אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 58227/05

החלטה בתיק א 58227/05

תאריך פרסום : 30/04/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
58227-05,58219-05,58223-05,172153-06
15/10/2006
בפני השופט:
מיכל ברק נבו

- נגד -
התובע:
1. ארברבוי יפה
2. אברבוי משה
3. מזל כהן
4. עזרא כהן
5. אלדד שץ

עו"ד ניר הראל (משרד עו"ד עדי לירון
הנתבע:
1. גד"ש ש.כ.ל. בע"מ
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
3. כים ניר שירותי תעופה בע"

עו"ד ניר הראל (משרד עו"ד עדי לירון)
עו"ד שיראל קליינבלט (משרד עו"ד יוסף רנרט)
עו"ד עופר רוקח (משרד עו"ד יהושע שטיין)
החלטה

בפני בקשת התובעים להפוך בתיקים המאוחדים דנן את סדר הבאת הראיות ונטל ההוכחה, בין מכח סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - הפקודה), בין מכח סעיף 41 לפקודה.

בתמצית, ענינן של התביעות הינו דרישה לפיצוי בגין נזק שנגרם לחלקות החקלאיות של התובעים, הנמצאות בסמוך לחלקות של הנתבעת 1, שהנתבעת 2 ביטחה אותה, כאשר - לטענת התובעים - הנזק נגרם כתוצאה מריסוס שבוצע מן האויר על ידי הנתבעת 3, לפי הזמנת הנתבעת 1, ופגע בגידולי התובעים.

טענות התובעים :

התובעים טוענים כי מתקיימים תנאי סעיף 38 לפקודה, שכן הנתבעת 3 מודה שעשתה שימוש בתערובת של קוטלי עשבים "יגואר" ו"הוסאר", וחומרי הדברה הם, מעצם טיבם, חומרים מסוכנים. בנוסף, הנזק נגרם בודאות על ידי חומר שנקרא דיפלופניקן, שהוא אחד ממרכיבי חומר הריסוס "יגואר", בו עשתה שימוש הנתבעת 3 בריסוס האוירי (וזאת - על פי חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת 3). הנתבעת 3 אכן ריססה את שדות הנתבעת 1 בחומר האמור סמוך למועד קרות הנזק. לטענת התובעים, גם תנאי סעיף 41 לפקודה מתקיימים, שכו הנזק לגידולים נגרם על ידי מרכיב הדיפלופניקן שבתרסיס ה"יגואר", שהיה בשליטה בלעדית של הנתבעות.

טענות הנתבעות 1-2 :

לטענת הנתבעות 1-2, הבקשה הוגשה בטרם עת, בטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, וכבר מהטעם הזה יש לדחותה. לגופו של ענין, תנאי סעיף 38 לפקודה אינם מתקיימים, שכן לא הוכח שמדובר ב"דבר מסוכן", הנתבעת 1 היא אכן הבעלים של שדות החיטה שרוססו, אך אין בכך משום הוכחה שהיא הבעלים של החלקה שממנה "נמלטו" חומרי ההדברה שגרמו לנזקים. גם תנאי סעיף 41 לפקודה אינם מתקיימים, שכן התובעים מפרטים בכתב תביעתם כיצד התרחש הארוע, ומכאן - אין יסוד לטענתם כי לא ידעו או לא יכלו לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק. בנוסף, נפסק כי דרגת השליטה הנדרשת, כדי להחיל את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", היא שליטה גמורה, ובעניננו - אין מחלוקת, גם לדידם של התובעים, שלנתבעת 3 חלק מכריע, אם לא בלעדי, בהתרחשות הנזקים הנטענים. גם התנאי לפיו נראה לבית המשפט כי הארוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - לא מתקיים כאן, שכן טרם הוגשה חוות דעת אגרונומית מטעם הנתבעות 1-2. עם הגשתה, יובהר שאין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הריסוס נושא התביעה ולכן לא יכול עדיין בית המשפט להגיע למסקנה, הנדרשת בתנאי הנ"ל.

טענות הנתבעת 3 :

הנתבעת 3 טוענת, כי מחוות דעת המומחה מטעמה עולה בבירור, שלא יתכן שהנזקים המפורטים בכתב התביעה נגרמו על ידי הנתבעת 3. זאת, מאחר שהריסוס בשדותיה של הנתבעת 1 היה במרחק של כ-400 מ"ר מחממות התובעים, בין השדות שרוססו לבין חממות התובעים השתרע שדה רחב מימדים של גידולי בקיה - גידול רגיש ביותר לחומר הריסוס "יגואר", שגרם לנזק, ולאור כיוון הרוח באותו יום - ככל שהיה רחף שהוסע משדה החיטה של הנתבעת 1, היה עליו לעבור דרך שדה הבקיה, שכלל לא נפגע. גם עצמת הרוח - כפי שעולה מדוח מטאורולוגי שצורף לתגובת הנתבעת 3 - היתה חלשה מאד באותו יום. בנוסף, איזור החממות רוסס הן על ידי התובעים עצמם בחומרים קוטלי עשבייה והן רוססו שדות חיטה נוספים, של חקלאים אחרים, פרט לשדה של הנתבעת 1. לאור זאת, לא מתקיימים תנאי סעיף 38 לפקודה, שכן התובעים לא הוכיחו כלל כיצד נגרם הנזק, לא הוכיחו שהנתבעת 3 היתה בעליו של הדבר המסוכן או הממונה עליו, ומחוות הדעת של מומחה הנתבעת 3 עולה, כי יש אפשרויות אחרות להסביר את התרחשות הנזק. גם התנאים ליישום סעיף 41 לפקודה לא מתקיימים, שכן הנזק לא נגרם על ידי נכס שלנתבעת 3 שליטה עליו, בודאי לא שליטה בלעדית, שמוציאה מכלל אפשרות שליטה של גורם אחר. דווקא התובעים - שהנזק נגרם כתוצאה מחומרי הריסוס שהם השתמשו בהם סמוך למפוחי האיוורור של חממותיהם - הם השולטים הבלעדיים בנכס שגרם לנזק. בנוסף, ארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב, לדעת התובעים, דווקא עם המסקנה שהתובעים עצמם הם אלה שלא נקטו זהירות סבירה. הנתבעת 3, לעומת זאת, נקטה ונוקטת במהלך פעילותה, בזהירות מירבית.

תשובת התובעים :

בתשובתם, טוענים התובעים, כי זהו בדיוק השלב להעלות את הטענה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות והעברת נטל ההוכחה, כי מתקיימים כל יסודות הסעיפים הנ"ל, וכי בעוד שטענות הנתבעים נטענות בעלמא, התובעת הראתה כי יסודות הסעיף מתקיימים, מתוך כתבי הטענות של הנתבעים, או מי מהם. בנוסף - הטענה, לפיה חומר הדברה שעשו בו התובעים שימוש, הוא שגרם לנזק, נשללת על ידי מומחה הנתבעת 3 בחוות דעתו.

הכרעה :

אני סבורה שהבקשה אינה מוקדמת, שכן עם סיום שלב ההליכים המקדמיים, שתיק זה נמצא בעיצומו ואשר ימשך עד לישיבת קדם המשפט הבאה, אעבור לדון בהגשת תצהירי עדות ראשית וכיוצ"ב. באותו שלב, כבר תהיה חשיבות לסדר הבאת הראיות ולכן זהו בהחלט שלב מתאים להכריע בבקשה.

לגופו של ענין, סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה."

סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה."

נראה לי, שלא יכולה להיות מחלוקת אמיתית, כי חומרי ההדברה בהם משתמשת הנתבעת 3, שמטרתם חיסול מזיקים שונים, הם "דבר מסוכן" לענין סעיף 38 לפקודה. צודקים התובעים, כי עצם ההסברים המפורטים של הנתבעת 3, לגבי אמצעי הזהירות הרבים בהם היא נוקטת בשגרת עבודתה, יש כדי ללמד שאף היא סבורה, שעיסוקה כרוך בטיפול בחומר מסוכן.

ר' בענין זה גם ע"א 238/62, 82, 74 פישמן ואח' נ' היועמ"ש, פ"ד יז 1473, 1506, מפי כבוד הנשיא אגרנט.

אין מחלוקת, לפחות בין התובעים לנתבעת 3, שסימני הנזק שנמצאו על צמחי הורדים בחממות התובעים ניתנים לייחוס לחומר הדיפלופניקן, הנמצא גם בקוטל העשבים מסוג "יגואר" בו ריססה הנתבעת 3 את שדות הנתבעת 1. (סעיף 9 לכתב הגנתה של הנתבעת 3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ