אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 60602/05

החלטה בתיק א 60602/05

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60602-05
22/10/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
הנתבע:
1. דני עמר
2. עמר רות

החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 263,722 ש"ח בגין חוב נטען של הנתבעים בקשר למקדמות שקיבלו על חשבון עמלות ביטוח.

2.         התובעת טוענת כי ביום 12.11.2001 נחתם הסכם עבודה בינה לבין הנתבעים, שהם סוכני ביטוח מורשים, לפיו הנתבעים יתווכו עבורה עסקאות למכירת מוצרי ביטוח חיים תמורת עמלות. לפי ההסכם, הנתבעים היו זכאים לעמלה מיוחדת בשיעור של 45% מסכומי הפרמיות שיעבירו לתובעת מדי שנה ובלבד שהנתבעים יעמדו ביעד פרמיות ביטוח בסך של 500,000 ש"ח. במהלך שנת 2002 שילמה התובעת לנתבעים מקדמות בסכום כולל של 177,800 ש"ח. לדברי התובעת, הנתבעים לא עמדו ביעד המכירות, ולכן עליהם להשיב את כספי המקדמות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנקבעו בהסכם. מסכום החוב יש לקזז עמלות בסך 38,329 ש"ח המגיעות לנתבעים.

3.         הנתבעת 2, אשתו של הנתבע 1, טוענת כי יש לסלק נגדה את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות, הואיל ולא היתה צד להסכם נשוא התביעה והיא גם אינה סוכנת ביטוח.

            אין ליתן לנתבעת 2 רשות להגן בענין זה, משום שברור כי היא והנתבע 1 היו שותפים בניהול העסק של סוכנות הביטוח. דבר זה עולה מתוך הלוגו של "נייר הפירמה" של סוכנות הביטוח, בו רשומים שני הנתבעים גם יחד. זאת ועוד, שני הנתבעים גם יחד נקובים בתור "הסוכן" לפי ההסכם נשוא התביעה. ואכן, כספי המקדמות אשר שולמו לפי ההסכם, הועברו לחשבון משותף של השניים (ע' 1 לפרוטוקול). הנתבע 1 הודה כי " העבודה שלנו היתה משותפת" (ע' 1 לפרוטוקול). על כן, גם אם הנתבע 1 חתם לבדו על ההסכם נשוא התביעה, ברור שחתימה זו מחייבת גם את הנתבעת 2 מכח השותפות שביניהם. גם אם הנתבעת 2 אינה סוכנת ביטוח, אין בכך כדי לשנות את העובדה שהיתה כוונה של כל הצדדים להסכם כי הנתבעת 2 תהיה צד לו, שהרי היא מוצגת בהסכם, יחד עם הנתבע 1, בתור "הסוכן".

4.         הנתבעים טוענים כי בשנת 2001 הציע להם מפקח של התובעת, אדם בשם חן זויסה ( להלן: "זויסה"), לחזור ולעבוד עם התובעת, לאחר הפסקה של מספר שנים.  סוכם בין הצדדים כי הנתבע 1 ( להלן: "הנתבע") יקבל בנוסף לעמלות שוטפות, גם עמלה מיוחדת בשיעור של 45% על מכירות בסך 500,000 ש"ח של ביטוחי חיים שיבוצעו מחודש נובמבר 2001 ועד דצמבר 2002. הנתבע עבד אותה שעה באמצעות סוכנות הביטוח דנר, שהסוכנים הנמנים עליה נהנים מתנאים משופרים, שכן מה שקובע לגביהם היא תפוקתם של כלל סוכני דנר, ולא תפוקתו של סוכן בודד. כמו כן, לגבי סוכני דנר, אם אלה אינם עומדים ביעד המכירות, הם אינם נדרשים להחזיר את העמלה המיוחדת בשלמות, מן השקל הראשון, אלא רק חלק יחסי בהתאם למכירות בפועל. זויסה הבטיח לנתבע כי על היחסים שבין התובעת לנתבע יחולו תנאי הסכם דנר, אך בפועל, החתים אותו על ההסכם נשוא התביעה. זויסה תירץ זאת בכך שיש צורך להפיק בלא דיחוי פוליסות ביטוחי מנהלים לעובדי מוסך איטליאנו, שהנתבע התכוון לבטחם, ועל כן יש לחתום על הסכם בנוסח קיים, אשר ישונה בתחילת שנת 2002 בהתאם למה שסוכם בעל פה. החתימה על הסכם שאינו משקף את המוסכם נועדה לאפשר הפקת פוליסות לעובדי המוסך, בלא דיחוי.

            מדובר אמנם בטענה בעל פה של הנתבעים נגד מסמך בכתב- החוזה נשוא התביעה - אך בשלב של רשות להגן אין בכך כדי להכשיל את הבקשה, שכן אין מבררים בשלב זה כיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח את טענות הגנתו. גם לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בטענת בדים, הגם שהיא נשמעת דחוקה למדיי.

5.         ביום 23.12.2001 מכר הנתבע פוליסות לעובדי המוסך בסך כולל של 493,155 ש"ח, אלא שכעבור יומיים בוטלו פוליסות בהיקף של 204,459 ש"ח, לטענת הנתבע, בשל טיפול רשלני של זויסה במילוי הטפסים. הנתבע טוען כי בחודש ינואר 2002 נעלם זויסה, ולאחר מכן נודע לו כי פוטר מעבודתו בחשד לביצוע הונאה. לדבריו, הוא יצר קשר עם מנהל מחוז תל אביב של התובעת, ישראל בכר, וסיפר לו על תוכן הסיכום בינו לבין זויסה. בכר הבטיח לפעול בהתאם, אלא ששבוע לאחר מכן פוטר אף הוא, בחשד לשותפות במעילה עם זויסה. מכאן ואילך לא עלה בידי הנתבע ליצור קשר ממשי עם נציגי התובעת, שכן הללו העבירו את הטיפול בו ממחוז אחד למשנהו. דואר כלל לא הגיע אליו, ובדיעבד התברר לו כי במשך חמש שנים תמימות הניחו את הדואר המיועד לו, בתיבת דואר פנימית אצל התובעת.

6.         הנתבע טוען  כי חישובי התובעת שגויים בתכלית, שכן גם לפי ההסכם שהוא חולק עליו, מגיעה לו עמלה בסך של 90,000 ש"ח, ולא רק סך של 38,329 ש"ח, ובנוסף התובעת יצרה חוב מלאכותי בכך שהזרימה לחובתו בכרטסת סך של 150,000 ש"ח בגין מקדמות שקיבל בחודש מרץ 2003, מהן קיזזה לאורך שנים את העמלות המגיעות לו, מה שלא מנע ממנה לחייב את סכום המקדמה כולו בהפרשי הצמדה וריבית תוך התעלמות מן הקיזוזים שבוצעו לאורך זמן.

7.         התובעת טוענת בסיכומיה כי לא הוכח שבהסכמי דנר אכן נהוגים התנאים המשופרים הנטענים על ידי הנתבעים. טענה זו אכן נכונה, משום שהסכמי דנר לא צורפו לתצהירי הנתבעים והם אף התנגדו להגשתם בעת הדיון, אך בשלב של רשות להגן ניתן להעלות טענות עובדתיות גם אם המסמכים שאמורים להוכיח אותן, לא הוגשו. התובעת טוענת בסיכומיה כי אין כל הגיון לייחס לה הסכמה לשלם עמלה מיוחדת לסוכני דנר לפי התפוקה המשותפת שלהם, אך זוהי טענה עובדתית המחייבת שמיעת ראיות.

8.         התובעת טוענת כי לא ייתכן שטיפול לקוי של זויסה בעובדי מוסך איטליאנו הוא שהביא לביטול מחצית הפוליסות תוך יומיים. גם כאן, מדובר בשאלה עובדתית המחייבת שמיעת ראיות.

9.         התובעת טוענת כי אין זה נכון שהנתבעים זכאים לעמלת נפרעים על פי שיעור שונה מזה המופיע בנספח להסכם. גם כאן, מדובר בשאלה עובדתית- מה בדיוק הוסכם עם זויסה עובר להתקשרות עם הנתבעים והאם אכן ההסכם שנחתם אינו משקף את ההסכמה האמיתית.

10.        התובעת טוענת כי יש להשיב לה את מלוא העמלה המיוחדת ששולמה לנתבעים, ולא רק חלק יחסי. ושוב, מדובר בענין שיש לברר משום שהוא מותנה בשאלה מה בדיוק סוכם עם זויסה בעת ההתקשרות בין הצדדים.

11.        התובעת טוענת כי יש לפרש לחובת הנתבעים את משיכת תצהירו של נציג דנר, שלא הגיע לדיון. דא עקא, הכלל הראייתי אליו מפנה התובעת בסיכומיה, מיושם בעת שמיעת הראיות בתיק העיקרי, ולא בשלב של רשות להגן, כאשר הנתבע אינו נדרש להביא את מלוא ראיותיו.

12.        סיכומו של דבר, למרות שהגנתם של הנתבעים בעייתית ביותר, לנוכח העובדה שחתמו על הסכם אחד, בעוד שהם טוענים לקיומו של הסכם אחר, בעל פה, לא ניתן לקבוע בשלב זה באופן נחרץ כי מדובר בהגנת בדים. גם מערכת ההתחשבנות המאוד סבוכה בין הצדדים מצריכה בדיקה מעמיקה, אימות ראייתי וחקירה של מצהירים.

13.        אשר על כן, ניתנת לנתבעים רשות להגן למעט בטענת העדר היריבות שמעלה הנתבעת 2. אין רשות להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד כדי שלא לסרבל ולסבך עוד יותר את ברור התביעה, מה גם שלכאורה יכולים הנתבעים להסתפק בטענת קיזוז.

14.        הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים תוך 30 יום. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 60 יום. הנתבעים תוך 30 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 17.2.2008 בשעה 11:30.

15.        בשולי הדברים יצויין כי ההחלטה בתיק זה התעכבה עד היום, למרות שסיכומי הנתבעים הוגשו עוד ביום 7.10.2007, משום שלמרבה הצער, התיק אותר על ידי המזכירות והובא בפניי רק ביום 21.10.2007.

16.        המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' בחשון, תשס"ח (22 באוקטובר 2007), בהעדר הצדדים הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ