אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 64915/04

החלטה בתיק א 64915/04

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64915-04
05/07/2005
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
סייף עמראן
עו"ד סייף כנעאן
הנתבע:
חנש נפתלי
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן, תביעה כספית.

התובע נענה למודעת מכירת המסעדה שבבעלותו של הנתבע, אשר התפרסמה בחודש אוקטובר 2003.

הנתבע הינו מסעדן ובכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היה הבעלים של מסעדת "כתר הפלאפל" שברח' תובל 18 רמת גן.

הצדדים נפגשו וסוכמו תנאי הרכישה. ביום ה-04.12.03 נחתם הסכם בין התובע והנתבע לרכישת המסעדה על הציוד שבה וכן להשכרת המסעדה מאת הנתבע.

הנתבע הציג עצמו "כמחזיק ובעלים" של המסעדה וכן "בעלים" של הציוד במסעדה. בדיעבד הסתבר לתובע כי קיים סכסוך בין הנתבע לאחיו על הבעלות במסעדה, משראה התובע כי עניין הבעלות על המסעדה במחלוקת פינה את המסעדה. התובע טוען כי הנתבע הטעה אותו כי המסעדה בבעלותו הבלעדית, הנתבע יטען כי הינו זכאי להשבת הסך של 8,000 דולר ששילם כתמורה לרכישת המסעדה על פי החוזה בין הצדדים במידה והתובע לא יוכל להשתמש בנכס מסיבה כלשהיא הקשורה בנכס או המשכיר או מי מטעמו.

התובע טוען כי נאלץ להתפנות מהמסעדה מסיבות הקשורות בסכסוך שבין אחים. התובע טוען כי על הנתבע על פי ההסכם יהיה חייב לפצותו בגין ההפסדים שנגרמו לו, לרבות הסכומים שהשקיע במסעדה, השימוש בציוד, תשלומי השכירות, הזמן שהשקיע בשיפור המסעדה, הרווחים העתידיים שהיו צפויים להתקבל  ופיצויים בגין הפרת הסכם.

הנתבע טוען כי התובע היה אמור לשלם 8,000 דולר עבור הציוד כאשר ביקש לשלם מתוך פידיון העסק ובמשך חודשי השכירות הראשונים. בפועל שילם לשיעורין סך כולל של 3,000 דולר בלבד. עוד בטרם נחתם הסכם השכירות וכאשר התובע ביקש מידע אודות העסק נמסר לו כי הנתבע נמצא בסכסוך עם אחיו ביחס לעסק, ומתנהל משפט שעלול להימשך שנים. נמסר לו כי כל בעיה שתתעורר בקשר לכך במידה ותתעורר עליו להפנות לנתבע והוא יטפל בה. התובע קיבל לידו את המושכר והציוד והחל להפעילה מבלי שביצע במושכר כל שיפור או תכנון לשיפור כפי טענתו.

התובע לאחר שקיבל דרישת פינוי מאחיו של הנתבע , החליט להישאר במסעדה ולכבד את ההסכם. לאחר שלושה חודשים של שימוש במושכר נתברר כי חלק מהציוד נלקח על ידי התובע, אשר עזב את המושכר עם השארת חובות וללא כל התראה מראש.

דיון-

הלכה פסוקה היא כי, בחינת בקשותיו של הנתבע, ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר,  אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.

ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז (5) עמ' 133

ע"א 478/73 אנגלנדר נ. אשכנזי, פד"י ל(3) 437

ע"א 544/81 ,604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנו. המכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו (3)518

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי הנתבע  דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של הנתבע אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך נתבע, אשר מבקש רשות להגן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להגן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).

מן הכלל אל הפרט

בדיון שהתקיים ביום ה06/06/05 הנתבע בסיכומיו טען כי מדובר בכספים אשר לטענת התובע נמסרו לנתבע ולטענת הנתבע לא נמסרו. עוד נטען על ידי הנתבע כי מדובר בעצם בהפרת הסכם שכירות אשר נחתם לתקופה מסויימת, והתובע החליט על דעת עצמו להפסיקו לאחר שלושה חודשים.

לגרסת התובע לאחר שקיבל מכתב דרישה לפינוי הנכס, לא הייתה בידו כל ברירה אלא לעזוב את המקום. נטען כי הנתבע אישר קבלת סך של 3,000 דולר בלבד, עבור שלושת החודשים הראשונים של השכירות וגם לדבריו לא הוציא חשבונית.

הנתבע עצמו שלח מכתב התראה ולא ביקש את סכומי יתרת התקופה, דבר המעיד שקיבל סך של 8,000 דולר.

לטענת התובע הוא שילם לנתבע את הסך של 8,000 דולר.

לא מצאתי כל הכחשה לגבי תשלומי החשבונות שהתובע חייב בהם לפי סעיף 5 ט לתצהיר הנתבע, טענותיו של הנתבע לא הופרכו על ידי התובע.

לא שוכנעתי ע"י התובע כי הנתבע לא זכאי להוכיח את טענתו. אם נקנה לטענות הנתבע, את האמינות הלכאורית כנדרש בשלב זה, טענות אלו, אינן אך "סתמיות" ומשכך קיימת בהן הגנה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ