אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 64721/07

החלטה בתיק א 64721/07

תאריך פרסום : 11/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
64721-07
11/05/2008
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
דרזנין נדב
עו"ד דרזנין דנה
הנתבע:
קובן ליאורה
עו"ד גולן דוד
החלטה

לפני בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות.

מדובר בתובענה שהוגשה ע"י מר דרזנין נדב (התובע והמבקש) כנגד גב' ליאורה קובן (הנתבעת והמשיבה), על סך של 53,250 ש"ח. עניינה של התובענה, הינם שישה שיקים משוכים על חשבון בנק הפועלים, אשר חוללו בהעדר פירעון, מהטעם שחתימת המושך אינה זהה.

ביום 1.5.07 הוגשה ע"י הנתבעת, התנגדות לביצוע השיקים. ביום 10.9.07 ניתנה החלטה, ע"י כב' הש' מיכאל תמיר, במסגרתה, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, בכפוף להפקדת 10,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש. ביום 25.3.08, נערכה ישיבה מקדמית ע"י מותב זה, בה נקבע כי לאור סכום התביעה, היא תידון בסדר דין רגיל. התיק נקבע לישיבה מקדמית נוספת ליום 14.9.08.

סלע המחלוקת בבקשה שלפני, הינו מיהו הצד שעליו הנטל לפתוח בהבאת הראיות, בעטייה של טענת זיוף.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, שעה שמדובר בתביעה שיטרית, אזי בהתאם לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), חל בעניין זה הכלל בדבר היפוך סדר הבאת הראיות, באופן שעל המשיבה, הנטל להפריך את החזקה הנוהגת בעניינו של שטר ועל כן עליה להתחיל ולהביא ראיותיה תחילה.

המשיבה טוענת כי שעה שבעניינינו טענת ההגנה המרכזית הינה טענת זיוף, אזי נטל ההוכחה הוא על המבקש התובע ועליו להתחיל בהבאת ראיותיו.

על כך משיב המבקש כי עיון בכתב ההתנגדות לביצוע השטר (אשר הפך לכתב הגנה), מעלה קיומן של שתי טענות: זיוף חתימה וכן חתימת המנוח בחריגה מהרשאת אשתו. המבקש טוען כי כתב ההתנגדות הינו לאקוני וחסר פירוט בדבר הטענות לעיל. לטענתו, המשיבה מנסה ליהנות מרכיבי ה"ספק", העומדים לזכותו של נתבע, מקום שהחובה להוכחת נטל התביעה, מוטלת, דרך הכלל, על התובע - ה"מוציא מחברו". המשיבה מנסה להימנע ממסירת גרסה מפורטת בדבר נסיבות מסירת השיקים. לטענתו, המשיבה אינה מפנימה כי עסקינן בתביעה שטרית, אשר מניחה ביסודה את תקינות ההליך השטרי ואת היפוך נטל הראיה ועול הבאת הראיות.

דיון והכרעה

הצד שעליו מוטל הנטל לפתוח בהבאת הראיות במקרה של טענת זיוף

לאחר עיון בפסיקה הענפה ובספרות הקיימת בנושא, הגעתי למסקנה שלפיה, על המבקש לפתוח בהבאת הראיות. בספרו של י' זוסמן, "דיני שטרות", מהדורה שישית, בעמוד 337, קובע המחבר כי:  

"נתבע הטוען טענת זיוף אינו חייב להוכיח שחתימתו זוייפה אלא התובע חייב להוכיח שהנתבע חתם על השטר,שכן רק על פי חתימתו האמיתית זכאי הוא להוציא מחברו".

בספר " דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט", של המחברים עו"ד ד. תמיר ועו"ד י. יערי, בעמ' 276, נקבע:

"כאשר מכחיש הנתבע, כי החתימות או החותמת שעל השטר מחייבות אותו, מוטלת על התובע החובה להוכיח כי אכן הנתבע נתחייב בחתימות שעל השטר וחובה זו מוטלת גם על אוחז כשורה... לא ניתן להישען על החזקה שבסעיף 29 (ב) כאשר הנתבע מכחיש את חתימתו, שכן כפירה בחתימה אינה טענה של פגם בזכות הקניין אלא היא כפירה ביצירת הקניין - והחיוב הצמוד אליו - בכללותו"

למעשה, גם מעיון בפסיקה אשר הובאה ע"י המבקש עצמו, ניתן להגיע לאותה מסקנה. לא שוכנעתי מניסיונות המבקש להציג את הפסיקה עליה הסתמך, כתומכת בטענותיו.

המבקש הסתמך, בתשובתו לתגובת המשיבה, על פסק דינו של כב' השופט יצחק עמית, מביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר ניתן ב-ת"א (חי') 426/02 בני בנימין לקרץ בע"מ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ (פורסם ב"נבו"). המבקש ניסה ע"י הדגשתם והגדלתם של חלקים מפסק הדין, לשכנע את ביהמ"ש בנכונות טענתו. ברם, עיון מדוקדק בפסק הדין דלעיל, מוכיח כי דווקא הצדק עם טענת המשיבה, וכי על המבקש, כמי שמסתמך על החתימה, הנטל בהוכחת אמיתותה.

בהקשר זה, מצאתי לנכון לציין כי פסיקה נוספת (פסק דינו של כב' הש' זוסמן בע"א 61/642 זאב טפר נ' שלמה מרילה), אשר הובאה ע"י המבקש לתמיכה בטענתו בנידון, אין בה ולא כלום לתמיכה בטענת המבקש, הן משום שפסק-הדין אינו עוסק בטענת הזיוף ובנטל הפתיחה בהבאת הראיות והן משום שלגופו של עניין, אין בהלכה שנקבעה שם כל רלבנטיות בעניינינו, על אף שמאופן הצגת ההלכה ע"י המבקש, בו הושמט חלק ממנה, נראה לכאורה כי יש בטענת המבקש דבר מה.

טענת המבקש בדבר חריגה מהרשאה

לטענת המבקש, משביקשה המשיבה לטעון ל"חריגה מהרשאה", גלש טיעונה והעביר לפתחה את הנטל להוכיח את טענותיה, שכן, ממילא, לשיטת המבקש, ובהתאם להלכת ביהמ"ש העליון, נקבע כי חריגה מהרשאה אינה זיוף. לשיטת המבקש, סעיף 23(ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: פקודת השטרות), מחזק את הפרשנות דלעיל של חריגה מהרשאה. כמו כן, הוראות סעיף זה, לשיטת המבקש, מלמדות כי אין די בטענת זיוף סתמית בכדי לסטות מהוראות הדין החל ברגיל בדיני השטרות. אכן, צודק המבקש, כי בפסק הדין בעניין ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי, פ"ד מח (3) 563, 569 (1994) - (להלן: " פס"ד אשכנזי"), השווה בית המשפט העליון את היקף המונח זיוף בדיני השטרות לזה הנקוט בדיני העונשין, וקבע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ