אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 69646/04

החלטה בתיק א 69646/04

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
69646-04
22/03/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
חברת בורבאר לאבן בע"מ
הנתבע:
מדן קבלנות כללית עפר כבישים ומחצבות בע"מ
החלטה

1.         בפניי בקשה של הנתבעת ( להלן: "מדן") לעכב את ההליכים בתיק וזאת עד לסיום ההליכים בתביעה אחרת של התובעת שהוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ( ת.א. 3177/04). התובעת מתנגדת לבקשה ומבקשת שלא לעכב את ברור ההליכים בתיק שבפניי.

2.         התובעת הגישה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 27.6.2004 תביעה כספית לתשלום סך של 12,000,000 ש"ח, נגד מדן ונגד נתבעים נוספים (ת.א. באר שבע 3177/04- להלן: "התביעה בבאר שבע").  עילת התביעה בבאר שבע מיוסדת על פרוייקט בנייה אשר במסגרתו מכרה התובעת למדן אבנים לצורך בניית נמל היובל באשדוד. התובעת טוענת כי מדן הפרה את ההסכמים בין הצדדים בכך שלא שילמה את חובה בגין האבנים שסופקו לה. היא תובעת איפוא את תשלום החוב וכן פיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לה לטענתה.

3.         ביום 20.6.2004, שבוע ימים לפני הגשת התביעה בבאר שבע, הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיקים בסכום כולל של 2,068,998 ש"ח שנמסרו לה על ידי מדן במסגרת עיסקת היסוד בין הצדדים, ואשר חוללו באי פרעון. מדן הגישה התנגדות לביצוע השיקים. ההתנגדות נדחתה לגבי שיק ע"ס 173,867 ש"ח וניתנה למדן רשות להגן לגבי יתרת השיקים.

4.         מדן טוענת כי על התביעה הנוכחית חל הכלל בדבר ענין תלוי ועומד, ומכוחו ראוי לעכב את הדיון בתביעה עד לאחר שיינתן פסק הדין בתביעה בבאר שבע. לטענתה, בשני ההליכים תעמודנה לדיון סוגיות דומות- מערכת היחסים בינה לבין התובעת והשאלה האם בדין חוללו השיקים באי פרעון.

            התובעת טוענת כי הכלל האמור אינו חל משום שעסקינן בעילות תביעה שונות- בתביעה בבאר שבע עילת התביעה מיוסדת על עיסקת היסוד בין הצדדים וכן על עילות נזיקיות, ואילו בהליך הנוכחי עילת התביעה היא שטרית. לאור עצמאותה של העילה השטרית, אין מקום לכרוך אותה בהליך הדן בעיסקת היסוד, מה גם שבתביעה בבאר שבע נטענות עילות תביעה נוספות, לרבות עילות בנזיקין, וקיים שוני בסכומי התביעה בשני ההליכים.

5.         הכלל בדבר הליך תלוי ועומד (lis alibi pendens) קובע כי מקום שקיים הליך דומה בין בעלי הדין, רשאי בית המשפט לעכב את ההליך המאוחר יותר. טעמו של הכלל הוא שאין זה ראוי להטריד את בית המשפט והיריב בהליך כפול:

"הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט. ... כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות."

(ע"א 9/75 אל עוקבי נ. מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כ"ט(2) 481, 483).

6.         דרך המלך לברור טענות שטריות היא הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ההליך השטרי מקנה יתרונות ידועים לאוחז בשטר (ראה ש' לרנר, דיני שטרות , ע' 114-115). יתרונות אלה הם מהותיים (למשל, שורה של חזקות העומדות לזכותו של האוחז בשטר), ראייתיים (היפוך נטל הראייה לטובתו של האוחז ואילוצו של החייב לתמוך את גירסתו בתצהיר  כבר בכתב הטענות הראשון) ודיוניים (גישה ישירה ללשכת ההוצל"פ שכן השטר נהנה ממעמד של פסק דין על תנאי, ולאחר שהוגשה התנגדות, הליך מהיר יותר בבית המשפט, לעומת הליכים אחרים). קיים איפוא אינטרס ברור לחייב להסיט את ההליך למסלול של תביעה רגילה. תוצאה זו אינה רצוייה בדרך כלל, משום שהיא עלולה לסכל את כוונתו של המחוקק ליצור מסלול דיוני מיוחד וייחודי לתביעות שטריות.

7.         אכן, המצב בו שני בתי משפט עוסקים באותה סוגייה במקביל, אינו רצוי. עם זאת, הכלל בדבר הליך תלוי ועומד אינו שולל כליל אפשרות לנהל במקביל שני הליכים באותו ענין, אלא מותיר את הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ההליכים (ראה ע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר פ"ד נב(5), 817 ,עמ' 834-835). בענין זה יש לשקול בין שאר השיקולים גם את האינטרס הלגיטימי של התובעת להליך מהיר באופן יחסי לשם הטבת נזקיה הנטענים (השווה רע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה נ. הכשרת היישוב , פ"ד נו(5) 305) וכן א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , ע' 110).

8.         על פי ההלכה הנוהגת, ניתן לתבוע במקביל הן על פי העילה השטרית והן על פי עיסקת היסוד, ובלבד שהאוחז בשטר לא יגבה פעמיים את סכום החוב (ראה ש' לרנר, דיני שטרות, ע' 114 הערת שוליים 48). כך נקבע בע"א 649/69 רכטמן נ. טכניכון פ"ד כד(2) 60. באותו מקרה הוגשה תביעה לתשלום דמי שכירות ולאחר מכן תביעה שניה על יסוד שטר חוב. בית המשפט המחוזי מחק את התביעה השטרית בנימוק שזכות התביעה מוצתה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בנימוק שהתביעה הראשונה מבוססת על עיסקת היסוד והתביעה השניה מבוססת על השטר:

"הרי לפניך שתי עילות תביעה נפרדות ... התובע רשאי לאכוף כל עילת חבות לחוד או שתיהן יחד, ובלבד שלא יגבה פעמיים . ... העילות הן שונות, וכאשר באה תביעת שטר לאחר שהוגשה קודם תביעת חוזה, אין לך "עילה אחת" לענין תקנה 44... השטר הנאחז בידי המערער מעמיד עילת תביעה אחרת שבעבר לא הועמדה לדיון, ולא ידענו על שום מה לא תוכל להתברר". (הדגשה אינה במקור)

ראה גם ת"א (תל-אביב) 2298/90 מלכה כרמל נ' בנק המזרחי המאוחד תק-מח 93(2), 924 ,עמ' 928:

"דומה הדבר לשתי תביעות בגין אותו חוב: האחת מכח שטר והאחרת מכח עסקת היסוד. ברור הוא, כי כל סכום שישולם באחת התביעות, תהיה לו השפעה על גובה החוב גם בתביעה האחרת. עם זאת, אין לחסום את האוחז בשטר מלנקוט בו זמנית בשני הליכים, על פי העילות השונות, האחד עפ"י העילה השטרית והאחר עפ"י עסקת היסוד ." (הדגשה אינה במקור)

כך גם נקבע בת"א (תל-אביב) 664/92 חיה שטרנפלד נ' יעקב לייבוב תק-מח 93(2), 464 ,עמ' 468:

"אין המבקשת טוענת כי פרעה את השטר. על כן, אין בנקיטת הליכי הוצל"פ על פי השטר, כל עוד לא הניבו תוצאות, כדי למעט מזכותו של התובע על פי עסקת היסוד . אין המבקשת טוענת כי הליכי הוצל"פ, על פי השטר, הניבו תוצאות. על כן, עצם נקיטת ההליכים לביצוע השטר, אין בהם כדי לשמש עילת הגנה למבקשת. למותר לציין, כי המבקשת לא תחוייב בתשלום בגין עסקת היסוד בסכומים אותם פרעה במסגרת הליכי ביצוע השטר." (הדגשה אינה במקור)

ראה גם ע"א (ירושלים) 2057/01 הרב גרשון איבצן נ' סוזן סבו   תק-מח 2001(3), 3532 ,עמ' 3533:

"מתן השטר על ידי המערער ונטילתו על ידי המשיבה, מלמדים שהצדדים התכוונו לתת לה יתרונות שלא היו לה על פי העילה החוזית. מדובר בשתי עילות נפרדת. שטר הביטחון ניתן למשיבה כדי שתהיה לה זכות תביעה נפרדת מהעילה החוזית. אילו יכלה המשיבה לממש את זכותה לפרוע את השטר רק אם תוכיח את זכותה לפי החוזה, כי אז התועלת שבמתן שטר הביטחון היתה מסוכלת. כאשר המערער נתן את השיק למשיבה הוא התכוון שהמשיבה תוכל לנהוג בשיק כאילו היה "שווה כסף" ושתוכל לתבוע את סכומו בהליך נפרד ..." (הדגשה אינה במקור)

ראה גם ת.א. (ת"א) 200868/02 החברה העממית לאשראי בע"מ נ. גבעון.

במקרה דנן התובעת הצהירה כי לא תגבה פעמיים את סכום החוב (ראה ס' 12 לתגובתה) ועל כן אין כל חשש לגבייה כפולה של אותו חוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ