אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 62723/04

החלטה בתיק א 62723/04

תאריך פרסום : 08/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62723-04,166081-06
25/02/2007
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
1. יוסף מאיר
2. יוסף משה

הנתבע:
1. ויצמן דליה
2. ויצמן ציון
3. ויצמן יאיר
4. אדרעי אלי

החלטה

מאיר ומשה יוסף (להלן - התובעים ) הגישו תביעה בהליך של "סדר דין מהיר" כנגד ויצמן דליה, ציון ויצמן, יאיר ויצמן ואלי אדרעי ( להלן - הנתבעים ) .

בשל היעדר התייצבות של הנתבעים לישיבה שנקבעה ליום 18.5.06 ניתן פסק דין כנגד הנתבעים במעמד צד אחד.

ביום 15.6.06 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין, כשבפיו הסבר לפיו לא  התייצב לדיון כיוון שביום 7.5.06 נתקבלה במשרדו החלטת בית המשפט בדבר דחיית מתן עדות של אחד העדים והוא הבין  כי מועד הדיון כולו נדחה, ולא רק מתן עדות של אותו עד שלא יכל להתייצב.

טוען ב"כ המבקשים כי נוסח ההחלטה שקיבל ממזכירות בית המשפט מטעה והוא  סבר בתום לב כי הדיון אכן נדחה .

מנגד טוענת ב"כ התובעים כי פסק הדין ניתן כהלכה ואין במקרה זה כל חובה לבטל את פסק הדין שאיננו פגום ואין בידי המבקשים כל זכות קנויה לדרוש את ביטולו.

דיון:

סמכות בית משפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד עוגנה בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי וזו לשונה:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתאנים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בנוסח תקנה זו, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית - המשפט את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד. מחוקק -המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית - המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול, בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה. בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית - המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו. בענייננו, מבחינה ההלכה הפסוקה בין שני מקרים : האחד, מקרה בו נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק - הדין, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן פסק - הדין. במקרה זה, זכאי הצד המבקש ביטול פסק - הדין, כי בית המשפט יבטלו מתוך חובת הצדק ."ex debito iustitiae" בעניין זה, סמכות בית המשפט לביטול פסק - הדין האמור היא סמכות שבחובה ולא בשיקול הדעת. השני, מקרה בו ניתן פסק - הדין כדין, ולא קנויה למבקש זכות בדין לביטולו. הביטול במקרה דנן נתון לשיקול דעת בית - המשפט שנתן פסק - הדין. בבואו להחליט בעניין זה, יבדוק בית - המשפט את סיבת המחדל באי התייצבות במועד שנקבע לכך בהזמנה לדין, וכן סיכויי הצלחת הנתבע - המבקש ביטול פסק - הדין, אם יבוטל פסק - הדין ויורשה להתגונן במשפט, כאשר עניין סיכויי ההצלחה הוא העיקר ולמחדל באי התייצבות במועד, יש רק חשיבות משנית. (ראו - זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 742 - 725 והפסיקה המצוטטת שם; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שישית, 278 - 274 ,2001; ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים - 204 - 203 ,1999; מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי, כרך א', 2000, פרק נ', ע"א 6157/97 גבל בע"מ נ. גראל ערד (1983) בע"מ ואח', פ"ד נא (879 ,877 ,(4)).

השארת פסק דין על כנו, על אף שניתן מבלי שקויים דיון בגופו של עניין בסכסוך שבין הצדדים פוגע בזכות הגישה לערכאות.  זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית במשפט הישראלי. לפני חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב - 1992 (להלן - "חוק היסוד"), הכיר בית - המשפט העליון, בשורה של פסקי - דין, בזכות זו, כזכות - יסוד, "שאינה כתובה על ספר", במשפט המדינה, הפרטי הציבורי. (בג"צ 1358/91 ארשיד ואח' נ. שר המשטרה ואח', פ"ד מה(2),747,ב"ש 678/82 טייר נ. מ"י, לו (3)386 ,ע"א 183/75 אלון נ. מ"י ואח', פ"ד כט(2)124בג"צ 910/86 רסלר ואח' נ. שר הבטחון, פ"ד מב(2)   441 ; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ. נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1)  ,647 , ע"א 579/90 רוזין נ. בן - נון, פ"ד מו(3) 742).

לאחר חקיקת חוק היסוד, וחרף העובדה שאין הוראה חוקתית ישירה ומפורשת הקובעת את זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, הכירה הפסיקה בזכות זו, כזכות חוקתית, הגם שאין אחידות דעים לעניין מקורה המשפטי. (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3),577 , ע"א 3833/93 לוין נ. לוין ואח', פ"ד מח(2)  ,862 , רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים, (לא פורסם); רע"א 1958/00 נדב נ. סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל ואח', פ"ד נה(5),43 , ע"א 3115/93 יעקב נ. מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549) .

גם בספרות המשפטית מצאנו התייחסות לזכות הגישה לערכאות כאל זכות חוקתית, ראו:.

ש. לוין, "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב, חובת ג' (תשנ"ו), 455 ,451; ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, שם, עמ' 204 ,27 - 25; י. רבין ,"זכות הגישה לערכאות" כזכות חוקתית, הוצאת בורסי, התשנ"ח, עמ' 139 - 171; י. רבין "זכות הגישה לערכאות - מזכות רגילה לזכות חוקתית", המשפט כרך ה', תשס"א, 233 ,217; א. ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, פרשנות חוקתית, (הוצאת נבו - 1994), עמ' 363.

כנגד זכותו של האדם לפנות לערכאות, ניצבת חובתו של השלטון להימנע מלהפריע, שלא כדין, להגשמת זכות זו ולמימושה. זוהי זכות מסוג חירות, המבטאת את הפן "השלילי", קרי - אי הגבלת הפניה לערכאות. זכות זו, ככל זכויות האדם האחרות, אינה מוחלטת והיא יחסית במהותה ובטיבה. עם חקיקת חוק היסוד, צומצם, למעשה, כח המחוקק לפגוע בזכות זו. עתה, הפגיעה בזכות הגישה לערכאות אפשרית היא רק בשינוי חוק היסוד עצמו, או בחקיקתו של חוק רגיל, המקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה (ס' 8 לחוק היסוד).

אכן וכפי שאמרנו לעיל, זכות הגישה לערכאות, כזכות חוקתית, אינה מוחלטת והיא מעניקה לאדם זכות יחסית. על בית המשפט לאזן בינה לבין זכויות האדם האחרות של הפרט, ובינה לבין שיקולים ראויים ורלוונטיים של טובת הציבור בכללותו. חוק היסוד אינו פוגע בתוקפו המשפטי של דין ישן שעמד בתוקפו ביום 25.3.92, והפוגע בזכות הגישה לערכאות, (ס' 10 לחוק יסוד - הוראת שמירת דינים). יחד עם זאת, משפיע חוק היסוד על פרשנות הדין הישן. על כן, יש לפרש דין ישן הפוגע בזכות הגישה לערכאות, ברוח הוראות חוק היסוד. (א.

ברק, פרשנות במשפט, פרשנות חוקתית, חלק שלישי, 562; בש"פ 537/95 גנימאת נ. מ"י , פ"ד מט(411 - 410 ,355 ,(3; בג"צ 5688/92 ויכסלבאום ואח' נ. שר הבטחון ואח', פ"ד מז(2)812 , דנצ"ג 4466/94 נוסייבה ואח' נ. שר האוצר ואח', פ"ד מט(4) 86 - 85

מכאן יוצא, כי בפרשנות " דין ישן" צריך לתת משקל כבד לזכות האדם לגשת לערכאות (ע"א 3115/93 יעקב הנ"ל, שם, עמ' 559; רע"א 714/96 פריסקל נ. אורנשטיין, פ"ד מט(5) ,759.

נוסחת האיזון החיצונית, בהתנגשות בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים ראויים ורלוונטיים של טובת הציבור בכללותו, נקבעה בסעיף 8 לחוק היסוד.

לא כך הוא הדבר לעניין נוסחת האיזון הפנימית. בהתנגשות זכויות אדם של פרטים שונים, בעניין זה, אין הוראה חוקתית מפורשת.

האיזון הפנימי (האופקי והאנכי) נערך ברמה של המטרה החוקתית. נוסחת האיזון נגזרת מהתכלית החוקתית, בשים לב לאפשרות הקיום בצוותא של זכויות האדם השונות. מטבע הדברים, תשתנה נוסחת האיזון הפנימית בהתאם לסוג זכויות האדם המתנגשות וכוחן הסגולי. (השוו - רע"א 4905/98 גמזו נ. ישעיהו, פ"ד נה(3) 360).

זכות בעל - דין לביטול פסק - דין אשר ניתן נגדו עקב אי התיצבות, נגזרת מזכות הגישה לערכאות. ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ הנ"ל, שם, נפסק מפי כב' השופטת פרוקציה, כי :

"הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - אילו ניתן לבקשת המבקשת נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק".

גם כב' המשנה לנשיא ש. לוין, ציין בספרו, תורת הפרוצדורה האזרחית, שם, עמ' 204, כי :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ