אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 60790/05

החלטה בתיק א 60790/05

תאריך פרסום : 13/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60790-05
08/05/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
כהן שמואל
הנתבע:
1. זלצר אריה
2. כהן סאמי

החלטה

בפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין ובקשה לדיון חוזר, בטענה שבא כוחו, עו"ד ארז אברהם, היה אמור לייצגו בדיון הנ"ל, ורק 3 ימים טרם הגשת בקשה זו, התברר לו כי לא הגיש לבית המשפט כל חומר שבעניין.

לגרסתו, עו"ד ארז אברהם נעלם ואין באפשרותי לאתרו, בידיו כל חומר הראיות שהיה עליו להמציא לתיק בית המשפט.

לטענת התובע (להלן: "המשיב"), על בית המשפט לדחות את הבקשה.

ביום 14.2.05 הוגשה תביעה זו כנגד הנתבעים וביום 11.1.06 הוגשה בקשת רשות להתגונן שהתקבלה כנגד הפקדת ערבות בסך 4,500 ש"ח. ביום 4.4.06 הודיעו המבקשים על החלפת ב"כ לעו"ד ארז אברהם.

לטענת המשיב, ניתנו מספר החלטות על ידי בית המשפט למיצוי ההליכים המקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית וכן, הורה בית המשפט כי על המבקשים להפקיד את השקים שפורטו בבקשת רשות להתגונן, בקופת בית המשפט. עד למועד זה אף לא הפקידו הנתבעים את השקים בקופת בית המשפט תוך ביזיון בית המשפט.

ביום 10.12.06, החליט בית המשפט, למחוק את כתבי הטענות של המבקשים, בשל התעלמות חוזרת מהחלטות בית המשפט וניתן פסק דין כנגד המבקש.

ביום 4.2.07, הומצא למבקש פסק דין, במסירה אישית בדואר רשום בחתימת המבקש. (אישור מסירה מצורף לתגובה).

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי- תשמ"ד 1984, מאפשרת הגשת בקשה לביטול החלטה תוך 30 יום מקבלתה.

לטענת המשיב, המבקש הגיש את הבקשה לביטול למעלה מחודשיים לאחר שקיבל את פסק הדין לידו, מבלי ליתן כל טעם אמיתי לאיחור בהגשת הבקשה. יתרה מכך, אין כל מקום להאריך מועדים הואיל ולא נתבקשה ארכה ולא ניתן כל טעם למועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק דין.

דיון

הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.

מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר". (ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (ד), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק-על,2001(1) בעמ' 1121).

יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדיו הינה כי פסק הדין "פגום".

  1. מהי הסיבה למחדלו של בעל הדין, על המבקש ביטול החלטה שניתנה בהעדרו להסביר לבית המשפט מה גרם למחדלו, רע"א 442/89 עלאדין נ' מ"י ,פד"י מג (3) 824.
  2. האם למבקש ביטול החלטה יש סיכוי לגופו של עניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ