אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 59355/05

החלטה בתיק א 59355/05

תאריך פרסום : 29/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
59355-05
08/06/2006
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
בר שוקי
עו"ד אביעד יעקב
הנתבע:
נעים אברהם
עו"ד בן דוד מנשה
החלטה

בפניי בקשה נוספת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 5.4.06 , להורות למשיב  לגלות את הסכם שכר הטרחה אשר נערך בינו לבין צד ג', מר רועי דרייזין, אשר שכר את הנכס נשוא התביעה מהמשיב.

ביום 10.11.04 חתם המשיב על הסכם לתשלום עמלת תיווך למבקש בכל הקשור לנכס ברחוב שבזי 14 ביהוד. ביום 27.2.05 הציג המבקש את הנכס הנ"ל למר רועי דרייזין, ששכר אותו מהמשיב בהתאם להסכם השכירות .

לטענתו הסכם השכירות רלוונטי הן לעניין הוכחת התביעה והן לעניין סכום התביעה והעובדה שהמשיב מצהיר כי סכום עסקת השכירות היא בסך 6,000 דולר אמריקאי, אינה מייתרת את הצורך לגלות מסמך זה. הסכם זה חיוני על מנת לגלות מתי נחתם ההסכם, מי חתם על ההסכם, מהי תקופת ההתקשרות והאם הסכום שהוצהר כולל מע"מ או לא. לטענתו להסכם חשיבות ראייתית לצורך הוכחת העילה.

קיימת חשיבות מרובה בהצגת ההסכם במלואו ,לאור העובדה כי סעיף 3 להסכם ההתקשרות שבין המשיב והמבקש קובע ומחייב מפורשות את המשיב לשלם למבקש עמלת תיווך, בכל עסקה נוספת אשר תבוצע בנכס הנדון במשך 24 חודשים מיום חתימת הסכם ההתקשרות ביניהם.

לטענת המשיב, המבקש לא היה הגורם היעיל לביצוע הסכם השכירות בינו לבין צד ג. לטענתו. המבקש טוען כי בחודש 2/05 הציע את הנכס נשוא התביעה לבית ספר למוסיקה "ארטיק", אך המבקש אינו מפרט מה קרה בנכס בתקופה של תשעה חודשים לאחר מכן, כאשר נעלמו עקבותיו והנכס הושכר באמצעות יעילותו של  מתווך אחר, שקיבל דמי תיווך בשל כך.

המבקש מנסה בבקשתו לשדרג את מעמדו כאילו עקב הצגת הנכס לצד ג הושכר הנכס וטענה עובדתית זו אינה נכונה.

המשיב גילה בתצהיר גילוי המסמכים על קיומו של הסכם השכירות ועל גובה דמי השכירות, עובדה שלא הוסתרה גם אם היא משרתת את המבקש.

לטענתו, על המשיב אין כל חובה לגלות סודות במסמכים והסכמים  שנעשים בינו לבין גורמים אחרים ובמיוחד את תוכנם ומשום כך כתב המשיב במפורש כי ההסכם חסוי מטעמים עסקיים.

בנוסף הבקשה הוגשה בתאריך 11.5.06 ובהתאם להחלטת בית המשפט היה עליו להעביר את העתק הבקשה למשיב,ברם הבקשה הועברה רק ביום 17.5.06 , על מנת לצמצם את זמן התגובה של המשיב אשר אמור היה להשיב על הבקשה תוך 14 יום מיום הגשתה.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450, 458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת,לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International  נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).

הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים,ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193).

הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור, כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן.

אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ