אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 67995/95

החלטה בתיק א 67995/95

תאריך פרסום : 26/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
67995-95
08/02/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
הנתבע:
לוי שלמה
החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעתו של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ( להלן: "הבנק") לתשלום חוב בסך של 375,762 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבע שהתנהל בבנק.

2.         יצויין כי התביעה הוגשה עוד בשנת 1995. הנתבע לא התגונן חרף ארכות שקיבל ועל כן ניתן נגדו מקץ שנתיים פסק דין בהעדר הגנה. ביום 31.8.2004 נתקבלה בקשת הנתבע לביטול פסק הדין. הנתבע ביקש רשות להתגונן באמצעות בא כוחו הקודם ביום 2.5.2005. שמיעת הבקשה נדחתה מעת לעת בשל סיבות הקשורות בנתבע ובבאי כוחו: הנתבע החליף באי כח, בא כוחו הנוכחי חלה בשלב מסויים, ולאחר מכן הנתבע עצמו אושפז. בסופו של דבר נערך דיון בבקשת הרשות להתגונן ביום 26.11.2006. הנתבע נחקר על תצהירו ולבסוף הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

3.         הנתבע העלה שתי טענות מרכזיות במסגרת בקשת הרשות להתגונן. הטענה הראשונה היא שהבנק התנה עימו שרות בשרות, בכך שהבנק הסכים להעמיד לטובתו אשראי, בתנאי שישתמש באשראי לצורך רכישת ניירות ערך. הטענה השניה היא שהבנק סרב לגלות לו מסמכים שהיו דרושים לו לשם ניהול הגנתו. נדון בטענות אלה כסדרן.

4.         מתצהירו של הנתבע עולה כי פתח שני חשבונות אצל הבנק, בעקבות הצעתו של הבנק ליתן לו אשראי לצורך רכישת מניות. לדבריו, בס' 6 לתצהירו, מטרת הפתיחה של החשבונות היתה רכישת מניות באמצעות תנאי אשראי מועדפים. אין בפיו של הנתבע כל טענה בדבר כפייה, לחץ או איום שהופעלו עליו. אין כל טענה של הנתבע כאילו האשראי היה דרוש לו לצרכים אחרים, אך כדי לרצות את הבנק ולהשיג את האשראי המבוקש, הוא נדרש גם לרכוש ניירות ערך. לפיכך, גם אם האמור בתצהירו של הנתבע הוא אמת לאמיתה, אין הדברים עולים כדי התנייה אסורה של שירות בשירות. אין עסקינן במקרה שבו אדם מנהל חשבון בבנק למטרה מסויימת, והבנק כופה עליו לקבל שרות שבו אין הוא מעוניין, כתנאי למתן השרות שבו אותו אדם מעוניין. הדוגמא הקלאסית להתנייה אסורה היא כאשר הלקוח זקוק לאשראי בנקאי, אך הבנק מסכים להעמיד את האשראי אם מקצתו ישמש לצורך השקעה בתוכניות חסכון. במקרה שבפנינו, העיסקה בין הבנק לנתבע היתה שונה בתכלית: המטרה המשותפת לנתבע ולבנק גם יחד, לשיטתו של הנתבע עצמו, היתה פתיחת חשבון לצורך רכישת ניירות ערך באמצעות אשראי בנקאי.

            נזכיר את הוראת ס' 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981, הקובעת:

" לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי."

מכאן שהתניית שרות בשרות היא מותרת כאשר קיים קשר עסקי סביר בין השרות המבוקש לבין קיום התנאי. גם אם נלך לשיטתו של הנתבע, במקרה דנן קיים קשר סביר בין רכישת ניירות הערך באמצעות הבנק לבין האשראי הבנקאי, שהרי הנתבע עצמו טוען כי הסיבה היחידה שבגינה ביקש לקבל אשראי בנקאי היתה לצורך רכישת ניירות ערך. מה לו להלין על הבנק אם קיבל מהבנק בדיוק את השירותים שביקש?

על כן, אין מקום ליתן רשות להגן בטענה של התניית שירות בשירות.

5.         טענתו הנוספת של הנתבע היא שהבנק נמנע מלגלות לו מסמכים הדרושים לו לשם כלכול הגנתו, והכוונה היא בעיקר למסמכים הנוגעים לפעילות שבוצעה בניירות הערך, היא עיקר הפעילות שהתנהלה בחשבונות. ענין גילוי המסמכים המוקדם בתיק זה הפך לסלע מחלוקת מרכזי בין הצדדים. נדרשתי להיבט אחד של המחלוקת בהחלטתי מיום 4.10.2006. כפי שציינתי באותה החלטה, עד לשנת 1997 נקט הנתבע בסחבת, לא קיים את צווי בית המשפט ולכן גם לא קיבל את המסמכים שביקש. מחלוקת פעוטה בענין תשלום הוצאות גילוי בסך של 300 ש"ח היא שמנעה את הגילוי המוקדם באותן שנים. מכל מקום, שאלת גילוי המסמכים התעוררה מחדש לאחר שבוטל פסק הדין שניתן נגד הנתבע. כפי שציינתי בהחלטתי  מיום 4.10.2006, קיים קושי לברר את זהותם המדוייקת של המסמכים שנמסרו לנתבע במרוצת השנים, שכן נציגיו השונים של הנתבע במרוצת השנים הוחתמו על אישורים כלליים בדבר קבלת מסמכים, מבלי שיהיה פירוט אילו מסמכים בדיוק גולו בכל פעם. מטעם זה הוריתי בשעתו על גילויים של מסמכים מסויימים. עם זאת, לא דנתי בבקשה לגילויים של מסמכים המתעדים פעילות בניירות ערך, משום שבענין זה נדחתה בקשה לגילוי מוקדם על ידי כב' השופטת ניב, והנתבע ביקש רשות ערעור על החלטה זו. מסיכומיו נמצאתי למד כי הנתבע זנח את הבקשה לרשות ערעור בשל הצורך להפקיד ערבון כתנאי לשמיעתה.

6.         מכל מקום, העובדה שבית המשפט לא נעתר לבקשה להורות על גילוי מוקדם של מסמכים אלה, אין פירושה שבית המשפט לא יתן רשות להגן אם היה סבור שאי הגילוי עלול היה לפגוע בהגנתו של הנתבע. המקרה דנן הוא מקרה גבולי, שכן התנהלותו של הנתבע לאורך השנים היתה בלתי ראוייה, לשון המעטה, והתוצאה היא שמקץ 11 שנים מאז הוגשה התביעה, טרם ניתן לבררה לגופו של ענין. עם זאת, גם הבנק נהג שלא כשורה בכך שלא טרח לתעד את רשימת המסמכים שגילה במרוצת השנים לנתבע, כדי למנוע כפירה של הנתבע בענין המסמכים שגולו לו. הבנק מפרט בסיכומיו רשימה של מסמכים שגולו לטענתו לנתבע במרוצת השנים, והא ראייה, כך טוען הבנק, הם אפילו צורפו לבקשת הרשות להתגונן של הנתבע. עיינתי בבקשת הרשות להתגונן של הנתבע, ולא מצאתי בה את המסמכים הנזכרים בס' 5.5.3, 5.5.4, 5.5.5 ו- 5.5.6 לסיכומי הבנק. מסמכים אלה, שדבר גילויים בעבר שנוי במחלוקת, מתייחסים רובם ככולם לפעילות בניירות ערך. מדובר בדו"ח פירוט ניירות ערך סחירים, דו"ח אובליגו, פרוט תנועות בניירות ערך ותמצית פקדון ניירות ערך. הנתבע מצידו טוען בסיכומיו כי לא קיבל מעולם מסמכים אלה. אינני משוכנע כי הבנק אכן גילה מסמכים אלה לנתבע, ומכל מקום, הבנק לא הציג כל ראייה לכך שמסמכים אלה אכן גולו. לנוכח העובדה שעיקר הפעילות בחשבונות הנתבע היתה בניירות ערך, ובשים לב לכך שהנתבע טען להגנתו כי הבנק נהג לרכוש מניות ולמכרן תוך שהוא נוהג בחשבון כבשלו ובהתאם לגחמותיו, ראוי לאפשר לנתבע לנסות ולבסס את הגנתו כאשר המסמכים הנוגעים בדבר מצויים בידיו. ודוק: הבנק לא טען כי הגילוי המוקדם כלל לא היה דרוש, אלא רק שהגילוי בוצע בפועל. לכן אין לי צורך לדון בשאלה האם יכול היה הנתבע לכלכל את הגנתו גם בלא שיגולו לו המסמכים.

7.         אין ספק שהגנתו של הנתבע במתכונתה הנוכחית היא בלתי משכנעת על פניה, ונעדרת כל פירוט של ממש. גם חקירתו הנגדית של הנתבע עוררה ספקות של ממש בכנות הגנתו, ודומה כי הנתבע מנסה לגלגל על הבנק את האחריות על החלטתו שלו, שנמצאה כושלת, להשקיע את כספו במניות. עם זאת, בשלב זה בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות, ויש לאפשר לנתבע לכלכל את הגנתו על יסוד מסמכים הנוגעים לפעילות בניירות הערך, שקיים ספק האם אכן גולו לו בעבר. מדובר בעיקר בפעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך בשנים 1991- 1995. אין להוציא מכלל אפשרות כי בידי הבנק לא נותרו אסמכתאות לתיעוד פעולות הקניה והמכירה של ניירות הערך בין השנים הללו, בשל הזמן הרב שחלף מאז, אך ענין זה צריך להשקל במסגרת התיק העיקרי. מכל מקום, אין ספק שבידי הבנק מצויים גם כיום המסמכים הנזכרים בס' 5.5.3, 5.5.4, 5.5.5 ו- 5.5.6 לסיכומיו, שהרי הבנק עצמו טוען בסיכומיו כי גילה אותם לנתבע.

8.         בסיכומיו העלה הנתבע שלל טענות חדשות שזכרן לא בא במסגרת בקשת הרשות להגן. מובן כי בגין טענות אלה אין מקום ליתן רשות להגן (ראה הטענות בס' 21 - 28 לסיכומים).

9.         הנתבע זנח בסיכומיו את הטענה בענין שעבוד המניות על ידי הבנק, אך גם לגופו של ענין, אין למצוא כל פגם בדרך התנהלות זו של הבנק, שהינה דרך מקובלת. אין למצוא כל פגם בכך שהבנק חייב את הנתבע בתשלום ריבית בגין האשראי שצרך, במקביל לשעבוד שהוטל על המניות. השעבוד נועד ליצור בטחון לפרעון האשראי, ואילו הריבית היא המחיר שהנתבע נדרש לשלם עבור האשראי. אין כל סתירה בין שניים אלה. על כן, אין ליתן רשות להגן בטענה זו.

10.       סיכומו של דבר, תינתן לנתבע רשות להגן בשל הספק שקיים בענין גילוי המסמכים שעניינם הפעילות בניירות הערך בחשבון. הנתבע יוכל להתגונן בכל טענה הנובעת ממה שיגלה מתוך העיון במסמכים אלה, אך לא יוכל להעלות טענות חדשות שאינן נובעות ממסמכים אלה.

11.       הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים בתוך 30 יום. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 60 יום. הנתבע תוך 30 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 4.6.2007 בשעה 11:45. הואיל ועסקינן בתביעה שהוגשה בשנת 1995, מן הראוי לקבוע כבר כעת מועד להוכחות, ועל כן אני קובע כי ישיבת הוכחות תתקיים ביום 1.7.2007 בשעה 12:00.

12.       המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ז (8 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                     ________________

                                                                                                 חגי ברנר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ