אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 68231/04

החלטה בתיק א 68231/04

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
68231-04
11/10/2007
בפני השופט:
מיכל ברקנבו

- נגד -
התובע:
גפני אופיר
עו"ד בוים ועאסי
הנתבע:
שירביט חברה לבטוח בע"מ
עו"ד פז מוזר
החלטה

הרקע

התובע שלפני, מר אופיר גפני (להלן - גפני או התובע), היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעל חנות לבגדי ילדים בשם "קטנטנים", באזור התעשיה באור יהודה (להלן - החנות). הנתבעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן - שירביט או הנתבעת) ביטחה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, את התובע ואת החנות בביטוח הכולל, בין היתר, ביטוח תכולה, לרבות מלאי עסקי, ריהוט ודקורציה, מפני נזקים כגון הנזק שנגרם באירוע נושא תביעה זו.

ביום 18.06.04 פרצה שריפה בחנות. לטענת התובע, התברר לו שהחנות, על תכולתה, נשרפו כליל, או ניזוקו בצורה קשה כתוצאה מהלהבות, החום, הפיח, ומי הכיבוי. עוד טוען התובע, שכתוצאה מהשריפה איבד את העסק ונגרמו לו הפסדים גדולים. התובע פנה לנתבעת ודרש לקבל ממנה תגמולי ביטוח, אך הנתבעת סירבה לשלם לו, בטענה שעל פי ממצאי דוח חקירה שבידיה - דין תביעתו להידחות (מכתב מיום 12.08.04).

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, מדובר במקרה שנגרם בידי התובע במתכוון ועל כן פטורה המבטחת מחבותה. לטענתה, מהממצאים בזירת האירוע, כפי שנבדקו על ידי מומחה לחקירת שריפות והצתות, שנסמך על בדיקת חוקר שריפות של מכבי האש עולה, כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה שבוצעה על ידי התובע, או מי מטעמו. לפיכך, מסרבת הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח.

על כן, הגיש התובע תביעה זו, על סך 135,447 ש"ח. התיק קבוע להוכחות, לאחר שהסתיימו על ההליכים המקדמיים והוגשו תצהירים, ליום 15.11.07.

הבקשה שלפני

הבקשה שלפני היא בקשתו של התובע ליתן פסק דין בשאלת החבות ולהקדיש את ישיבת ההוכחות האמורה לעיל לדיון בשאלת הנזק בלבד. בין הצדדים לתיק זה התנהל דיון בגין האירוע נושא כתב התביעה, במסגרת תביעת שיבוב שהוגשה כנגד שני הצדדים בתיק זה, על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את מר יצחקי, בעל החנות האמורה, שהשכיר אותה לגפני. מנורה שילמה תגמולי ביטוח ליצחקי בגין נזקיו עקב השריפה, והגישה תביעת תחלוף כנגד גפני, בטענה שהוא אשר גרם ברשלנותו לשריפה, וכנגד שירביט, כמבטחת של גפני. מדובר ב ת"א 45869/05 שנדון לפני כבוד השופט בשן והוכרע על ידו. שירביט התגוננה באותה תביעה, בין השאר בטענה שגפני הצית את החנות, או היה מעורב בהצתה, ועל כן היא פטורה ממתן כיסוי ביטוחי.

השופט בשן נתן את פסק דינו בתיק האמור ביום 28.03.07. הוא דן בצורה מפורטת בטענתה של שירביט כלפי גפני, ותוך מתן הנמקה רחבה דחה אחת לאחת את כל טענות שירביט כנגד גפני באותו עניין. מסקנתו היתה ששירביט ייחסה לגפני אשם פלילי על בסיס רעוע מאוד. הוא קבע שהיה בידי שירביט אך ורק חשד כלפי גפני, שהצדיק בדיקה; הבדיקה נעשתה והיא לא העלתה ראיות. השופט בשן אף קבע:

"לא נראה לי נכון שמבטחת תטיח במבוטח על בסיס ראיות נסיבתיות קלושות למדי האשמה פלילית חמורה. חברות ביטוח אמורות להיות מודעות לפער בין דברים שניתן להוכיח ולכן גם מותר לומר - לבין חשדות שאי אפשר להוכיח ורצוי להימנע מאמירתן מחשש לשון רע. דומה שהנתבעת 2 [שירביט] חצתה את הגבול המותר במקרה זה. לאור האמור, אני מוצא שהנתבעת 2 חבה, על פי הפוליסה, כלפי הנתבע 1 [גפני]".

בהמשך, לאחר שדחה השופט בשן את טענת ההצתה שהעלתה שירביט כלפי גפני, המשיך ובחן האם ניתן ליחס לגפני רשלנות בגין ההצתה, שנעשתה על ידי אלמוני. בסופו של יום, הגיע השופט בשן למסקנה כי לא הוכחה כל רשלנות, והתביעה כנגד שני הנתבעים - גפני ושירביט כאחד - נדחתה.

לטענת התובע דנן, מדובר במעשה בית דין, מאחר שכל השאלות נדונו, קיבלו את יומן בבית המשפט ובית המשפט הכריע בכולן במסגרת פסק דין סופי וחלוט. משנדונו כל הפלוגתאות, אין לנתבעת כל אפשרות להעלות מחדש את אותן פלוגתאות וזאת מאחר שפסק הדין משתיק אותה, ומהווה מעשה בית דין שיש בו השתק לגבי כל הפלוגתאות העולות בתיק זה. לפיכך, אין לנתבעת הגנה כלשהי מפני התביעה, והשאלה היחידה שנותרה במחלוקת הינה שאלת גובה הנזק.

לטענת הנתבעת, יש לדחות את בקשת התובע מכל וכל. התביעה כנגד הנתבעת נדחתה, ולפיכך היא אינה זכאית לערער על פסק הדין של כבוד השופט בשן, אף שלדעתה פסק הדין מוטעה בבסיסו. לאור האמור, לא יכול פסק הדין לשמש השתק פלוגתא כנגדה, ויש ליתן לנתבעת להעלות טענותיה בתיק זה, בישיבת ההוכחות הקרובה.

משיב התובע וטוען, כי שאלת קיומה או העדרה של זכות ערעור לנתבעת, אין לה כל חשיבות או נפקות בעניננו, שכן הטענה העובדתית שהנתבעת העלתה בת"א 45869/05 נדונה לעומקה ונדחתה, בפסק דין מנומק. הנתבעת מבקשת להביא בשנית את אותם עדים שכבר נשמעו, להציג בשנית את אותן הראיות שכבר הובאו ונבחנו, ולפתוח מחדש את ההתדיינות בסוגיית החבות. לטענת התובע, הכלל בדבר מעשה בית דין והשתק פלוגתא נועד למנוע מצבים כאלה, והתדיינויות חוזרות, כך שהקביעה שקיים מעשה בית דין במקרה דנן היא הקביעה המתבקשת.

המסגרת המשפטית

הכלל בעניין "מעשה בית דין" כולל בתוכו שני רכיבים והם: "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". הכלל מעוגן בשני שיקולים עיקריים: האחד, האינטרס הציבורי בהפעלה יעילה של מערכת המשפט ומניעת הכרעות סותרות, והשני - שיקול של צדק כלפי בעלי הדין עצמם, לפיו אין להטריד בעל דין בהתדיינות חוזרת (פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה ברע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691 וכן ע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 7, ניתן ביום 8.9.05).

על כן

"יש בכוחה של הכרעה שיפוטית קודמת להביא, במקרים המתאימים לכך, לסיום ההתדיינות המשפטית בין הצדדים באותו עניין"

(דברי השופט גרוניס בע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 452, (ניתן ביום 14.6.04). להלן - ענין לב יסמין). עם זאת,

"עקרון מעשה-בית-דין אינו עיקרון מוחלט. המדובר הוא בכלל של שכל ישר, אשר בתי-המשפט קבעו לעצמם כעניין של מדיניות שיפוטית. על-כן קיימת נכונות, במקרים שבהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים זאת, לקבוע סייגים לתחולת העיקרון הכללי" ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, 99).אולם, מובן כי סייגים אלה צריך שיופעלו בזהירות על-מנת שלא לרוקן את הכלל מתוכן. עקרון סופיות הדיון הוא עקרון חשוב שיש לשמרו כדי להבטיח ודאות משפטית. על-כן, בדרך-כלל לא ייעתר בית-המשפט לבקשה שבה נדרשת סטייה מעקרון מעשה-בית-דין, אפילו סבור היה כי התוצאה המשפטית אליה הגיע בית-המשפט אינה מוצדקת...".

(בש"א (ת"א) 13429 Budejovicky Budvar, Nardoni Podnik נ' Anheuser Busch Inc., פ"מ תשסג(2) 1, מפי כבוד הנשיא גורן).

השתק עילה:

הכלל של השתק עילה קובע כי "מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה" (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 585 (להלן - ענין קלוז'נר)). התנאים להחלת הכלל הם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ