אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 65033/04

החלטה בתיק א 65033/04

תאריך פרסום : 07/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
65033-04
22/03/2005
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
עלי אבו גאנם
עו"ד מ. ענבר
הנתבע:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד בן אשר
החלטה

1.         בפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "החוק").

2.         המבקש, עלי אבו גאנם, (להלן: "המבקש"), יליד 1946, טוען כי נפגע בתאונת פגע וברח, שארעה ביום 27/1/04, (להלן: "התאונה").

לטענת המבקש, התאונה אירעה בעת שרכב על אופניו ליד מסילת הרכבת, מול מפעל נשר ברמלה, ורכב שפרטיו אינם ידועים, פגע בו.

המבקש עותר לפסיקת תשלום תכוף בגין צרכי מחייה, בסך של 10,000 ש"ח לחודש ובגין הוצאות רפואיות, בסך של 25,000 ש"ח, ששילם עבור ניתוח לשחרור לחץ על חוט השדרה וקיבוע חוליות צוואריות, שבוצע ביום 6/6/04, באופן פרטי, בבית חולים אסותא.

3.         המשיבה, קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, (להלן: "המשיבה"), מכחישה את נסיבות אירוע התאונה ואת חבותה על פי החוק.

4.         סעיף 5ב (א) לחוק קובע: "סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף".

במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, אין בית המשפט, נדרש להיכנס לעובי הקורה ולקבוע ממצאים עובדתיים, אלא להכריע על יסוד ראיות לכאורה, המבססות חבות לכאורה, בלבד.

בענייננו, השאלה אם המבקש, נפגע בתאונת דרכים, כנטען על ידו, תידון ותוכרע, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית, על בסיס מכלול הראיות והעדויות שתובאנה על ידי הצדדים, אלא שאומר, כבר עתה, כי לאחר שבחנתי ושקלתי את עדותו של המבקש, הן כעדות העומדת בפני עצמה והן לאור המסמכים שצורפו לכתבי הטענות והוגשו במהלך הדיון, איני סבורה כי עלה בידי המבקש, להוכיח את זכאותו לכאורה, לפיצויים על פי החוק.

5.         המבקש, לא פנה לטיפול או בדיקה רפואית, מיד לאחר התאונה ועל פי עדותו, ממקום אירוע התאונה, הוסע לתחנת המשטרה ברמלה על מנת לדווח על התאונה. המבקש העיד כי "... יצאתי מהחוה, עשיתי סיבוב מסביב לאדמה כדי לחזור הביתה ושם פגעה בי מכונית והיה מה שהיה, באו שני בחורים ולקחו אותי לתחנת המשטרה ברמלה. שני בחורים שהיו בהונדה שפגעה בי. אחד מהם ירד מהאוטו והסתכל עלי ואז בא אוטו נוסף והם פחדו ונעלמו ויצא בחור נוסף ולקח אותי למשטרה, אני לא מכיר אותו. זה נהג שנסע בכביש וראה את התאונה. הוא ראה אותי, אני לא יודע אם הוא ראה את האוטו שפגע בי. כשהוא הגיע הייתי על הרצפה. הייתה לי בעיה לקום. המכה הייתה פנימית, לא חיצונית. הוא לקח אותי למשטרה", (עמ' 10 לפרוטוקול) .

כשנשאל המבקש, מדוע פנה למשטרה ולא לטיפול רפואי, השיב: "זכות כל אזרח לפנות למשטרה", כן העיד המבקש כי במשטרת רמלה, הפנו אותו לתחנת המשטרה ברחובות ולשם פנה, למחרת היום.

כשנשאל המבקש, מי לקח אותו למשטרה, השיב: "בחור שראה אותי. אין לי את הפרטים שלו, הבן אדם שם אותי והלך. אני לא זוכר אם הוא הרים אותי מהכביש". עדותו של המבקש, אשר ראה לנכון לפנות, מיד לאחר התאונה הנטענת ולהגיש תלונה במשטרה, (תלונה אשר אין בה כדי להוות ראיה לעצם אירוע התאונה, אלא לעצם הגשת התלונה בלבד), אך מאידך, אינו יודע את פרטי אותו אדם שלטענתו, היה עד לתאונה או לפחות ראה אותו מוטל על הכביש לאחריה ואת הרכב הפוגע, נמלט מהמקום ולאחר מכן, אף הסיע אותו למשטרה, לצורך הגשת אותה תלונה, הינה תמוהה ביותר.

6.         זאת ועוד, על אף שהמבקש העיד כי "אני קלטתי שהמכה היא פנימית, לא חיצונית ושיש לי זרמים בידיים ובצוואר", (עמ' 10 לפרוטוקול), הרי לבקשה, צורף אישור מחלה, מיום 28/1/04, אשר לא מפורטות בו תלונות המבקש או ממצאי הבדיקה וכל שנאמר בו הוא: "תאונת דרכים, תאריך התאונה 27/1/04" ו- " LOW BACK PAIN ", ללא כל רישום בדבר פגיעה בצוואר ובידיים .

7.         מעבר לעדותו של המבקש כי אינו יודע את פרטיו של אותו אדם, שעל פי הנטען, ראה אותו מיד לאחר התאונה והסיעו למשטרה, עדותו של המבקש, התגלתה כעדות בלתי אמינה, מגלה טפח ומכסה טפחיים.

בסעיף 2 לתצהיר שצורף לבקשה, ציין המבקש: "אני יליד 1946 ואני אב ומפרנס יחיד ל-16 בנים ובנות". המבקש הוסיף וטען כי: "לפני התאונה עבדתי כאיש עסקים בתחום החקלאות והשתכרתי כ- 12,000 ש"ח נטו בחודש, בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי שקיבלתי, בסך של כ- 1,700 ש"ח". בניגוד לדברים האמורים, יש לציין כי שבעה מילדיו של המבקש, בגירים הם והמבקש אף העיד כי הינו עוסק בחקלאות בשותפות עם בנו, בעסק המנוהל על שם בנו, וואליד. כן העיד המבקש כי בנו, וואליד, היה זה ששילם עבור הניתוח שבוצע באופן פרטי כך שלא ניתן לומר שהמבקש, הינו "אב ומפרנס יחיד ל-16 בנים ובנות", כאמור בתצהירו.

            עוד יצויין כי לבקשה עצמה, לא צורף כל מסמך המעיד על הכנסות המבקש. ביום 13/3/05, הוגש, במסגרת הודעה על צירוף מסמכים, הסכם שותפות, בין המבקש לבנו, על פיו: "הוסכם בינינו כי העסק בשם אבו ג'אנם וואליד, יחולק בינינו 50% בכל הנדרש. לאחר כיסוי החוב בבנק וזאת מרכישת הציוד, יקבל כל אחד מהשותפים משכורת על סך 10,000 ש"ח לחודש". בחקירתו הנגדית, הודה המבקש כי עד היום, לא קיבל שכר כלשהו מהעסק, אם כי לטענתו, החוב בבנק יכוסה ב- 30/5/05, ואז יתחילו למשוך משכורות מהעסק.

מעבר לעובדה שהצהרת המבקש כי השתכר סך של 12,000 ש"ח לחודש, נסתרה על פניה ומתברר כי המבקש, לא קיבל משכורת כלשהי מהעסק, המתנהל על שם בנו, הרי עצם הטענה כי המבקש, עובד ומשתכר סכומים בסדר גודל כנטען על ידו, עומדת בניגוד להצהרתו למוסד לביטוח לאומי כי אינו עובד והעובדה שקיבל גמלת נכות כללית, משנת 2001 ועד מועד כניסתו לבית הסוהר, בחודש אוקטובר 2004. כן יש לציין כי בהודעתו למשטרה, ת/2, צויין בפרק פרטי המודיע: "משלח יד- לא עובד"


8.         תשובותיו של המבקש, בחקירה נגדית, מעידות על מגמתיות וחוסר אמינות וכדוגמה, כאשר נשאל המבקש, האם דיווח למל"ל שהינו משתכר 12,000 ש"ח לחודש, השיב: "אני מבקש לא לענות על השאלה, זה לא עניינך מה יש ביני לבין המל"ל. הם אמרו לי יש לך נכות 46% ויש לך זכות ללכת לחפש עבודות. אם הם יבקשו ממני אני אגיד להם כמה אני מרוויח". כשנשאל המבקש, מדוע ההסכם עם בנו, נכתב בעברית בעוד שעל פי עדותו, הוא משוחח עם בנו בערבית ואינו כותב וקורא עברית, השיב שוב: "זה לא עניינך כי אנחנו חיים במדינה שכותבים בעברית והמסמך מעיד על עצמו" ובהמשך: "זה לא עניינך כמה מסמכים יש לנו", (עמ' 7-6 לפרוטוקול).

כשנשאל המבקש, בגין אילו עבירות, נגזר עליו עונש מאסר, השיב: "אני לא מוכן לדווח לך כי יש צו איסור פרסום של דלתיים סגורות של בית משפט מחוזי ואני גם לא מוכן לתת לך את מס' התיק ואני לא מרשה לך לחטט בו ואם תחטטי בו אני אתבע אותך", (עמ' 8 לפרוטוקול). גם אם אקבל כי מדובר בתיק לגביו הוצא צו איסור פרסום, הרי שאין מניעה למסור את מספר התיק וכשהמבקש נשאל לגבי העמדתו לדין, בגין תקיפת אחת מנשותיו, כפי שעולה מחוות דעתו של ד"ר לריה, נ/1, השיב: "אני לא מוכן לענות על השאלה. את לא יכולה לשאול אותי על דברים פליליים או על דברים משפחתיים", (עמ' 9 לפרוטוקול) וכשנשאל, האם נכון שלאחר מות אשתו, במהלך שוד, נכנס למצב של חוסר תפקוד, השיב: "אבקש לפטור אותי מהשאלות האלה. אני מוכן לענות רק על התאונה", (עמ' 9 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ