אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 63747/04

החלטה בתיק א 63747/04

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
ת"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63747-04,14261-05
11/10/2007
בפני השופט:
אליהו בכר

- נגד -
התובע:
1. חתמי ללוידס באמצעות סקוריטס סוכנות לביטוח בע"מ
2. ביכורי שדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ

עו"ד י. קול
הנתבע:
1. ארז אריה
2. הדר חברה לביטוח בע"מ

עו"ד מ. גוטסמן
עו"ד מ. תגר
החלטה

1.         רקע

התובעים, חברת ביטוח ומבוטחה, שיכונו להלן " חברת הביטוח" או " חתמי לוידס" מחד, ו" המבוטחת" או " ביכורי שדה" מאידך, הגישו בנפרד תביעות נזיקיות כנגד הנתבעים בגין אירוע שריפה שנטען כי ארע באחריות הנתבע 1.

חברת הביטוח הגישה תביעתה כתביעת שיבוב בגין תגמולי הביטוח ששילמה לביכורי שדה, וביכורי שדה הגישה תביעתה ליתרת נזקיה מעבר לאלה שהתקבלו על ידי חברות הביטוח.

המבוטחת פוצתה גם על ידי איילון, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון") , שאף היא תובעת את הנתבעים בתובענה נפרדת  שצורפה לתובענות הנדונות, אך  לא העלתה טענותיה למחלוקת נשוא החלטה זו.

בסך הכל פוצתה המבוטחת על ידי מבטחותיה  ולכאורה בסכום של 1,940,000 דולר, כאשר סך כל הנזק נאמד על ידי שמאי המבטחות בסכום של 2,418,000 דולר, ולפיכך הנזק הלא מפוצה לכאורה עומד ע"ס של 501,900 דולר, בגינו הגישה המבוטחת תביעה בסכום של  2,266,079 ש"ח. חתמי לוידס הגישה תביעתה על הסך של 429,393 ש"ח בשל הסכום אותו שילמה היא לביכורי שדה, יחד עם הוצאות נוספות. כאן המקום לציין לצורך השלמת התמונה, כי איילון  הגישה תביעתה על סך של 1,500,000 ש"ח, למרות ששילמה בפועל סכומים גבוהים יותר לביכורי שדה.

מכתב הגנתה של הנתבעת 2, היא מבטחת הנתבע 1, עולה כי גבול האחריות כלפי הנתבע 1 עומד על הסך של 406,361 ש"ח ולפיכך קמה מחלוקת מקדמית בין חתמי לוידס לביכורי שדה, למי קיימת, אם בכלל, זכות קדימה בגביית נזקיה הכספיים כלפי הנתבעת 2.

ביכורי שדה טענה,  כי על פי סעיף 62 (ב) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: " החוק") , היא זו שזכאית לקבל פיצוי תחילה מהנתבעים, זאת למדה מלשון סעיפים 62 (א)  ו-62 (ב)  לפיהם, כך טענה, המבטחת אינה יכולה לחסום את זכותו של המבוטח לקבל פיצוי עבור יתרת נזקיו מהמזיק ולכן למבוטח זכות קדימה כלפי המבטחת לקבל פיצוי מהמזיק, כאשר  יכולותיו הכלכליות של המזיק מוגבלות. 

עוד טענה, כי הוראות סעיף 62 (ב) קוגנטיות לאור סעיף 64 לחוק, ואין להתנות עליה אלא לטובת ערבותה.

מעבר לכך הוסיפה, כי הוראות החוק, שהינו חוק צרכני, תכליתם להגן על אינטרסים טעוני הגנה של המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח וניצול עמדה עדיפה ואף מטעם זה יש להעדיף את המבוטח, ואף הפנתה לפסה"ד בענין ע"א 1009/90 יצחק מרציאנו נ' צור, לפיו, כך טענה, נקבעה קדימות לניזוק בתחרות עם חברת הביטוח כלפי המזיק, כשמטרת קביעת הקדימות היא למנוע מצב שהניזוק לא יפוצה באופן מלא.

חתמי לוידס טענה כי זכותה כלפי הנתבעות הומחתה לה סטטוטורית מכח סעיף 62 (א) לחוק בגובה תגמולי הביטוח ששילמה, ופירשה את סעיף 62 (ב) באופן שמעדיף את המבטח על פני המבוטח והסתמכות על המלומד הרמן בספרו דיני ביטוח, בעמ' 102 לספרו, שם מציין כי:

" ניתן אולי ללמוד גם  מסעיף קטן (ב) של סעיף 62 שאכן המבטח הוא בעל הזכות העדיפה על כספי תביעת שיבוב עד לגובה תגמולי הביטוח באשר החוק אינו מרשה למבטח לפגוע בזכות מבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח, דהיינו פיצוי שנתקבל עד לגובה התגמולים - המבטח זכאי לו ורק פיצוי או שיפוי מעל לסכום התגמולים מגיע למבוטח הניזוק".

עוד הוסיפה,  כי המבוטחת יכולה לתבוע את יתרת נזקיה מהמזיק עצמו וכי על המבוטחת לבוא טרוניה עם עצמה בגין כך שלא ביטחה מלכתחילה את מלוא הנזקים האפשריים, בחרה לחסוך בפרמיה והכניסה עצמה לביטוח   חסר שהוליד את הסיטואציה.

עוד טענה, כי יתכן מצב פרדוקסאלי ולפיו ככל שחברת ביטוח מצליחה לממש זכות התחלוף כלפי המזיק והמבוטח אינו מצליח לעשות כן, יוכל לכאורה המבוטח לפנות לחברת הביטוח ולעתור להשבת הסכום שגבתה כדי שיוכל להיות מפוצה בגין יתרת נזקיו שלא שולמו לו באמצעות תגמולי הביטוח.  פרשנות כזו תפגע ותרוקן מתוכן את זכות התחלוף שהוקנתה לחברות הביטוח על פי חוק. לפיכך, כך טענה, יש לאבחן בין איסור הפגיעה בזכות המבוטח כלפי צד ג',  כגון מסירת מסמכים מזיקים לצד ג' וכו', באופן שיפגע בסיכויי תביעת המבוטח, לבין מימוש זכות השיבוב בדרך של קביעת המגיע מבלי שתפגע זכותו של המבוטח כלפי צד ג' גם אם אין לצד ג' מספיק כסף לשלם כלל הנזק.

טיעון נוסף התייחס לגובה הפרמיה שלטעם המבטחת  מתומחר בין היתר בהתחשב בזכותה לתבוע מהמזיק את הסכומים שתשלם למבוטחה, פגיעה בזכות זאת, או קביעה כי חברת הביטוח היא תמיד אחרונה בתור, תפגע בכוונת הצדדים ובציפיותיהם ואף בכוונת המחוקק ותהא התערבות בלתי מידתית ביחסים החוזיים, מה שעלול לייקר את הפרמיה באופן משמעותי לכלל הציבור.

לחלופין טענה, כי  מדובר במצב של ריבוי נושים, כאשר מכח סעיף 59 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, יש לראות הן בחברת הביטוח והן במבוטח שניים להם מגיע חיוב אחד המצוי בידי חברת הביטוח הדר.

עוד לחלופין טענה, כי הואיל וביכורי שדה אחראית לקיומו של ביטוח חסר, יש לראותה כמי שמבטחת עצמאית של יתרת הסכום ולפיכך יש לראות, הן בחברת הביטוח והן במבוטחת, בעלות מעמד זה ואין  ליתן לאף אחת מהן יתרות או עדיפות על חשבון מי מבין השתיים.

לטענות ביכורי שדה הוסיפה בתגובה, כי המחלוקת טרם נדונה בביהמ"ש העליון ואף בפס"ד מרציאנו דלעיל, קבע ביהמ"ש כי כל עוד לא נבחנה פרשנות סעיף 62 (ב) לחוק על רקע העובדות שבאו בפני ביהמ"ש, אין לקבוע מסמרות בענין זה.

לטיעוני חברת הביטוח בסיכומיה, השיבה ביכורי שדה כי דמי הביטוח הנגבים אינם קשורים בהכרח בזכות השיבוב אלא לסיכוי התרחשות מקרה הביטוח.

עוד השיבה לטענת ריבוי הנושים, כי החוק הינו בגדר חוק ספציפי הגובר על חוק החוזים [חלק כללי],  ולכן חזרה לגירסתה הראשונה כי לביכורי שדה יש זכות קדימה.

  1. טיעוניהם היפים של הצדדים, אינם הטיעונים היחידים לתימוכין לגישה זו או אחרת, היינו לגישה המצדדת בקדימות חברת הביטוח אל מול זו המציינת קדימות למבוטח ואף לגישות נוספות, לרבות כאלה הרואות במבוטח ובמבטח שני נושים של המזיק (ר' דיון מורחב בסוגיה זו בספרו של ש' ולר ביטוח  (פירוש לחוקי החוזים, מיסודו של ג' טדסקי, 2007), כרך שני, 272 עד 280 , וכן  מ' יפרח ור'. חרל"פ ששון - דיני ביטוח (2001), 383 עד 385, לרבות ההפניות למאמרו של ד' שוורץ "דיני ביטוח - תהליכים ומגמות" ספר השנה של המשפט  בישראל, תשנ"ו (הוצאת פפירוס, 1997, בעריכת א. רוזן- צבי) 3185, לענין העדפת אינטרס המבטח וכן ספרם של ד' פרידמן ונ' כהן "ריבוי חייבים" דיני חיובים - חלק כללי (תשנ"ד, העורך ד' פרידמן) 155, 273 לענין העדפת אינטרס המבוטח).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ