אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 57810/05

החלטה בתיק א 57810/05

תאריך פרסום : 29/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57810-05
30/01/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
שמואל בן שחר
הנתבע:
רונית פלדמן
החלטה

1.         בפניי בקשה של הנתבעת לסלק על הסף את תביעתו של התובע.

2.         ביום 8.4.2004 נכרת הסכם בין התובע לנתבעת, לפיו התחייב התובע לשלם לנתבעת סכומי כסף שונים. הנתבעת התחייבה בס' 3 להסכם ליתן לתובע חשבונית מס כדין כנגד התשלומים.

3.         התובע לא קיים אחר חלקו בהסכם וחדל מלשלם לנתבעת את התשלומים. הנתבעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד התובע, אשר לא התגונן. הנתבעת נטלה פסק דין בהעדר הגנה. התובע הגיש בקשה לביטולו. ביום 28.3.2005 הושג הסדר בין בעלי הדין, ובית המשפט (כב' הרשם משה כהן) העמיד את סכומו של פסק הדין על סך נמוך יותר ממה שנתבע מלכתחילה וממה שנפסק בהעדר הגנה. לתובע היו השגות לגבי הסכום שנפסק נגדו בפסק הדין המתוקן והוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שטרם הוכרע. במקביל פתחה הנתבעת תיק הוצל"פ נגד התובע, והוא שילם את חובו לפי פסק הדין.

4.         בתביעה הנוכחית התובע טוען כי הנתבעת הפרה את ההסכם מיום 8.4.2004 בכך שבניגוד לאמור בו, היא לא מסרה לו עד עצם היום הזה ולו גם חשבונית מס אחת כנגד התשלומים ששילם לה. דבר זה מהווה לטענתו הפרה יסודית של החוזה, שלא תוקנה חרף דרישותיו, ועל כן הוא הודיע על ביטול החוזה ותובע כעת את השבת כל הסכומים ששילם לנתבעת, הן לפני פסק הדין והן לאחריו.

5.         הנתבעת ביקשה לסלק על הסף את התביעה בנימוק שפסק דינו של כב' הרשם משה כהן  יוצר השתק עילה ומעשה בית דין נגד תביעת ההשבה. לטענתה, ההסכם המקורי בין הצדדים נבלע בתוך פסק הדין, ומה שמבוקש היום הוא למעשה ביטולו של פסק הדין. עוד טוענת הנתבעת כי לא מדובר בהשבה של תשלומים ששולמו לפי החוזה, אלא בתשלומים ששולמו לפי פסק דין, וממילא לא ניתן לתבוע את השבתם בעילה של ביטול ההסכם המקורי.

6.         התובע טוען בתשובתו כי הכלל בדבר מעשה בית דין לא חוסם את התביעה, שכן עילת ההפרה בגין אי המצאת החשבוניות כלל לא נדונה בהליך הראשון וממילא גם לא הוכרעה. הוא מפנה לספרה של המלומדת נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי , בע' 55:

            " כאשר הפר הנתבע, לאחר הגשת התביעה הראשונה, חיוב אחר של אותו  חוזה או ביצע עוולה נוספת כלפי התובע, פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה בגין הפרת החוזה אינו מונע, על פי גישה זו, תביעה נוספת בשל ההפרה שאירעה לאחר מכן."

            לטענת התובע, עילת התביעה הנוכחית קמה לו רק לאחר ששילם לנתבעת את הסכום אותו חוייב לשלם בגדרו של פסק הדין.

            עוד מוסיף התובע וטוען כי כב' הרשם כהן סייג בעצמו את פסק הדין בקבעו כי " אין בהסכמה זו כדי לגרוע בזכות מי מהצדדים כדי לתבוע אחד את השני בגין כל ענין או סכום, לרבות הסכומים שנמחקו מכתב התביעה."

7.         סבורני כי יש להבחין בין תשלומים ששולמו על ידי התובע לפני מתן פסק הדין, לבין תשלומים ששולמו לאחר פסק הדין. בעת ביצוע התשלומים שקדמו לפסק הדין, ידע התובע כי לא קיבל כנגדם חשבוניות מס. חרף זאת, הסכים למתן פסק דין נגדו, בלא כל הסתייגות הנוגעת לחשבוניות. לגבי תשלומים אלה מנוע התובע מלדרוש השבה, שכן דבר זה עומד בניגוד גמור לפסק הדין שאכף עליו את התשלום. שומה היה על התובע לעשות שימוש בזכות הביטול, ככל שעמדה לו כזו, בטרם ניתן נגדו פסק הדין בהסכמתו. כפי שנפסק בע"א 601/88 עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר   פ"ד מז(2), 441 ,עמ' 443-444:

" פסק הדין היוצר - לפי הטענה - השתק עילה בענייננו, הוא פסק דין המאשר הסכמה של הצדדים להתדיינות. מטבע הדברים, פסק דין כזה איננו מבוסס על הכרעה שיפוטית עניינית בסכסוך שנתגלע בין הצדדים ... ועיצובו עשוי להיות מושפע משיקולים שונים של בעלי הדין, אשר אינם תואמים בהכרח את הפיתרון אליו היו מובילים הכללים המשפטיים הרלוונטיים. חרף שוני זה בין פסק דין בהסכמה לבין פסק דין "רגיל", ניתן לכללי ההשתק, על ענפיהם השונים, תוקף גם בנסיבות בהן יושב סכסוך על ידי פסק דין בהסכמה ... ביסוד גישה זו עומד השיקול של סופיות הדיון: משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישוב הסכסוך, שוב אין מקום לאפשר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית לה נועד, קרי-יישובם הסופי של סכסוכים ..."

            וראה גם נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי , בע' 37- 38:

            " רעיון ההבלעה משפיע אף על מעמדו של הנתבע, לכשייתבע על יסוד עילת הפסק. אין הנתבע יכול להעלות בתביעה כזו טענות הגנה הנוגעות בעילת התביעה המקורית, אפילו מצויות בידיו טענות חדשות, שלא העלה בזמנו, במסגרת ההתדיינות המקורית."

אשר על כן, יש לסלק על הסף את תביעת ההשבה לגבי התשלומים ששילם התובע לנתבעת קודם למתן פסק הדין. יחד עם זאת, לנוכח הערתו של כבוד הרשם, יש לאפשר לתובע לתבוע בתביעה נפרדת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו מחמת אי מתן חשבוניות המס כנגד התשלומים ששילם לפני מתן פסק הדין.

8.         באשר לאי הנפקת חשבוניות מס בגין תשלומים ששולמו לאחר מתן פסק הדין, לכאורה מדובר בהפרות של ההסכם המקורי שבוצעו לאחר פסק הדין. אינני סבור כי פסק הדין הקנה לנתבעת חסינות מפני אי קיום של התחייבויותיה שלה כלפי התובע. תוצאה כזו אינה סבירה ואינה צודקת, באשר היא תקנה זכויות ייתר לנתבעת ותאפשר לה שלא למלא אחר התחייבויותיה שלה. לא בכדי קבע כב' הרשם כהן כי כל צד יוכל לתבוע את רעהו בגין כל ענין או סכום. יודגש כי אין המדובר בפסק דין שניתן לסילוק סופי של טענות הצדדים זה כנגד זה.

            יחד עם זאת, גם במקרה זה תרופת ההשבה אינה עומדת עוד לתובע. ס' 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 קובע:

            " משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך." (הדגשה הוספה)

            משמע, תרופת ההשבה מתייחסת אך ורק לכספים שקיבל המפר "על פי החוזה", ואילו אנו עסקינן בתשלומים שנתקבלו על פי פסק הדין. עם מתן פסק הדין, נבלעה בו העילה החוזית ופסק הדין הוא שהפך להיות מקור החיוב. על כן, לא ניתן עוד לקבוע כי מקור החיוב הוא החוזה, ולא ניתן לומר כי הכספים ששילם התובע לנתבעת בעקבות פסק הדין שולמו "על פי החוזה":

            "... אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם "נבלעה"   ( MERGED ) בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד, בחינת ; rem judicatam transit in ..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ