אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 62671/05

החלטה בתיק א 62671/05

תאריך פרסום : 15/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62671-05,151076-07
07/02/2007
בפני השופט:
עידית ברקוביץ'

- נגד -
התובע:
זוארץ חיים
עו"ד פטל ציון
הנתבע:
לאווי יעקב
עו"ד היכל גדעון
החלטה

בקשה לדחיית תביעה שכנגד על הסף.

ההליכים

המבקש (להלן : "זוארץ", הוא התובע והנתבע שכנגד) הגיש כנגד המשיב (להלן : "לאווי", הוא הנתבע והתובע שכנגד) תביעה לשכר טרחה בסדר דין מקוצר ע"ס 40,192 ש"ח. לאווי הגיש בקשת רשות להגן, במסגרתה העלה שורה של טענות הגנה ובכללן טענת רשלנות כנגד זוארץ.

בהתאם להחלטה מיום 29/6/06 נתקבלה הבקשה לרשות להגן באופן חלקי, כאשר בענין טענת הרשלנות הותנתה הרשות להתגונן בהפקדה כספית. עוד נקבע כי:

"בכפוף לאמור לעיל, התצהיר ישמש כתב הגנה- התביעה תידון בסדר דין מהיר".

ההפקדה לא בוצעה ועל כן נקבע, כי הדיון יתקיים ביתר הטענות, למעט בטענת הרשלנות (החלטה מיום 1/11/06).

ביום 16/11/06 הגיש לאווי תביעה שכנגד ע"ס 78,122 ש"ח.

זוארץ עותר לדחיית התביעה שכנגד על הסף, זו הבקשה שבפניי.

המסגרת המשפטית

תקנה 214 ה(א) לתקסד"א קובעת:

"נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב הגנה, להגיש תביעה שכנגד....".

משמעות הדברים היא, כי רק עם הגשת כתב הגנה נסללת הדרך להגשת תביעה שכנגד. כאשר נקבע בהחלטה, כי תצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, יהווה כתב הגנה, הרי לא התקיים התנאי של "עם הגשת כתב הגנה" ועל כן, לא ניתן במקרה זה להגיש תביעה שכנגד.

ב"כ המשיב תולה יתדותיו בתקנה 214ב1 וטוען כי תקנה זו , הקובעת מועדים להגשת מסמכים, יוצרת למעשה מועד נדחה של כתב תביעה, כלשונו: "מועד הגשת המסמכים...הופך להיות מועד הגשת התביעה...מועד הגשת כתב ההגנה למרות שהוא מונח כבר לפני בית המשפט הוא רק לאחר מכן. מכאן שניתן גם ניתן להגיש כתב תביעה שכנגד כאשר תובענה שהוגשה בסד"מ הופכת להיות תובענה בסדר דין מהיר, וכאשר התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הופך להיות כתב הגנה - בתוך המועדים שנקבעו".

אינני מקבלת פרשנות זו. תקנה 214ב1 מחייבת את בעלי הדין להשלים את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה עפ"י תקנות 214ג ו- 241ח ואין בה כדי ליצור כתבי טענות חדשים, כפי שמנסה לטעון ב"כ המשיב. תכליתה של חובת השלמת המסמכים היא לשם ייעול ההליכים ולא לדחיית מועדים.

על כן, גם בסדר דין מהיר כמו בסדר דין רגיל, כאשר לא  מוגש כתב הגנה, לא ניתן להגיש כתב תביעה שכנגד.

ומן הדין אל הנדון-

בעניננו נקבע, כי התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן יהווה כתב הגנה (בכפוף לטענות שהותר להתגונן בהן) , כך שלא הוגש כתב הגנה במסגרתו ניתן להגיש תביעה שכנגד.

המשיב לא הגיש בקשה להתיר לו להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, אף לא בדיעבד.

משלא הוגש כתב הגנה, לא נסללה הדרך להגשת כתב תביעה שכנגד ודין התביעה שכנגד להימחק.

הריני רואה לנכון לציין (על אף שהצדדים לא התייחסו לסוגיה זו), כי לא נעלמה מעיני העובדה לפיה במסגרת תקנות הדיון המהיר לא נכללת תקנה המאפשרת דחיית או מחיקת תביעה שכנגד על הסף.עד לאחרונה, היתה מצויה בתקנות, תקנה 59 אשר איפשרה מחיקת תביעה שכנגד (התקנה נכללה בתקנות הכלליות ולא התייחסה באופן ספציפי לסדר דין מהיר) ואולם לאחרונה (תיקון תשס"ו) בוטלה גם תקנה זו. במצב דברים זה, אין בתקנות תקנה מפורשת המאפשרת סילוק תביעה שכנגד על הסף. חרף כך, אינני סבורה כי נשללה מבית המשפט סמכותו למחוק הליך אשר ננקט שלא כדין.

מסקנה זו מתיישבת עם דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) תשס"א,  מהם עולה, כי מחוקק המשנה סבר, כי תקנה 59 היתה מיותרת משום שבניהול הליך בסדר דין מהיר ממילא יש לבית המשפט סמכויות רחבות לניהול ההליך ויש לו אפשרות ליזום הפרדתה או מחיקתה של התובענה שכנגד. כך, שאף בהעדר תקנה מפורשת לענין תביעה שכנגד, בסמכותו של בית המשפט למחוק הליך אשר ננקט שלא בהתאם לתקנות.

במאמר מוסגר ולמעלה מן הצורך, יצוין, כי טעם נוסף המצדיק שלא להתיר במקרה הנדון את הגשת התביעה שכנגד, נעוץ בטיבן השונה של התביעה העיקרית (תביעה לשכר טרחה)  ושל התביעה שכנגד (תביעת רשלנות). מטבע הדברים, תביעת הרשלנות הינה מורכבת יותר מתביעת שכר הטרחה, התשתית הראייתית, כמו גם השאלות המשפטיות סבוכות יותר והיקף העדויות והחקירות רחב יותר. כאשר התביעה העיקרית היא תביעה לשכר טרחה הנדונה בסדר דין מהיר, ואילו התביעה שכנגד היא תביעת רשלנות, הרי ניהול התביעה שכנגד יגרום לסרבול הדיון בתביעה העיקרית ולהארכת הדיון בה באופן משמעותי. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שבמסגרת ההגנה כנגד התביעה העיקרית, לא הותר ללאווי להתגונן בטענת הרשלנות. בירור טענת הרשלנות בד בבד עם התביעה לשכר טרחה, יטול את העוקץ מהתביעה העיקרית כתביעה בסדר דין מהיר האמורה להתנהל במהירות וביעילות. מכל מקום, במקרה הנוכחי אינני נזקקת להכריע בשאלה זו, באשר לא מתקיים התנאי המקדמי המכשיר את הגשת התביעה שכנגד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ