אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 63169/05

החלטה בתיק א 63169/05

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63169-05
29/07/2007
בפני השופט:
שוורץ אהוד

- נגד -
התובע:
זילברמן אסתר
הנתבע:
מחלקה משפטית מכס - ת"א
החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. המבקשת היא מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ. המשיבה היא אזרחית מדינת ישראל.

ביום 22/09/04 נחתה המשיבה בנמל התעופה בן-גוריון כשבידיה 8 חפיסות (פקטים) של סיגריות. ביציאתה מהנמל נעצרה ע"י רשויות המכס, בטענה שהיא זכאית לאחוז רק ב- 2 חפיסות בפטור, ובגין יתר החפיסות נדרשה לשלם קנס. לטענתה, בחזרתה, בן זוגה נמצא עימה, ולכן זכאית למכסת חפיסות נוספת, כן טענה, כי 2 החפיסות הנוספות שבידיה מקורן מהחזרה מהדיוטי פרי. לדבריה, כלל לא ידעה כי מותר לה להביא ביבוא אישי רק 2 חפיסות בפטור, וכי עליה לחלק באופן יחסי את החפיסות שקיבלה מהדיוטי פרי, בינה ובין בעלה. כן טענה, כי אחזה בתום לב ב- 8 חפיסות סיגריות, ולכן אינה חייבת לשלם בגין החפיסות העודפות, או לחילופין חייבת היא רק בגין 2 חפיסות סיגריות.

עוד נטען, כי תחשיב הקנס המנהלי שהוטל אינו מפורט, וכך גם הריבית שנגבתה הינה בלתי סבירה ומנוגדת לחוק. ביום 24/09/05 שילמה את מלוא התשלום הנדרש בסך של 1,237 ש"ח בציון " שולם תחת מחאה". לטענתה, מששילמה את מלוא הסכום הנדרש, הינה זכאית להשבתו על פי סעיף 154 לפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: " הפקודה"). כמו"כ, זכאית להחזר הטובין שנלקחו ממנה ושלא הושבו לה, ולחילופין, זכאית לשוויין כפי עלותן בסך 148.5$ השווה ל- 668 ש"ח.

ביום 9/04/06 הגישה המבקשת בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה, ובמקביל הגישה בקשה זו, לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לטענתה, מדובר בתביעה לביטול קנס מנהלי שהוטל על המשיבה מכוח חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: " החוק"), וכן החזרת טובין שחולטו כדין ונתפסו כדין מכוח סעיף 188 לפקודה וחולטו כדין מכוח סעיף 204 לפקודה. על-כן, דין התביעה להידחות מחמת העדר סמכות עניינית ומחמת העדר מיצוי ההליכים העומדים למשיבה לאור ההליכים הקבועים בחוק ובפקודה.

לטענתה, המשיבה נקטה בהליך שאינו מתאים לבירור תביעתה לביטול הקנס המנהלי והשבת הטובין שחולטו. הדרך הראויה לערער על קנס מנהלי שהוטל מנויה בסעיף 8(ג) ו- 8א' לחוק, ומשלא פעלה לפיה מנועה המשיבה מלערער על החלטת המבקשת. כמו-כן, טענה המבקשת, כי משבקשת המשיבה להפחתת הקנס לא נענתה, היה עליה להודיע תוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה על רצונה להישפט, כאמור בסעיף 8א(ה) לחוק. משלא עשתה כן מנועה היא מלבקש ביטול הקנס בחלוף שנה וחצי מהטלתו. לעניין תפיסת הטובין, טענה כי, הליכי התפיסה והחילוט נעשו כדין ובהתאם להוראות והמועדים הקבועים בסעיפים 190 ו- 192 לפקודה, והמשיבה יכלה לבקש החזרת הטובין עפ"י הסעיפים שלעיל, ומשלא עשתה כן, אינה יכולה לבקש סעד זה באיחור של שנה.

ביום 21/05/06 הגישה המשיבה תגובה לבקשת הדחייה וביקשה לדחותה על הסף ממספר טעמים: המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת כספית, ובהתאם להוראות הפקודה, הינה בסיס לתביעה כספית. לפי ההלכה, קיימת סמכות לבימ"ש, לדון בתביעה כספית בגין כספים ששולמו שלא כדין, אשר ולפי סע' 154 לפקודה, שילמה המשיבה את הקנס המנהלי תחת מחאה, ולכן רשאית להגיש תובענה להשבת התשלום. לסברתה, טענת המבקשת כי ההסדר המצוי בחוק, הוא ההסדר הממצה לעניין אפשרויות ההשגה וערעור על אישומי מכס, - אינו נכון ואינו חל בענייננו; לסברתה, טענות המבקשת כי ההליך בו נקטה המשיבה אינו נכון וכי בימ"ש נעדר סמכות עניינית, נאמרו כאמירה ולא פורשו; ההסדר הספציפי הנכון להליך ושמסדיר ענייני מכס נעוץ בפקודה ובסעיף 154 בו, ולפיו פעלה המשיבה, להבדיל מהחוק שחל על סוגים שונים של עבירות מנהליות ומהווה הסדר כללי בגדר חוק כללי; בהמ' 506/92 מ"י נ' דוד שטסל בע"מ, הודו רשויות המכס כי הדרך הנקוטה בסעיף 154 לפקודה הינה רשות ולא חובה, ולכל היותר מקבילה לדרך המנויה בחוק, ומכאן נגזרת סמכות בימ"ש לדון בעניין לאור סע' 154 לפקודה וביחס להחזרת התפוס.

בהמשך להחלטה בדיון מיום 22/05/06, המבקשת הגישה אסמכתאותיה לתגובת המשיבה לבקשת הדחייה, ואילו המשיבה לא עשתה כן, הגם שביקשה וקיבלה ארכות להגשתן.

המבקשת חזרה על בקשתה לדחות על הסף את התביעה שהוגשה כנגדה והטעימה כך: המשיבה עברה עבירה, שאינה מתכחשת לה, שבגינה הוטל קנס כדין; שימוש המשיבה בהוראת סעיף 154 לפקודה - שגוי ואינו נוגע לעניין הקנס המנהלי; החוק הוא חוק ספציפי לעניין קנס מנהלי והוא חל כאן. לכן אין משמעות לתשלום הקנס אגב מחאה, שכן הפקודה אינה חלה במקרה דנא; דרישת הכתב להישפט הקבועה בסעיף 8 לחוק הינה דרישה מהותית.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מאחר ובית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

באשר לעניינו של החוק ומטרתו נאמר בבג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ' עו"ד כרמלה אוסטפלד, פ"ד מו(3) 508:

" חוק העבירות המנהליות עניינו העיקרי הוא בהסבת הליכים פליליים להליכים מנהליים. הצורך ביצירתן של "עבירות מנהליות" - ובצדן "קנסות מנהליים" - תחת עבירות פליליות רגילות הנדונות בבתי משפט מן המניין, משתית עצמו על כמה וכמה יסודות, ובהם: שיפור האכיפה של דברי חוק הקובעים עבירות ההופכות מעבירות פליליות רגילות לעבירות מנהליות; הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט; ומתן אפשרות למי שעברו עבירה מנהלית לשאת בעונש מתאים בלא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית, אלא בנסיבות מיוחדות. החוק (בסעיף 1 בו) נותן סמכות בידי שר המשפטים לקבוע בתקנות, כי עבירות פלוניות תהיינה "עבירות מנהליות", ובתקנות אף אמור להיקבע לכל עבירה מנהלית קנס, שניתן להטילו בדרך מנהלית, והוא "קנס מנהלי" (סעיף 2). לביצוע החוק מתמנות רשויות מוסמכות ("מפקחים" ו"רשם"), והחוק מוסיף וקובע דרכים והליכים להטלתו של קנס מנהלי ולתשלומו... "עבירה מנהלית" גוררת "קנס מנהלי" ובהליכים מנהליים, לאמור, הליכים שלא בפני בית משפט. זו דרכו של החוק וזו מגמתו".

לעניין תפיסת הטובין, עולה מסעיף 192 לפקודה כי אין המדובר בעבירה, או עבירה מנהלית, אלא תהליך נלווה העומד בפני עצמו שעניינו הגשת תובענה להחזרת התפוס, וראו לענין זה, דבריו של כב' הנשיא ברק בבג"ץ 252/81 מנהל אגף המכס והבלו נ. ח.ש. נחמני, פד ל"ה (4), 558:

" שונה החילוט עפ"י ס' 204 לפק' המכס. חילוט זה מהווה תוצאת לוואי לעבירת מכס, כמוגדר בס' 204 לפק' המכס. עם החילוט נוצר סכסוך בין המכס לבין האדם שטוביו חולטו, ופק' המכס קובעת הליך שיפוטי מיוחד להכרעה בסכסוך זה (בס' 192 לפק' המכס)."

אני מקבל את עמדת המבקשת, לפיה הטענות המועלות בהליך שבפני הנן טענות במישור דיני המס,  ובקשר לפעילות המשיבה.

לטענות אלו תוצאת מס, ולפיכך, יש לדון בהן במסגרת חוק העבירות המנהליות ס' 8, וס' 192 לפקודת המכס. משלא הודיעה המשיבה כי ברצונה להישפט עפ"י ס' 8 לחוק העבירות המנהליות, מנועה היא מלערער כאן על החלטת המבקשת בעניין. משלא הוגשה תובענה להחזרת תפוס במועד האמור בסעיף 192 לפקודת המכס, יש לראות את התפוס כמוחרם וללא צורך בהליכים נוספים.

נוכח האמור, הבקשה לדחיית התביעה מתקבלת, המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הדיון בעניין בסך 1000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד באב, תשס"ז (29 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.

אהוד שוורץ - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ