אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 58262/05

החלטה בתיק א 58262/05

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
58262-05
28/02/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
יעד החברה לפיתוח גבעתיים בע"מ
הנתבע:
1. נקודות בתי קפה בגבעתיים בע"מ
2. ברוש יעקב
3. תבור יעקב

החלטה

מבוא

1.         התובעת הינה תאגיד עירוני בשליטת עיריית גבעתיים, ובעלת הזכות להעניק הרשאה להפעלת בית קפה בתיאטרון גבעתיים ( להלן: "התיאטרון"). הנתבעת 1 ( להלן: "הנתבעת") הינה חברה בע"מ המפעילה בתי קפה. הנתבעים 2 ו-3 ערבו לקיום התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת. יצויין עוד כי הנתבע 2 הוא מנהלה בפועל של הנתבעת, הגם שאינו רשום ככזה ברשם החברות. עוד יצויין כי הנתבע 2 הוא חבר מועצת העיר גבעתיים.

2.         ביום 20.8.2000 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם הרשאה, לפיו העניקה התובעת לנתבעת הרשאה  להפעיל בית קפה בתחומי התיאטרון ( להלן: "ההסכם") לתקופה של ארבע שנים ועשרה חודשים. בס' 3.2 להסכם ניתנה לנתבעת הזכות להודיע על סיום ההפעלה של בית הקפה בתום כל שנת הפעלה. בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי שימוש בסך השווה ל- 1,000 דולר לחודש בגין שנת השכירות הראשונה, ו- סך בש"ח השווה ל- 2,000 דולר לחודש בגין השנים הבאות. נקבע כי פיגור בתשלום דמי השימוש יגרור חיוב בריבית פיגורים בשיעור של 1% לחודש. עוד נקבע בס' 24.3 להסכם כי אי פינוי בית הקפה בתום תקופת ההסכם יחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי מוסכם בסך השווה ל- 200 דולר בגין כל יום איחור, כפיצוי מוסכם מראש.

3.         אין חולק כי מאז יום 15.12.2003 חדלה הנתבעת לשלם לתובעת את דמי השימוש בגין בית הקפה. אין גם חולק כי נשלחו לנתבעים מכתבי התראה בגין אי תשלום דמי השימוש וחשבונות החשמל, וכי בעקבות כך נוהל משא ומתן בין הצדדים, שלא הוכתר בהצלחה. אין גם חולק כי ביום 19.4.2005 הודיעה התובעת לנתבעת על ביטול ההסכם מחמת הפרתו ודרשה את פינוי בית הקפה בתוך 30 יום. ביום 21.4.2005 הגישה התובעת תביעה לסילוק ידה של הנתבעת מהתיאטרון (ת"א 25772/05) וביום 25.9.2005 הושג הסכם בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, ולפיו הנתבעת תפנה את התיאטרון עד ליום 27.11.2005, כאשר כל צד שומר על טענותיו בעניינים הכספיים.

4.         בתביעה הנוכחית, שהוגשה בסדר דין מקוצר, טוענת התובעת כי היא זכאית לסעדים הבאים:

(א)        חוב דמי שימוש בגין התקופה החל מיום 15.12.2003 וכלה ביום 27.11.2005 לפי סך בש"ח השווה ל- 2,000 דולר לחודש- סך כולל של 46,800 דולר, בצירוף ריבית פיגורים בסכום כולל של 6,350.51 ש"ח ובסך הכל, סך השווה ל- 61,920 דולר, המהווים סך של 292,264 ש"ח נכון ליום 23.11.2005.

(ב)        פיצוי מוסכם בגין האיחור בפינוי התיאטרון החל מיום 18.5.2005 וכלה ביום 27.11.2005, בסך השווה ל- 200 דולר בגין כל יום של איחור, ובסך הכל סך של 44,969 דולר השווה ל- 212,254 ש"ח נכון ליום 23.11.2005.

(ג)         חוב חשמל החל מחודש אוגוסט 2003 וכלה בחודש ינואר 2004 בצירוף ריבית פיגורים, בסך כולל של 40,255 ש"ח.

(ד)        חוב חשמל החל מחודש פברואר 2004 ועד ליום 23.11.2005 בסך כולל של 36,950 ש"ח.

5.         הנתבעים ביקשו רשות להגן. טענתם המקדמית, לפיה אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה לנוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים, נדחתה בהחלטתי מיום 26.2.2006, בפתח הדיון בבקשה. ראה למשל ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg east פ"ד נד(1), 697 ,עמ' 704-705:

" לשאלה אם יש בכוחו של הסכם בוררות לפגוע בסמכותו העניינית של בית המשפט השיב בית משפט זה: אין לשכוח שסמכותו העניינית של בית המשפט אינה נפגעת על ידי הסכם בוררות. ... על כך נאמר עוד בספרה של ס' אוטולנגי, בוררות: הסכמה למסור סכסוך לבוררות אין בה...כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לדון בעניין. (מהדורה שלישית מורחבת, 1991, בעמ' 126)..."

לגופו של ענין טוענים הנתבעים כי התובעת הציגה בפניהם מצגים בלתי נכונים בדבר היקף הפעילות הצפוייה בתיאטרון, מהם נגזר תחשיב הרווחיות של הנתבעת; כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא העמידה מחסן לרשות בית הקפה אלא בחלוף שנתיים; בכך שהבטיחה לנציגי הנתבעת כי לרשות באי התיאטרון יועמד מגרש חנייה, דבר שלא נעשה עד היום; בכך שהיקף הפעילות של התיאטרון היה נמוך ממה שהובטח, דבר שפגע ברווחיות בית הקפה. הנתבעת טוענת כי כבר בשנת 2002 היא העלתה טענות אלה בפני התובעת והסבירה כי לנוכח המצב היא מתקשה לעמוד בתשלומי דמי השימוש ועל כן הסכימה התובעת להפחית את דמי השימוש בגין השנה השניה מ- 2,000 דולר לחודש ל- 1,500 דולר לחודש. דא עקא,  התובעת הפרה את התחייבותה ליתן לנתבעת בלעדיות בשירותי קייטרינג בתחום התיאטרון, דבר שגרם להחמרת מצבה הכלכלי של הנתבעת ולהפסדים העולים על 400,000 דולר וכן לירידה לטמיון של השקעה בסך 200,000 דולר.עוד טוענים הנתבעים כי הנתבעת הודיעה על כוונתה לסגור את בית הקפה ביום 16.5.2004 ובתגובה לכך ביקש ראש עירית גבעתיים מהנתבע 2 להמשיך ולהפעיל את בית הקפה במתכונת מצומצמת למשך חודש נוסף כאשר בינתיים יידחו כל התשלומים שהנתבעת חבה בהם. הסיכום הטלפוני הועלה על הכתב על ידי הנתבע 2. הנתבעת החלה להפעיל את בית הקפה במתכונת מצומצמת תוך המתנה להחלטה בעניינה, אך זו לא ניתנה, והצדדים החלו לנהל משא ומתן לשם מינוי בורר במחלוקת שביניהם. לאחר ההסכמה על מועד הפינוי, פנה מנהל התיאטרון אל הנתבע 2 וביקש ממנו שלא לפנות לפני יום 27.11.2005 משום שהתיאטרון אינו יכול להשאר ללא בית קפה פעיל, והנתבע 2 נעתר לבקשה זו. הנתבע 2 טוען כי העיריה מתנכלת לו ולנתבעת מאז פרש מהקואליציה העירונית בחודש מרץ 2005. הנתבעים טוענים כי אין מקום לחייבם בריבית פיגורים לנוכח ההסכמה על עיכוב בתשלומים כמו גם משום שבגין אותה תקופה הם נתבעים לשלם גם פיצוי מוסכם וגם דמי שימוש. באשר לפיצוי המוסכם, אין מקום לפסוק פיצוי כזה, באשר מועד הפינוי נקבע בהסכמה במסגרת הסדר. באשר לחשבון החשמל, טוענים הנתבעים כי ההסכם אינו מטיל עליהם את החובה לשלם חשבונות חשמל וכי התובעת התקינה על דעת עצמה שעון חשמל בסמוך לבית הקפה והיתה שולחת בגינו חשבונות חשמל, בלא להציג כל אסמכתא בדבר אופן החישוב. הנתבעים טוענים כי לפי ס' 15.2.7 להסכם יש לקזז מסכום התביעה השקעות בסך של 10,000 דולר.

דיון

6.         באופן תמוה, הנתבעים לא מעלים טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם על ידי התובעת, אלא מסתפקים בטענה כי התובעת גרמה להם נזקים בסכום העולה על סכום התביעה. דא עקא, גם אם נראה בכך משום טענת קיזוז, הרי שזו אינה יכולה להתקבל בהיותה סתמית, כוללנית ובלתי מפורטת, ולו גם באופן מינימלי. הנתבעים מפריחים לחלל האוויר סכומי נזק שאינם מגובים בתחשיב כלשהו, בניגוד לחובה המוטלת על מי שמבקש רשות להתגונן בטענת קיזוז. נזכיר לענין זה את ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,שם נקבע בעמ' 767-768:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

וראה גם ע"א 16/89  "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית   פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736:

" אפילו היה מקום לראות בטענה משום טענת קיזוז, הרי היה על המערערת להכבד ולפרט טענה זו כדרך שמנסחים כתב תביעה, היינו לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת..."

            לא די להם לנתבעים לטעון כי נגרמו להם הפסדים בשיעור של 400,000 דולר וכן אובדן השקעות בסך 200,000 דולר, מבלי שהטענות תתמכנה בבדל של אסמכתא או בתחשיב כלשהו.

7.         הנתבעים אינם כופרים בעובדה כי לא שילמו לתובעת דמי שימוש כלשהם מאז יום 15.12.2003, אך לטענתם מצגים מטעים של התובעת הם שהביאו למצבה הכלכלי הרעוע של הנתבעת. גם כאן, לקו הנתבעים בהעלאת טענות סתמיות בעלמא, בניגוד למתחייב ממי שמבקש רשות להגן. נזכיר את הלכת ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,שם נקבע בעמ' 199-200:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

(ראה גם ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139 וכן בש"א 216/89  אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי   פ"ד מג(2), 172 , עמ' 175-176).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ