אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 63984/95

החלטה בתיק א 63984/95

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63984-95
03/07/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
יוספוב סבטלנה
הנתבע:
1. גני עופר בניה והשקעות בע"מ
2. תינהב בע"מ

ביום 5.8.99 ניתנה על ידי החלטה בתיקים מאוחדים אלו לפיה קבעתי שהנתבעות בנו את הבניינים בפרוייקט נשוא הדיון בסטייה משמעותית מתכנית בניין ערים המחייבת (תכנית מתאר 2513 המכונה שם להלן: "התב"ע") ובכך קבלתי את עמדת התובעים, הטוענים לירידת ערך דירותיהם אשר נרכשו  על ידיהם מהנתבעות "על הנייר" (להלן: "ההחלטה הראשונה").

במסגרת ההחלטה הראשונה לא דנתי בשאלת אחריותה של הנתבעת מס' 2 (להלן: "תינהב") והתייחסתי אליה כאל מ שחבה כלפי התובעים ביחד עם הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"); עניינה של תינהב יידון בהמשך הדברים.

לאור היותה של החלטה זו המשכה של ההחלטה הקודמת, איני רואה צורך לפרט מחדש את פרטי הדברים והעובדות הדרושים להבנת החלטה זו, אשר יש לקרוא אותה יחד עם זו הקודמת ושתיהן יחד היו אמורות להוות את פסק הדין בתיקים אלו, דבר שלצערי לא הסתייע בשלב זה, מהנימוקים שיפורטו להלן; בהתחשב באמור לעיל, ההגדרות והכינויים שנעשה בהם שימוש בהחלטה הקודמת ישמשו גם לעניין החלטה זו.

עניינם של התובעים לא הסתיים עם ההחלטה הקודמת; בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי הנתבעות התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי, כב' השופט ארבל (תיק בר"ע 21510/99) ועל כן לא נותר לתובעים, שההחלטה הקודמת הייתה לטובתם, אלא לבקש מבית המשפט, בהסכמת הנתבעות, לדחות את התביעה על מנת שיוכלו להגיש ערעור בזכות על פסק הדין ובכך לתקוף בעקיפין את החלטת כב' השופט ארבל.

ערעור התובעים אכן התקבל (ע"א 2548/00) ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור נדחתה (רע"א  9730/03); בכך שבה ההחלטה הקודמת לתוקפה באופן סופי.

בעקבות אותם דברים התקיים דיון נוסף בבית משפט זה, לעניין נזקי התובעים, שנבעו מהבניה שבנו הנתבעות בניגוד לתב"ע.

התובעים הסתמכו לעניין קביעת נזקיהם על חוות דעת שמסר עבורם השמאי  אינג'  צבי רון (להלן: "רון") ומולם העמידו הנתבעות את חוות דעתו של השמאי מר חיים גלנצר (להלן: "גלנצר").

רון מסר למעשה ארבע חוות דעת, בארבעת התיקים המאוחדים, אולם כל חוות הדעת נוסחן זהה, למעט סכומי הפיצוי בגין ירידת ערך השונים בהתחשב בגודל הדירות השונות ומיקומן בבניין A או בבניין B ולפי כיוון הדירות באותן דירות.

לא ניתן לקבל את חוות דעתו של רון; הסכומים שנקבעו על ידיו לעניין ירידת הערך, כפי כל אחת מחוות הדעת, הם סכומים שרירותיים שאין מאחריהם כל חישוב ממשי.

בחוות דעתו קובע רון שירידת ערך דירות התובעים היא תולדה של  חסימת אור ואויר ותוספת רעש כתוצאה מבניית הבניינים בצורה צפופה יותר מאשר נקבע בתב"ע כפי המפורט בהחלטה הראשונה (ראה חקירתו הנגדית של רון בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון ביום 29.11.94; להלן: "הפרוטוקול").

בחקירה הנגדית (שם) לא ידע רון להגדיר את הדברים במדויק והוסיף שאת הפיצוי קבע גם כתולדה של  "פגיעה בפרטיות" ו "מטרד היחיד" ושאר ביטויים שאין מאחריהם ממש.

אקדים את המאוחר ואומר כי מקובל עלי, ולדעתי יש בכך "ידיעה שיפוטית" שככל שצפיפות הדיור עולה, כך נמוך יותר ערך הדירות במקום, לעומת דירות אחרות,  באותם נתונים ובאותה סביבה ובאותה רמת בניה שצפיפות הבניה בסביבתן נמוכה יותר (וראה להלן לעניין חקירתו של גלנצר).

על כן, דבריו של רון אין בהם כדי לחדש לעניין העובדה שלתובעים נגרם נזק בהפרת התב"ע ומאידך אין בהם הסבר לדרך קביעת ירידת הערך המגיעה לתובעים.

רון מאשר שאין הוא מומחה לאקוסטיקה והבדיקה היחידה שערך לצורך חוות דעתו היא מדידת המרחקים בין הבתים, אלא שבכך אין כל רבותא, שכן צמצום המרחק בין הבתים הוא גרם הנזק לתובעים אך המדידה אינה מסייעת לכימות הנזק.

רון גם לא קבע את הנזק לפי ניסיונו האישי, וספק אם יכול היה לקבוע את הנזק לפי ניסיון כזה הואיל ובעת כתיבת חוות דעתו, בשנת 1995, היה רון שמאי חדש, בעל רשיון שמאות תקופה של מספר חודשים (עמ' 1 לפרוטוקול).

בסופו של דבר, מסתבר כי רון קבע את קביעותיו, שלא לפי בחינת עסקאות (עמ' 3 לפרוטוקול) ולא לפי ניסיון אישי; גם אם מקובל עלי כי בעת מתן חוות דעתו לא היו בנמצא עסקאות מספיקות להשוואה, ניתן היה להשלים את חוות הדעת למועד הדיונים וזאת לא עשו התובעים ורון לא התבקש לכך (ראש עמ' 4 לפרוטוקול).

רק בחקירה החוזרת הסביר רון כי הוא קבע את קביעותיו לפי נוסחה כלשהי הקרויה "נוסחת זרניצקי".

ברור שדברים אלה אין מאחריהם דבר; איני צריך להידרש לשאלה האם "נוסחת זרניצקי" מקובלת או לא; די בכך שטיבה לא הובהר ורון לא התייחס אליה כלל בחוות דעתו; עדותו בעניין זה בחקירה חוזרת, ללא הסבר וללא הבהרה כיצד יישם את הפרמטרים של הנוסחה למקרה הנדון, אינה אלא "עדות כבושה" שבהשאלה ניתן לומר גם שהיא "עדות כבושה בנסיבות מחמירות" ומשקלה אפסי (ע"פ 677/84 דוד ואח' נ. מדינת ישראל, פד"י  מא4 עמ' 33 בעמ' 45; ע"פ 2014/94 מונדר נ. מדינת ישראל, פד"י נ2 עמ' 624 בעמ' 629).

דבר נוסף; במקרה אחד קבע רון ירידת ערך בשיעור של 35%, שיעור שנראה מוגזם על פניו, ומשנשאל על כך טען כי יש בידיו פסיקה של בית משפט המאשרת קביעה כזו בגין חסימת אור או אויר והבטיח להמציאה לבית המשפט; פסיקה כזו לא נמסרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ