אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 64862/04

החלטה בתיק א 64862/04

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64862-04,187435-04
30/01/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
עו"ד סגל יעקב
הנתבע:
ירקוני אסתר
החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה  בסדר דין מקוצר.

התובע  הינו עו"ד במקצועו. לטענתו, הגיעה הנתבעת ביום 3/9/04 ובקשה מהתובע כי ייצג את בנה בדיון הארכת מעצר על רקע סכסוך בינו לבין יעל, אישה עימה היה בקשר.  

התובע קיבל על עצמו את הטיפול המשפטי ובין הצדדים הוסכם שבגין טיפול זה יהיה התובע זכאי לשכ"ט בסך שווה ערך בש"ח ל 750$ + מ.ע.מ.

ביום 6/9/04 שבה ופנתה הנתבעת בשנית למשרדו ובקשה כי יטפל בשני ענינים נוספים הקשורים לסכסוך בין בנה ובין יעל. לטענתו הוסכם בין הצדדים כי הטיפול יחל לאלתר וכי למחרת היום בשעות הבוקר המוקדמות יגיעו הנתבעת בנה ובעלה למשרדו של התובע בכדי לחתום על הסכם ההתקשרות ובכדי לגבות מהם את גרסתם בתצהיר וכמו כן לבצע פעולות משפטיות נוספות. הנתבעת ובני משפחתה הגיעו וחתמו על ההסכם. לטענתו הגיעה ביום למחרת הנתבעת ובקשה לשנות את ההתקשרות באופן שתשלם רק על יצוגה בהליך האזרחי. לטענתו הסביר לנתבעת כי החל לעבוד מיום האתמול על שני התיקים במקביל וכבר עשה פעולות משפטיות, ולפי ההסכם, עליה לשאת במלוא שכר הטרחה גם במקרה שתבקש את שחרורו מהייצוג.

הנתבעת  מודה כי אכן חתמה על ההסכם  אך טוענת שעשתה זאת מבלי לקרוא אותו. הנתבעת טוענת כי, למחרת היום, ב 7/9/04 התקשרה למשרדו ונאמר לה כי מדובר על סכום ללא מ.ע.מ . הנתבעת טוענת כי שוחחה  עם התובע והבהירה לו כי זה לא הסכום שסוכם עליו. לטענתה ענה לה "יכול להיות שלא הזכרתי את המע"מ אבל את חתמת על סכום בתוספת מע"מ" .

לטענתה הסבירה כי אין באפשרותה לגייס תוספת זו של 1,200 $ והופנתה ע"י התובע לאשתו אשר מנהלת את הענינים הכספיים. זו האחרונה לא הסכימה לבקשתה של הנתבעת. לאחר כרבע שעה התקשר בנה של הנתבעת למשרד התובע וביקש לפצל את הטיפול כך שבינתיים תוגש רק התביעה האזרחית תמורת 3,500$ ובתיק של התלונה לא יטופל עד שיוגש כתב האישום.  לטענת הנתבעת, התובע הסכים  בהתחלה לדרישתה ולאחר כ- 10 דקות התקשר לנתבעת וניסה לשכנעה כי לא כדאי לה לעשות זאת וכאשר לא השתכנעה,  הידרדרה השיחה עד כי חשה עצמה מאוימת. לאחר כשעתיים התקשר שוב התובע ומסר לה כי העדים בתיק התביעה האזרחי מסרבים להעיד שכן קבלו איומים בטלפון. הנתבעת התקשרה לעדים ובקשה לברר את פשר העניין ונאמר לה כי התובע הוא זה שהפחיד אותם בתיאורים על הצפוי להתרחש בבית המשפט.

לטענתה יתרת האמון שרחשה לתובע נעלמה, והיא ביקשה לשחררו מהייצוג.

ב"כ התובע המלומד טוען כי לאור לשונו הברור של הסכם שכ"ט (נספח א' לתביעה) ובמיוחד ס' 8 שבו, המציין כי ההתחייבות למלוא התשלום  תחול גם במקרה של קרות אירוע שיביא לסיום העניין, אין לנתבעת כל הגנה  ומן הדין לדחות את בקשת רשות להתגונן מטעמה.

דיון

לקוח אשר מגיע למשרדו של עו"ד רואה בו "מושיעו",בפרט כאשר מדובר בהליכים פלילים ונותן את כל מבטחו בעורך דינו. יחסי אמון בין עו"ד ולקוחו הם הבסיס לטיפול המשפטי ולהצלחה בייצוג. לקוח אשר מגיע לעורך דין ומבקש כי ייצג אותו, בפרט בהליך פלילי נתון ללחץ כבד ובמקרים רבים משמש עו"ד גם יכולוג ללקוחו.

הנתבעת ואף התובע מאשרים כי שיחת הטלפון שהתקיימה בין הצדדים הייתה כבר בשעה 6:00 בבוקר דבר אשר תומך בכך כי הנתבעת הייתה בלחץ באשר לגורל בנה.

הנתבעת טענה בתצהירה  ובפני,כי נתנה את אמונה בתובע ואף לא קראה את ההסכם שכן נאמר לה כי שכר הטרחה הינו 6,500$ וכי הבינה שמדובר בסכום כולל מ.ע.מ. הנתבעת  יצרה קשר כבר ביום שלמחרת עם משרדו של התובע לבירור סוגיה זו, ולאחר  דין ודברים שהביאו לכך שאיבדה בו האמון ביקשה את הפסקת הייצוג.

טענת ב"כ התובע המלומד לפיה אין להתחשב במאמץ ובעבודה שהושקע על ידי התובע ויש להתרכז אך ורק בהוראות הסכם שכ"ט וגם אם לא הוכח שנעשתה כל עבודה על ידי התובע, זכאי הוא למלוא סכום שכ"ט על אתר, אינה מקובלת עלי.

בתי  הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין עמדו על הוראות אשר קבועות בהסכמי שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו הקובעות שזכאי עוה"ד למלוא שכ"ט גם אם לא עשה דבר וראו בהם כמכשלות אתיות ואף זכו לכינוי "הוראות דרקוניות".

לענין זה ראה למשל : בד"א 74/01 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז תל אביב  של לשכת עורכי הדין בישראל (פדאור אתיקה (לא פורסם)  00 (8)545 ) עמ' 3-2., שם קבע ביה"ד ש:

"אולם  בשאלה העקרונית האם הסכם שכר טרחה הקובע שכר טרחה מוסכם שנכנס לתוקף מכח עצם החתימה על ההסכם אף שלא בוצעה עבודה  כלשהי, האם הסכם זה הוא בגדר הסכם דרקוני המהווה עבירה אתית (ראה סעיף 4.1 לפסק דין זה לעיל) בשאלה זו אנו נוטים להסכים עם בית הדין קמא. הסכם שכר טרחה שכזה גם אם  אין הוא מבוצע בפועל, עצם קיומו יש בו חריגה מן הנורמה המקובלת, ובודאי שהוא מהווה חריגה מנורמה ראויה במסגרת יחסים שבין עורך דין ללקוחו. אין זה ראוי לחייב לקוח במלוא שכר הטרחה בשל עצם העובדה שהוא פנה בבקשת עזרה לעורך דין מסויים  ועורך הדין הביע הסכמתו לטפל בעניינו, ותו לא."

אין אני קובע שזה המקרה שבפני אך בוודאי שאין מקום לנעול את דלתות בית המשפט בפני הנתבעת בשלב זה ולא לאפשר  לה להוכיח זאת, כפי שאפרט להלן.

הלכה פסוקה היא כי בחינת בקשותיה של הנתבעת אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיה וזכויותיה  אלא אך לבחון האם אם יש בטענה כזו או אחרת לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. ( ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'   פ"ד כ(2) 520, 522).

עוד יש לזכור כי גם טענות הגנה אשר אינן מעוררות אמון רב, ואף יש שחלקן מתגלות ככוזבות בחקירה הנגדית אין בהן כדי לפסול את נכונותו של ביהמ"ש מלהעניק רשות להגן היות ומשקל הראייה איננו נקבע בשעת הדיון בבקשה ומשום כך חוסר האמון בהן, כשלעצמו, אינו שולל את מתן הרשות להגן אם יש לטענות אלו אחיזה כלשהי בחומר המצוי בידי ביהמ"ש. ( ראה ע"א 592/65 אברהם שלי נ' בוכובזה, פ"ד כ(2) 608).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ