אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 67217/06

החלטה בתיק א 67217/06

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
67217-06
27/08/2007
בפני השופט:
חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ בריל מוטי
עו"ד בורכשטיין רפאל
הנתבע:
מוטי בריל
עו"ד תומר פרסלר
החלטה

מבוא

  1. זוהי בקשה לדחיית התובענה על הסף מפאת התיישנותה בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 [להלן:"התקנות"] .

להלן תמצית העובדות:   

2.      ביום 4.12.2006 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש , בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהנפקת שיקים מחשבונו שלא על פי הוראתו וללא הסכמתו ו/או ידיעתו וכיבוד שיקים מזויפים בחשבונו וזאת בניגוד להסכם תנאי ניהול החשבון . לדבריו עקב תרמית ואונאה שבוצעה לכאורה בשיתוף פעולה עם מנהל הסניף -חרב עליו עולמו , "בילה" את השנים האחרונות בסטאטוס משפטי של פושט רגל, ספג איומים והשפלות מאנשי השוק האפור ובגין כך נגרם לו נזק נפשי עצום .

  1. בכתב ההגנה טען הבנק בין היתר, כי כל האירועים אשר התרחשו לפני חודש דצמבר 1999 התיישנו ולפיכך יש לדחות את התביעה נגד לאומי על הסף . ביום 1.7.07 הגיש הבנק בקשה לדחיית התובענה מפאת התיישנותה .

טענות המבקש 

  1. עניין לנו ,בתביעה שעילתה היא למעשה הפרת חוזה .,יוער כי המשיב אמנם מייחס למבקש כביכול גם מעשה רשלני (סע' 45 לכתב התביעה ) אך , בפועל ברור כי הטענה הנ"ל מבוססת על הפרה, כביכול של החובה החוזית להנפיק ולמסור פנקסי שיקים ללקוח . כך או כך, מדובר במערכת יחסים מסחרית בין בנק לבין לקוח, והעלאת טענה של הפרת התחייבויות הבנק באותה מסגרת .
  2. עוד לשיטת המבקש , עילת התביעה בגינה הוגשה התובענה התיישנה זה מכבר . התובענה הוגשה ביום 6.12.2006 בגין אירועים אשר התרחשו לפני חודש דצמבר 1999 , כאשר המשיב - התובע , אינו מספק כל הסבר או נימוק לאיחור שבהגשת התביעה . בנסיבות אלו יש לדחות את התובענה על הסף בגין התיישנות .
  3. סעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח 1958 [להלן:"חוק ההתיישנות"] קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שאינה במקרקעין היא 7 שנים . סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע : תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה .
  4. מכאן נטען כי ,כמפורט בכתב התביעה , התביעה מתבססת על פעילות שהתבצעה בחשבון המשיב אשר נפתח על ידו ביום 16.5.1999 .כל השתלשלות האירועים הנטענים על ידי המשיב ,נסתיימה לכל המאוחר במועד סגירת החשבון ,קרי בספטמבר 1999 .מכאן שמועד ביצוע הפעולות המהוות את "עילת התביעה" תחילתו במועד פתיחת החשבון ולמצער במועד סגירת החשבון ,קרי בספטמבר 1999.
  5. יוצא כי הואיל והתביעה הוגשה כאמור ביום 6.12.2006 ולמעלה מ- 7 שנים לאחר סגירת החשבון מכאן שלא יכול להיות חולק כי חלה התיישנות על עילת התביעה .
  6.  עוד טוען המבקש כי, לא בכדי נמנע המשיב מלציין, לאורך כל כתב התביעה , את מועד התגבשות העילה ומשתמש בתיאורי זמנים בלתי מוגדרים ומעורפלים, כך למשל : בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כי " לאחר בירור...", בסעיף 8 לכתב התביעה נטען כי- " בסמוך לאחר מכן..." וכיו"ב .יחד עם זאת על אף ניסיונותיו של המשיב לטשטש את מועד התגבשות העילה ואת ידיעתו בזמן אמת על העובדות המהוות את הבסיס לעילת התביעה , מהמסמכים אשר צירף המשיב עצמו לכתב התביעה עולה באופן ברור וחד משמעי ,כי כבר בחודש אוגוסט 1999 ידע המשיב על המתרחש בחשבונו. כך נספח ה' לכתב התביעה הוא כתב התחייבות מיום 15.8.1999 של המשיב הפורמלי מס' 2 המופנה אל המשיב . על פי התחייבות זו מקבל על עצמו המשיב הפורמלי מס' 2 את מלוא האחריות לחיובים בחשבון המשיב נשוא התביעה (הקיימים / העתידיים) והוא מתחייב לשאת בכל חיובי המשיב בגין השיקים אשר נמשכים מהחשבון הנ"ל. מכאן שלשיטת המבקשת ברור באופן שאינו משתמע לשתי פנים , כי כבר באוגוסט 1999 ידע המשיב על הפעולות המבוצעות בחשבונו על ידי המשיבים הפורמלים מס' 3,2 . ובמצב הדברים האמור , וכאשר המשיב ידע על העובדות המהוות את עילת התביעה באוגוסט 1999 חלף מניין הזמן להגשת התביעה ,למצער בחודש אוגוסט 2006.
  7.  לאלה מתווספת העובדה שבתצהיר אשר הוגש מטעם המשיב בתיק מס' 7-99-86264-01 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב , המשיב מצהיר (בניגוד לטענה בכתב התביעה ) כי בשנת 1999 החלו להגיע לבית אמו אזהרות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו ולאחר מכן אביו סיפר לו על שאירע בחשבונו, דהיינו עוד בשנת 1999 , ידע המשיב גם על פתיחת תיקי ההוצאה לפועל כנגדו .
  8. עוד מוסיף המבקש וטוען , כי לאור הפעולות שהבנק נוקט כעניין שבשגרה החלה מדיווח שוטף ללקוחותיו באמצעות הדואר וכלה בדיווחים טלפוניים ,היה על המשיב לדעת על הפעולות אשר בוצעו בחשבונו .
  9. לאור כל האמור לעיל ברור לטעמו של המבקש כי , אין במקרה דנן תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות שהרי המשיב אינו יכול להעלות את הטענה לפיה נעלמו ממנו העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן . זאת ועוד , אף נניח כי המשיב אכן לא ידע על הפעולות אשר בוצעו בחשבונו הרי שעדיין לא יכול להיות חולק כי המשיב יכול היה באמצעים פשוטים , כגון: שיחת טלפון, פקס ואף על ידי עיון בדפי החשבון אשר נשלחו לביתו לדעת על הפעולות הללו ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו ומכל מקום בוודאי שאין תחולה לסעיף 8 על ענייננו .

טענות המשיב

  1. מנגד לשיטת המשיב , הבקשה הינה אלא ניסיון ציני ונפסד למנוע את בירור האמת על ידי הסתייעות בעזרים פרוצדוראליים של סילוק על הסף.היענות לבקשה משמעה סגירת שערי הצדק בפני תובע שעקב תרמית ואונאה שבוצעה לכאורה בשיתוף פעולה עם מנהל הסניף - חרב עליו עולמו " בילה" את השנים האחרונות בסטאטוס משפטי של פושט רגל, ספג איומים והשפלות מאנשי השוק האפור ובעיקר נגרם לו נזק נפשי עצום .
  2. עוד נטען כי ראוי לחדד כי, תובענה שנדחתה על הסף לפי תקנה 101 מהווה מעשה בית דין המונע הגשתה מחדש, על כן בתי המשפט מתייחסים לדחייה על הסף כמעשה דרסטי , אשר חוסם באופן סופי ומוחלט את שערי בית המשפט בפני התובע מבלי שנשמעה תביעתו לגופה , משום כך שבים ומדגישים בתי המשפט בישראל כי הם נוקטים זהירות רבה בבואם להורות על דחייתה של תובענה על הסף.
  3. לגופה של הבקשה נטען, בענייננו מתעוררות מספר שאלות העומדות להכרעתו של בית המשפט , האחת משפטית לגבי השאלה מהן עילות התביעה ומהו המועד בו הן נולדו ושאלות משפטיות אלו צריכות עיון רב והשנייה עובדתית, ביחס למועד בו נתגלה לתובע דבר המרמה והנזק הנפשי וזו לא תבוא על פתרונה אלא לאחר הבאת ראיות.
  4.  עוד נטען , לא בכדי מנסה הבנק "להעלים" כלהטוטן , את שאר העילות שנטענו במסגרת כתב התביעה . שכן - יודע הבנק היטב כי ביחס לשאר העילות שנטענו במסגרת התובענה לא נתיישנה התובענה וזאת לרבות מכוח הוראות סעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) [להלן :"פקודת הנזיקין"] וסעיפים 7 ו 8 לחוק ההתיישנות .
  5. עוד מוסיף המשיב כי , בניגוד גמור לטענת הבנק כי עסקינן בתביעה שעילתה הפרת חוזה בלבד קיימות מספר עילות תביעה נוספות ,לרבות עוולות נזיקיות מסוג של רשלנות , הפרת חובת הזהירות וחובות האמונים המוגברת, אי נקיטת אמצעי זהירות מספקים , חריגה מנורמות התנהלות בסיסית ביותר של תאגיד בנקאי ושיתוף פעולה של הבנק ו/או אחד מארגוניו עם הנתבעים 2 ו 3 תוך ביצוע תרמית והונאה .
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ