אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 66408/04

החלטה בתיק א 66408/04

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
66408-04
28/12/2006
בפני השופט:
חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
ג'רבי אדליה
עו"ד קליין עוזר
הנתבע:
1. קוטאי משה
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
3. הראל בע"מ - חברה לבטוח
4. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח

עו"ד ברנד מיכל
עו"ד זיגר ברוך
החלטה

לפניי בקשה שבמיקודה עותרת התובעת למינוי מומחה תעסוקתי מטעם בית המשפט לצורך בחינת השאלה האם התובעת מסוגלת לעבוד בעבודתה בהיקף של 9 שעות עבודה ביום או בהיקף שעות נמוך מכך או במילים אחרות  כמה שעות עבודה ביום מסוגלת התובעת לעבוד .

1. המדובר בתובעת שנפגעה לטענתה בשתי תאונות דרכים שאירעו ביום 8.8.2002 [להלן : "התאונה הראשונה " ] וביום 24.7.2003 [ להלן : "התאונה השנייה"] .

2. לתובעת מונה ד"ר קורן יצחק  כמומחה אורטופד מטעם בית המשפט, לקביעת דרגת נכותה בגין שתי התאונות הנטענות , המומחה בדק את התובעת וקבע כי :  בעקבות שתי התאונות נותרה לתובעת נכות בשיעור 10% על פי החלוקה שלהלן  :

א.                 3.3% נכות צמיתה בגלל מצב רפואי קודם לתאונות הנדונות .

ב.                 3.3% נכות צמיתה בעקבות התאונה הראשונה .

ג.                   3.3% נכות צמיתה בעקבות התאונה השנייה .

3. ב"כ התובעת טוענת בבקשתה כי התובעת מתקשה לעבוד ברציפות בהיקף של 9 שעות עבודה ביום , וכי ביום 14.9.2006 פנתה במסגרת קופ"ח לרופא תעסוקתי שהאחרון אישר לה באופן זמני צמצום בשעות עבודתה [ 7 שעות במקום 9 שעות עבודה ] וזאת למשך 3 חודשים שלאחר מכן התובעת אמורה להיבדק בשנית .

4. הנתבעים 1-2 ו3-4 מתנגדים לבקשה ובתגובתם הם נשענים בעיקר על שני נימוקים :

האחד : גובה הנכות הצמיתה שנקבעה לתובעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט אינו מצדיק מינוי מומחה תעסוקתי .

השני : אישור הרופא התעסוקתי  עליו מסתמכת התובעת והנושא תאריך 14.9.2006 הוצא לאחר שעבר זמן ניכר מאוד מאז התאונה הראשונה והשנייה .

לאחר עיון בחוות הדעת של המומחה בתחום האורטופד מטעם בית המשפט, בבקשה ובתגובות הנתבעים , הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות .

דיון

א.      הלכה מושרשת היא כי לצורך מינוי מומחה לקביעת נכותו הרפואית של נפגע, די בראשית ראיה המצביעה על הצורך במינוי מומחה רפואי בתחומי הפגיעה הנטענים, [ רע"א 1338/98 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216].

ב.      שאלת הצורך במינוי מומחה שיקומי-תעסוקתי, מחייבת בחינה מיוחדת ומינוי מומחה בתחומים אלה, לא יעשה כדבר שבשגרה, (ראה לעניין זה: רע"א 5124/93 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי, צלטנר 1961, ת.א (י-ם), 317/90 ריבחי נ' סעדי ואח', צלטנר 888, בש"א (חי), 15168/00 גרסי נ' טוני ואח', תק-מח 2002 (2) 1565).

ג.        זאת ועוד ,כבוד השופט ריבלין בחן את הסוגיה , בספרו, תאונת הדרכים, סדר הדין וחישוב הפיצויים, (מהדורה שלישית 1999), וקבע : "ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים תכופות די למשל בחוות דעתו של האורתופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. לעומת זאת, במקרים מורכבים עשוי בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחוות דעתו של אחד המומחים איננה מספיקה. במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה", (שם בעמ' 609).

ד.      בית המשפט הוא לרוב המכריע בשאלת נכותו התפקודית של הנפגע ואינו נדרש לשם כך למומחה נוסף.ראו ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690, שם נדונה השאלה בדבר הסתמכות על תקנה 15 לצורך קביעת נכות לפי סעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ובתוך כך נקבעה סמכות בית המשפט להכרעה בשאלת הנכות התפקודית.

ה.      הנכות התפקודית לעניין תשלום פיצוי לפי חוק הפיצויים חשובה היא ביותר כדי לאפשר לבית המשפט להחזיר את הנפגע, ככל הניתן, למצבו עובר לתאונה. בכך, במידה רבה, עיקר התפקיד המוטל על בית המשפט - לגבש את הראיות בכל הנתונים וההיבטים שיש בהם כדי להשפיע על קביעת יכולת התפקוד של הנפגע, השוואת מצבו של הנפגע עובר לתאונה עם מצבו הכללי בעקבות התאונה וקביעה מסתברת של גובה הנזקים, בהתחשב בכל המרכיבים וההיבטים.

ו.        "הנכות הרפואית והנכות התפקודית, ביחד עם נתונים אחרים, ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, הפסד שעל בית המשפט ולא על המומחה הרפואי לקובעו ". ראו ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פד"י נב (3) 792.        בבר"ע (מחוזי ת"א) 2818/01 בלחסן נ' ברבי, (טרם פורסם) קבעה כבוד השופטת גרסטללעניין מינוי מומחה תעסוקתי: "השילוב של פגיעה קשה עם תעסוקה קודמת בעלת מורכבות מיוחדת, מחייב התייחסות מיוחדת מצד בית המשפט, ונכון וראוי שבית המשפט ייעזר במומחה בתחום התעסוקתי כדי שתונח בפניו התמונה המלאה מהפן התפקודי, ותוצגנה בפניו האפשרויות של המבקשת לחזור למעגל העבודה בכלל, ולסוגי עבודות ספציפיים בפרט".

ז.        מכל האמור עולה, כי ברגיל בית המשפט הוא המכריע והפוסק בדבר נכותו התפקודית של הנפגע, לרבות השלכת מצבו זה על אובדן כושר השתכרותו. רק במקרים חריגים, בגין פגיעה גופנית קשה, המשולבת עם תחום עיסוק ייחודי טרם הפגיעה, נכון למנות מומחה תעסוקתי.

ח.      ואם לא די בכך , הרי שלא ברור מדוע בחרה התובעת שלא להעלות את העניין במסגרת שיגור שאלות ההבהרה מקום בו היה לה שעת כושר להעלות את זה .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ