אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 65363/07

החלטה בתיק א 65363/07

תאריך פרסום : 11/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65363-07
21/09/2008
בפני השופט:
אגי זהבה - ס. נשיאה

- נגד -
התובע:
אברהם אביגזר
עו"ד י. שמלה
הנתבע:
1. דוד ברנרד חקון
2. יעל חקון
3. נורמן פרידמן
4. שמואל פיינגולד עו"ד

עו"ד ש. פיינגולד
עו"ד בייץ
החלטה

1.         בפני בקשה שהגיש המבקש, אברהם אביגזר (להלן: "אביגזר") כנגד המשיבים 1 ו- 2, דוד ויעל חקון (להלן:" חקון"), נגד נורמן פרידמן, המשיב 3, (להלן: "פרידמן") ונגד עו"ד שמואל פיינגולד אשר שימש כפרקליטם של המשיבים 1 ו- 2.

בבקשה מבקש המבקש לאכוף על המשיבים  3 ו- 4 לקיים את פסק דין שניתן ביום 16.1.08 בת.א. 65363/07 ואשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה היה על המשיבים להפקיד את דמי השכירות המשולמים בגין חלק מדירת קוטג' דו קומתית, הנמצאת ברחוב האצ"ל 17 בבת ים, לחשבון נאמנות משותף, אשר היה צריך להיפתח ולהתנהל ע"י המשיב 4 ביחד עם ב"כ  המבקש, עו"ד שמלה.

2.         ההחלטה נתנה תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים, בעקבות בקשה שהגישו חקון כנגד המבקש בעניינינו ונגד פרידמן, ליתן צו מניעה זמני המתייחס לשיקים שמסרו חקון לאביגזר בגין דמי שכירות של הדירה ברחוב האצ"ל 17 בבת ים. הואיל וקיים סכסוך בין אביגזר ובין פרידמן לגבי הבעלות בדירה, התעוררה מחלוקת לגבי הזכאות לדמי השכירות. בשל מחלוקת זו פנו השוכרים חקון כנגד שני הטוענים לבעלות בדירה ולזכות לקבל את דמי השכירות, ובקשו סעד זמני נגדם. הבקשה במקורה הוגשה כנגד אביגזר בלבד ואני סברתי שיש צורך לצרף גם את המשיב 3, פרידמן הטוען לבעלות בדירה, וכך נעשה.

3.         בדיון שהתקיים בפני ביום  16.1.2008 הגיעו כל הצדדים לידי הסכמה, לפיה:

"עורכי הדין שמואל פיינגולד ויצחק שמלה יפתחו חשבון נאמנות משותף בבנק ירושלים, ודמי השכירות יופקדו ע"י המבקשים בחשבון זה החל מדמי השכירות המתייחסים לחודש פברואר  2008 ואילך. באי כח המשיבים מודיעים כי אין בהסכמה זו כדי לפגוע בטענות מי מהצדדים איש כלפי רעהו לגבי דמי השכירות המגיעים בגין הנכס ברח' האצ"ל 17, בת ים, בהתאם לפסק הדין שיתקבל בבית המשפט למשפחה, לרבות לתקופה מיום 1.11.2007 ואילך... בהתאם להכרעה שתיפול בבית המשפט למשפחה באשר לבעלות בנכס ישחררו הנאמנים את דמי השכירות שיתקבלו בחשבון הנאמנות".

הצדדים בקשו לתת להסכמה ביניהם תוקף של פסק דין בתביעה העיקרית שהוגשה ע"י חקון כנגד אביגזר למתן צו מניעה קבוע, ואכן ההסכמה קבלה תוקף של פסק דין כאמור, שעל הפרתו הנטענת הוגשה הבקשה שבפני לפי פקודת בזיון בית המשפט.

4.         הטעם להגשת הבקשה הינו כי, לטענת המבקש, המשיבים  3 ו- 4, שהם הטוען לבעלות בנכס ועו"ד פיינגולד, אשר צריך להיות אחד הנאמנים בחשבון הבנק אליו מופקדים דמי השכירות, מפרים את פסק הדין בכך שאינם מפקידים את דמי השכירות המשולמים בגין החדר המצוי על גג הדירה - לחשבון הבנק, כפי שהוסכם בהסדר הפשרה. ויושם לב, כי הבקשה הוגשה גם כנגד המשיבים  1 ו- 2 למרות שלא נטען כי הם מפרים את פסק הדין, וכנגד בא כוחם עו"ד פיינגולד, באופן אישי.

5.         מסתבר, כי הנכס ברח' האצ"ל 17, בת ים, הינו דירת קוטג' אשר פוצלה לשתי דירות. חקון מחזיקים בדירה בקומה הראשונה ואת דמי השכירות בגינה הם מפקידים כסדרם לחשבון הבנק שנפתח בהתאם לפסק הדין, ועל כך אין מחלוקת.

הדירה בקומה השניה הושכרה לאדם אחר, אשר על פי הצהרת עו"ד פיינגולד אין לו כל קשר אל המשיבים 1 ו- 2. לפיכך, טוענים המשיבים 1 ו- 2 כי לא היה מקום לשרבב את שמם לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט ולגרום להם להגיב ולהתייצב לדיון. במיוחד כועס המשיב מס'  4, בא כוחם של חקון, אשר הבקשה מופנית גם כלפיו באופן אישי למרות שלא היה צד להליך אלא כבא כוח המבקשים בבקשה המקורית.

6.         באשר למשיב מס' 3, הלה טוען כי פסק הדין אינו משתרע על דמי השכירות המשתלמים בגין הדירה אשר בקומה השניה. אין הוא מכחיש כי דמי השכירות הללו אינם מופקדים לחשבון הנאמנות, אך לטענתו מלכתחילה לא היה מקום להפקידם שכן, כאמור, פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגישו חקון כנגד המבקש, והתביעה מטבעה יכולה היתה להתייחס אך ורק לנכס המוחזק על ידם בשכירות ולא לנכס שמוחזק ע"י צד ג' אחר, וגם ההסכמה שקבלה תוקף של פסק דין מתייחסת לדמי השכירות המשתלמים בגין הדירה המוחזקת ע"י חקון ולא ע"י אותו צד ג' המחזיק בדירה בקומה השנייה.

7.         לעומתו טוען ב"כ  המבקש, כי המחלוקת לגבי הבעלות מתייחסת לדירה בשלמותה על שתי קומותיה, וברור כי כוונת הסדר הפשרה היתה לחול על דמי  השכירות המשולמים בגין כל הנכס על חלקיו השונים.

8.       הלכה פסוקה היא, כי כאשר קיימת מחלוקת אמיתית ביחס לאופן פרשנות תוכנו של הסכם, שאושר וקיבל תוקף של פסק - דין, אין לאוכפו על פי סעיף  6 לפקודת ביזיון בית המשפט. עמד על כך ביהמ"ש העליון ברע"א 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג  (3) 337, 348 (להלן: "פרשת זלזניאק"):

"לא זו אף זו. לאור אופיה הפלילי של הוראת הבזיון, אין זה ראוי לעשות שימוש בה, כאשר יש לנהל משפט שעניינו שאלת הפרת הסכם, כאשר הצדדים חלוקים בשאלת הפרתו או קיומו, ואין זה ראוי להכתים בכתם הפלילי את מי שסבר לתומו כי קיים את פסק הדין.

לפיכך, יצאה ההלכה מלפני בית משפט זה, לפיה אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון, אלא צווים  והחלטות שמובנם חד - משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד" (שם, עמ' 348).

זו הייתה גם דעתו של כב' השופט לוין ברע"א 4231/90 , אתת טכנולוגית  (1985) בע"מ נ' מכ"ש ואח', פ"ד מה (1) 617, 619:

"הלכה פסוקה היא כי אין לאכוף צו שניתן על ידי בית המשפט בהליכי בזיון בית המשפט אלא אם כן הוא מצווה במלים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות: ע"א 128/59 פד"י יג  1448; כמו שכתב בית משפט זה מפי השופט ח' כהן בע"פ  514/66 פד"י כא (1) 607,612:

"גם לנו נראה שבדרך כלל אין בית משפט נזקק לראיות חיצוניות, לא בדבר כוונות בעלי הדין ולא בדבר כוונת בית המשפט, כדי לפרש את הצו ולהעניק לו, לאחר המעשה, משמעות שלא היתה בו על פניו.

ההליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט הם, כידוע, מעין פליליים, וכל ספק בדבר משמעותו של צו בית המשפט צריך לפעול לטובת הנתבע - הנאשם, העומד בחזקתו שלא הפר את הצו - ולו מן הסיבה בלבד שלא הבין (ולא יכול להבין) את משמעותו".

מתייחס לעניין זה אף עו"ד מ' קשת בספרו "בזיון בית משפט" תשס"ב בעמ'  110:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ