחיד לפני כריתת חוזה הערבות מהו הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב, קרי, את הסכום שלו הוא ערב, אך מדובר בדרישה מצטברת לדרישה כי סכום הערבות יהיה רשום גם על גבי כתב הערבות, ואין המדובר בדרישה חלופית. על כן, נושה המקיים אחר חובת הגילוי של סכום הערבות, כנדרש לפי ס' 22(א)(1) לחוק, אינו פטור עדיין מן החובה המעוגנת בס' 21(ב) לחוק הערבות, לנקוב את סכום הערבות גם על גבי כתב הערבות. גם אם אניח כי הערב ידע היטב מהו סכום ערבותו, כמו במקרה דנן, מצוות המחוקק היא שאם סכום הערבות אינו נקוב על גבי חוזה הערבות- הערב היחיד פטור מערבותו.

אינני רואה כיצד ניתן לעקר מתוכן את הוראת המחוקק באמצעות הזקקות לכללים פרשניים כאלה ואחרים, שהרי לפי ס' 32 לחוק הערבות, לא ניתן להתנות על הוראות פרק ב' אלא לטובתו של ערב יחיד, וכל התנאה אחרת- בטלה. מכאן שגם אם היה הנתבע מסכים שערבותו תחייב אותו למרות שלא נרשם על גבי כתב הערבות מהו סכום הערבות- הסכמתו בטלה ומבוטלת. על כן, גם עקרון תום הלב לא יעמוד לו לבנק לעזר, שכן עקרון זה לא נועד לאפשר לבנק שלא לקיים אחר הוראות קוגנטיות של חוק הערבות. ודוק: אין עסקינן בשינוי חיוב חוזי גרידא מכח עקרון תום הלב, אלא בנסיון לאיין את הוראת ס' 21(ב) לחוק. אכן, אין להוציא מכלל אפשרות כי יתכנו מצבים בהם ניתן יהיה להזקק לעקרון תום הלב נגד הערב, כגון, כאשר הערב הוא שגורם בכוונת מכוון לכך שבחוזה הערבות לא יירשם סכום הערבות, מתוך כוונה תחילה להתחמק מחבותו, אך אין כל טענה כי במקרה דנן היתה לנתבע מעורבות כלשהי בהשמטת סכום הערבות.

            אין ספק כי התוצאה היא קשה מבחינתו של הבנק, אך מדיניותו של המחוקק -לפטור ערב יחיד מערבותו אם בחוזה הערבות לא נרשם סכום כלשהו-  היא רחבה מעבר למקרה פרטני כזה או אחר, ויש ליתן תוקף מלא למדיניות זו. נזכיר כי בידי הבנק נתונים כל הכלים והאמצעים על מנת למנוע מצבים בהם ערב יחיד מוחתם על כתב ערבות שאינו נוקב בסכום: הבנק מעסיק פקידים מנוסים, שאמורים להיות מיומנים בעריכת כתבי ערבות, ומן הסתם הם פועלים לפי הנחיות וייעוץ משפטי, ותחת פיקוח של דרג ממונה. על כן, יש מקום להקפיד עם הבנקים קלה כחמורה בכל הנוגע לקיום הוראות מהותיות של חוק הערבות, כמו הוראת ס' 21 (ב). אם הבנק כשל במילוי חובה מהותית, כמו במקרה דנן, אין לו אלא להלין על עצמו.

            לפיכך, יש ליתן לנתבע רשות להגן לגבי הערבות הראשונה.

7.         בענין הערבות השניה, טוען הנתבע כי לנוכח מעמדו כערב מוגן, אין מקום לתבוע אותו אלא בתנאים המפורטים בס' 27 לחוק הערבות, קרי, לאחר שניתן פסק דין נגד החייב העיקרי וראש ההוצאה לפועל אישר כי מוצו ההליכים נגד החייב.

            על טענה זו משיבה ב"כ הבנק בסיכומיה כי החייב העיקרי נמלט מן הארץ, ולכן חל הסייג הקבוע בס' 21(ב)(1) לחוק הערבות, הקובע כי ניתן להגיש תביעה נגד ערב מוגן בטרם מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי, אם זה האחרון יצא מן הארץ לצמיתות.

            גם בענין זה לא ניתן לקבל את טענותיו של הבנק. טעמו של דבר הוא שבמקרה דנן החייב העיקרי היא החברה, ולא ילדיו של הנתבע. מעמדם של ילדי הנתבע הוא של ערבים, ולא של חייב עיקרי, גם אם בפועל הם בעליה של החברה, החייבת העיקרית. על כן, אין כל רלבנטיות לעובדה שילדיו של הנתבע עזבו את הארץ לצמיתות. כאשר החייב העיקרי הוא תאגיד, כמו במקרה דנן, ההוראה הרלבנטית לענין הגשת תביעה נגד ערב מוגן היא הוראת ס' 27(ב)(2) לחוק הערבות, המאפשרת הגשת תביעה נגד ערב מוגן אם ניתן צו כינוס נכסים או צו פירוק נגד התאגיד, דבר שטרם התרחש בעניננו.

            מכאן שלכאורה התביעה בגין הערבות השניה הוגשה טרם זמנה. לפיכך, יש ליתן לנתבע רשות להגן גם לגבי הערבות השניה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ